בוצין
בוצין (שם מדעי: Verbascum) הוא סוג צמח בעל פרחים המשתייך למשפחת הלועניתיים. בסוג בוצין נמנים 464 מינים הנפוצים מאירופה עד מונגוליה וסרי לנקה, מצפון אפריקה ועד לקניה וחצי האי ערב. ריכוז המינים הגדול ביותר נמצא באגן הים התיכון. מרכז המגוון נמצא באנטוליה ומזרח תורכיה. הפלורה התורכית מונה 237 מיני בוצין[1]. מינים מסוימים חדרו לאמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה[2]. בישראל וסביבתה גדלים כ-22 מינים צהובי כותרת גלגלית, בוצין מפורץ הוא הנפוץ שבהם, כחצי מהם נדירים, והשאר מצויים או פחות מצויים[3].
 בוצין
| |
|---|---|
אחד ממיני הבוצין
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | לועניתיים |
| סוג: | בוצין |
| שם מדעי | |
 Verbascumליניאוס, 1753 | |
על פי הספרות הבוטנית, חלק מהמינים אלרגניים[4] ויכולים אף לגרום לפגיעה בעיניים. השיער שעל העלים עשוי לגרום לגירויים אם הוא מגיע לרקמות ריריות כמו בעיניים.
חלק ממיני הבוצין רב-שנתיים וחלקם דו-שנתיים, ומיעוטם חד-שנתיים. גובה הצמח משתנה בין המינים השונים, ונע בין 0.5 ל-3 מטרים.
שמו המדעי של הצמח, Verbascum, הוא שיבוש של המילה הלטינית barba שפירושה "זקָן", על שם השערות הרבות על גבעול הצמח.
פונולוגיה עריכה
הבוצין מתפתח לאורך מספר חודשים, מהלבלוב בתחילת החורף ועד לשיא הפריחה בשלהי האביב, שנמשכת לתוך הקיץ הארוך. בחורף משקיע הבוצין בצימוח עלי שושנת. ובתחילת האביב בסוף מרץ מצמיחים חצי מן המינים בישראל גבעולי תפרחת על פרחיהם, האחרים מאחרים בחודש לסוף אפריל ושלושה מקדימים לסוף פברואר: בוצין המדבר, בוצין מזרחי ובוצין קטן-פרחים.
מעל חצי מהמינים בישראל וסביבתה הם צמחים דו-שנתיים, שעוברים שני מחזורים (שנתיים) בחייהם אבל רק בשנה השנייה הם פורחים ולאחר מכן מתים, בשנה הראשונה הם מצמיחים שושנת צמודה לקרקע. תופעה זו מכונה רבייה מינית פעם בחיים. לעיתים, בוצין סיני מגדל שושנת עלים ענקית ללא תפרחת, רק לאחר שנים ספורות, לאחר שאגר מספיק מזון בשורש השפודי שלו, הוא מגדל תפרחת גבוהה (2 עד 3 מ'), פורח ומת לאחר מכן[5].
האבקה עריכה
הבוצין הוא צמח שפרחיו חסרי צוף ומפתים את המאביקים באמצעות אבקה. הבוצין הוא צמח דו-מיני ופרוטנדרי כלומר, האבקנים באותו פרח מבשילים לפני שהצלקות מוכנות לקליטת אבקה. פרח הבוצין חיי יומיים בלבד מפתיחת הפרח. ביום הראשון מבשלים האבקנים וביום השני מבשילה הצלקת ואז גרגרי האבקה יכולים לנבוט על הצלקת, לגדול ולהפרות את הביציות שבשחלה[5].
