בוצין דמשקאי
בּוּצִין דַּמַּשְׂקָאִי (שם מדעי: .Verbascum damascenum Boiss) הוא צמח עשבוני דו-שנתי, מזרח ים-תיכוני נדיר נושא פרחים צהובים ערוכים בתפרַחת ממשפחת הלועניתיים. מין זה גדל מסוריה ועד הרי מול הלבנון, ובישראל הוא גדל בבתות ובמעזבות בגולן ובחרמון ברום של 900 מ' ומעלה[1][2]. המין מאופיין בגובה 45 עד 80 ס"מ, בעלים פשוטים וב-5 זירים מכוסים בשערות סגולות-ארגמניות או צהובות[3]. רק בוצין דמשקאי ניחן בפולימורפיזם של צבע שערות האבקן. הפרחים ממוקמים בניצב למישור הקרקע, כלומר הם בעלי עמדה אנכית ולא אופקית כשאר הצמחים בעלי פרחי גלגליים.
 בוצין טריפולי (חסרה תמונה של ב. דמשקאי)
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | לועניתיים |
| סוג: | בוצין |
| מין: | בוצין דמשקאי |
| שם מדעי | |
 .Verbascum damascenum Boissבואסייה, 1853 | |
מאפיינים עריכה
צמח עשבוני דו-שנתי נמוך, וגובהו 45 עד 80 ס"מ[4], ומכוסה בשערות מסועפות (דמויות אילן)[5].
הגבעולים מעטים, עגולים, זקופים, לא מסועפים ומכוסים בשערות מסועפות[4]. ברוב הפרטים לצמח עמוד בודד לא מסועף, אך מוצאים תמיד צמחים המסועפים בבסיסם למספר עמודי פריחה ולעיתים נדירות הם בעלי הסתעפויות משנית[3].
העלים פשוטים ומסורגים או ערוכים גם בשוֹשֶנֶת (rosette), כלומר העלים צמודים על פי רוב אל פני האדמה ומרוכזים בצורה מעגלית ולוליינית מסביב לבסיס גבעול זקוף. אורכם של עלי השושנת או של עלי הבסיס 3 עד 15 ס"מ ואינם עולים על 20 ס"מ. העלים תמימים או משונשנים, ופניהם מכוסים צמר או לבד צהבהב-לבנבן (שעירות העלים מלבינה קטיפתית ולא מחוספסת)[6]. העלים בבסיס הצמח אפורים לפחות בצדם התחתון[4]. רק עלי השושנת בעלי פטוטרת ברורה, שאר עלי הגבעול קצרים יושבים; העלים תמימים בצורת מרית או דמוי ביצה הפוכה[3]. העלים חסרי לוואים.
התפרחת ענפה, מכבדית וצורתה כעין חרוט הפוך (בשונה מבוצין קיסריון שתפרחתה שיבולת)[6].
הפרחים ערוכים בקבוצות בנות 2 עד 8 לאורך גבעולי התפרחת וביניהן רווחים[4]. מעל לחפה (שבחיקו הפרחים) יש 2 חפיות קצרות[6]. כלומר, לכל פרח יש עלה מלווה זעיר הנקרא "חפה", ולפעמים בבסיס כל חפה משני צדדיו ישנם 1–2 עלים זעירים נוספים שנקראים "חפיות". מציאות או קיום חפיות היא תכונה משתנה מאוד בתוך האוכלוסיות[3].
הפרחים דו-מיניים, ובלתי נכונים (כמעט סימטריים), בעלי עטיף כפול. הם בעלי שחלה עילית, מאוחי עלי כותרת ועלי גביע. הפרחים ממוקמים בניצב למישור הקרקע, כלומר הם בעלי עמדה אנכית ולא אופקית כשאר הצמחים בעלי פרחי גלגליים.
הפרחים צהובים ומרכזם ארגמני, קטנים, קוטר כותרתם 10 עד 15 מ"מ (בשונה מבוצין מפורץ, בוצין המדבר, בוצין הגליל ובוצין טריפולי שקוטר פרחיהם גדול בהרבה). האבקנים מבשילים ביום הראשון לפתיחת הפרח, והשחלה מבשילה רק ביום השני.