מקצב הפריחה בבוצין הוא כדלהלן: הפרח נפתח עם אור ראשון. המאבקים, שבראש האבקנים נסדקים והאבקה מתפרצת ומכסה את פניהם. מיני דבורים מבקרים (למשל, דבורת הדמדומים, דבורי הדבש, ודבורי בר זעירות) את הפרח. ולאחר כל ביקור, חלק מהפרחים (בערך 30 עד 70 אחוזים) משירים את עלי הכותרת והאבקנים, אך ללא השחלה וללא עמוד השחלה. חלק מהפרחים נשארים על הצמח ללא אבקה ולקראת הצהרים הם מתקפלים ונסגרים ונשארים מצומקים עד הבוקר הבא. רובם נפתחים שוב לרווחה בבוקר היום השני, כאשר הצלקת מוכנות לקליטת אבקה, והם כמעט ואינם מפתים את הדבורים באמצעות אבקה רבה וגם כמעט ואינם מקבלים מאביקים לעומת פרחי היום הראשון. הדבורים – רובם דבורים קטנות – טועים בהבחנה בין פרחי יום א' ליום ב'. מסתבר שאחוז קטן של טעויות אלה מספיק כדי להפרות את רוב פרחי הבוצין בשלב הנקבי. פרחים בשלב הנקבי משקיעים משאבים מרובים בהפריה וממעטים בפיתוי באמצעות האבקה.
מאפייני הסוג עריכה
המאפיינים העיקריים של בוצין: הפרחים גלגליים, צהובים (בישראל), דו-מיניים, מאוחי עלי כותרת וכותרתם אינה נכונה(כמעט סימטריים), שחלה עילית אחת, עמוד שחלה אחד, צלקת אחת; 4 או חמישה זירים מכוסים בשערות פסוקות; העלים מסורגים או נגדיים חלקם ערוכים לעיתים קרובות בשושנת; הפרי הלקט רב-זרעים שעמוד שחלה נישא בראשו.
מיני הבוצין הם עשבים חד-שנתיים, דו-שנתיים, רב-שנתיים או בני שיח שאיבריהם מכוסים על פי רוב בשערות מסועפות או לעיתים בשערות פשוטות או בשערות בלוטיות.
גבעולי הפריחה, עגולים זקופים על פי רוב מסתעפים, מיעוטם לא מסתעפים, מכוסים על פי רוב בשערות מסועפות או לעיתים בשערות פשוטות או בשערות בלוטיות[6].
העלים חסרי לוואים, פשוטים ומסורגים, לעיתים רחוקות נגדיים (למשל, בוצין אופקי) חלקם ערוכים גם בשוֹשֶנֶת (rosette), כלומר העלים צמודים על פי רוב אל פני האדמה ומרוכזים בצורה מעגלית ולוליינית מסביב לבסיס הגבעול[6]. על פי רוב עלי הגבעול שונים מעלי השושנת בגודלם ובצורתם.
התפרחות הן לרוב מסוג שיבולת או עניפה, מכבדית (למשל, בוצין דמשקאי). הפרחים ערוכים בקבוצות של 2 עד 8 פרחים לאורך גבעולי התפרחת ( למשל, בוצין מפורץ, בוצין טרפולי) או הפרחים ערוכים אחד אחד בחיקי החפים לאורך גבעולי התפרחית (למשל, בוצין בירותי ובוצין טברייני)[6].
הפרחים דו-מיניים, ובלתי נכונים (כמעט סימטריים), בעלי עטיף כפול. הם בעלי שחלה עילית, מאוחי עלי כותרת. הפרחים ממוקמים בניצב למישור הקרקע, כלומר הם בעלי עמדה אנכית ולא אופקית כשאר הצמחים בעלי פרחי גלגליים.
הפרחים צהובים ובמרכזם לעתים קרובות כתמים סגולים. נראה שהכתמים עוזרים לדבורה ללמוד על הפרח ואבקניו. האבקנים מבשילים ביום הראשון לפתיחת הפרח, והשחלה מבשילה רק ביום השני. הכותרת נושרת יחד עם האבקנים אחר ההפריה. הפרחים שנשארים על הצמח מתקפלים ומצטמקים, נסגרים חלקית ונשארים כך, עד הבוקר הבא. אז, הם עוברים כאמור לשלב הנקבי.
הגביע קצר בעל 5 אונות או שיניים שוות ודמויות סרגל (למשל, בוצין הבשן ובוצין דמשקאי) או דמויות ביצה או אזמל והם מפורדים עד לבסיס או רק בחלק מאורכו.
הכותרת גלגלית, כמעט סימטרית, בעלת 5 עלים פרושים לרווחה על מישור אחד ומאוחים בבסיסם, לכדי צינור כותרת קצר מאוד. עלי הכותרת (האונות) אליפיסיות, חופות במקצת זו לזו. בלתי שווים במקצת. הפרח אינו בעל סימטריה רב-צדדית (מעגלית), אלא בעל סימטריה דו-צדדית בגלל שעלה הכותרת התחתון קטן יותר משאר עלה הכותרת.