הגביע קצר בעל 5 אונות שוות ודמויות סרגל (חוטיים) מפורדים עד לבסיס, ואורכו אינו עולה על 5 מ"מ בזמן הפריחה (בבוצין מפורץ רק 2 עד 3 מ"מ ובבוצין קיסריון 7 עד 10 מ"מ). הגביע משתייר גם בזמן הבשלת הפרי[7]. אורך הגביע קצר גם בזמן הבשלת הפרי.
הכותרת גלגלית, כמעט סימטרית, בעלת 5 עלים וקוטרה 10 עד 15 מ"מ קצת יותר. חמשת עלי הכותרת פרושים לרווחה על מישור אחד ומאוחים בבסיסם, לכדי צינור כותרת קצר מאוד. עלי הכותרת (האונות) אליפיזיות, חופות במקצת זו לזו. בלתי שווים במקצת. הפרח אינו בעל סימטריה רב-צדדית (מעגלית), אלא בעל סימטריה דו-צדדית בגלל שעלה הכותרת התחתון קטן יותר משאר עלה הכותרת.
הכותרת נושרת יחד עם האבקנים אחר ההפריה. הפרחים שנשארים על הצמח מתקפלים ומצטמקים, נסגרים חלקית ונשארים כך, עד הבוקר הבא.
האבקנים 5, הזירים קבועים על הכותרת, במרכזה, לסירוגין עם אונות הכותרת. האבקנים סימטריים זהים בעלי מאבק דמוי כליה. הזירים שעירים לכל אורכם מלבד שני הזירים של שני האבקנים הקדמיים שהם קירחים בחלקם העליון, צבע השערות הארוכות והפסוקות על זירי האבקנים סגול-ארגמן. ניתן למצוא באותה אוכלוסייה מופע של בוצין עם אבקנים צהובים, מופע של בוצין עם אבקנים סגולים ופרטים של בוצין ששלושת האבקנים התחתונים סגולים ואילו השניים העליונים צהובים. מופע אחרון זה שכיח מאוד בחרמון הגבוה בחגורת רום שבין 2200 עד 2750 מטר. בצפון הגולן צבע האבקנים הוא כמעט תמיד צהוב ובחרמון ישנן אוכלוסיות בהן צבע האבקנים הוא לרוב סגול אך קל למצוא יוצאי דופן לדגם של פיזור גאוגרפי זה[3].
השחלה עילית בעלת שני עלי שחלה, שתי מגורות ושיליה זוויתית[8]. עמוד השחלה אחד, והצלקת בראשו דמוית גולה.
הפרי הוא הלקט רב-זרעים קטן, צורתו כדורית מאורכת. הוא עטוף בגביע משתייר שבראשו נישא עמוד שחלה. הוא בולט מעל הגביע במקצת ועד חצי מאורכו. אורך הפרי גדול כמעט פי 2 מרוחבו[4]. עוקץ הפרי ארוך כאורך הפרי או כמעט כך[6]. עוקצי הפרי קצרים מהחפים (גם תכונה זו היא משתנה בתוך האוכלוסיות)[4][3]. ההלקט נפתח בראשו על ידי 2 קשוות שהן שסועות לשניים[7].
הזרעים מרובים, קטנים, שחורים ומקומטים (בעלי גומות).
העלווה מתחילת נובמבר ועד תחילת ספטמבר, הפריחה מסוף אפריל ועד תחילת ספטמבר. הפרי הירוק מתחילת יוני, באוגוסט, ופרי מפיץ זרעים עד סוף דצמבר[2].
תפוצה ובית גידול עריכה
בוצין דמשקאי גדל מסוריה ועד הרי מול הלבנון, ובישראל הוא מצוי בחרמון, נדיר ברמת הגולן. מין זה גדל בבתות, בעיקר בבתי-גידול טבעיים, אך גם בקרבת האדם.
קישורים חיצוניים עריכה
- בוצין דמשקאי, באתר צמח השדה
- בוצין דמשקאי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- בוצין דמשקאי, באתר GBIF (באנגלית)
- בוצין דמשקאי, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ .Verbascum damascenum Boiss, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ 1 2 בוצין דמשקאי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 7-2027
- ^ 1 2 3 4 5 6 שמידע אבי, בוצין הארזים הוא בוצין דמשקאי – איך קובעים אם שני טקסונים הם מין ביולוגי אחד?, "כלנית" 8, 6.5.2021
- ^ 1 2 3 4 5 6 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 594-598
- ^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 309-310
- ^ 1 2 3 4 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 403-406
- ^ 1 2 עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 94-95
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 400