האבקנים 5, לעיתים רחוקות 4, זיריהם אינם שווים באורכם מכוסים בשערות לבנות או צהובות או סגולות או ארגמניות. הזירים קבועים על הכותרת, במרכזה, לסירוגין עם אונות הכותרת. האבקנים על פ רוב בעלי מאבק דמוי כליה (בישראל).
השחלה עילית בעלת שני עלי שחלה, שתי מגורות ושיליה זוויתית[7]. עמוד השחלה אחד, והצלקת בראשו דמוית גולה.
הפרי הוא הלקט רב-זרעים קטן שעטוף בגביע משתייר שבראשו נישא עמוד שחלה. ההלקט נפתח בראשו על ידי 2 קשוות שהן שסועות לשניים[8].
הזרעים מרובים, קטנים, שחורים ומקומטים (בעלי גומות).
שימוש עריכה
בבוצין מפורץ נמצאו ספונינים שונים הידועים כרעילים לבעלי דם קר כמו דגים ונחשים. חומרים אלו פוגעים ברקמה המצפה את אברי הנשימה (אפיתל) וגורמים לחנק. השימוש בבוצין מפורץ (או במינים אחרים מבני סוגם) להרעלת דגים כדי להשיג כמות גדולה של מזון בזמן קצר היה ידוע לאורך ההיסטוריה במרחב שבין הודו לאירופה והשימוש בישראל אינו אלא חוליה אחת ברצף הגיאוגרפי-תרבותי הזה. שימוש זה היה נפוץ ביותר במיוחד בימי מלחמת העולם השנייה, לקראת שנות הארבעים שיטה זו נסוגה לאור שלל הדגה הרב בשימוש בחומרי נפץ לדיג. כתוצאה משימוש מופרז בציד דגים בדינמיט ובצמחים הוציאה ממשלת המנדט (העיתון הרשמי 10.6.1937) צו האוסר לדוג בשיטות אלו. למעשה נעלמה התופעה מישראל מספר שנים לאחר קום המדינה[9].
השערות הרבות שעל גבעול הצמח נדלקות בקלות ובוערות בצורה נקייה ולכן משמשות להכנת פתילים לנרות.
על פי אמונות עממיות הנפוצות ברפואה האלטרנטיבית המודרנית משמש בוצין מפורץ לפיתוח המחשבה, ואילו תמצית הפרחים משווקת כ"תמצית לניקוי הנפש".
הבוצין כבית גידול זעיר עריכה
עלי השושנת הפרושים על הקרקע, מהווה בית גידול ייחודי, שכמעט ואינו מופרע, למגוון פרוקי רגליים המוצאים שם מסתור מוגן ונוח מפני קרינה, חום ויובש, ומפני בקר וצאן שנמנעים מאכילת העלים השעירים והרעילים של הבוצין. פרוקי הרגליים בבית גידול זה הם: טחביות, נדלאים, חיפושיות, זנבזיפאים, כנימות, זחלי ארינמלאים, עכבישים ועוד. למשל, הזחלים של הפרפר נימפית הבוצין (Melitaea trivia), הזחלים של העש תנשמית הבוצין (Cucullia verbasci) של החיפושית חדקונית הבוצין (Cionus wittei) ושל הכנימה אפיד הבוצין (Aphis verbasci) - כנימה שעשויה בתנאי סביבה נוחים, להסב נזק משמעותי לעלים ולפגוע בצימוח עתידי.
עיקר המאביקים מגיעים מקרב הדבורים וזבובאים ועיקר הטורפים מקרב צרעות שטפילות על זחלי הפרפראים או מושיות הטורפות את הכנימות. עכבישים שונים; בהם בוני רשתות כמו גלגלית קשוטה וציידים אקטיביים כמו מברישית ירוקה וגם נדלים, זחלי ארינמלים, חיפושיות טורפות ועוד.
בישראל עריכה
בישראל וסביבתה גדלים או גדלו 22 מיני בוצין. רובם מכוסים בשערות צפופות (לבידים). לרוב המינים הגדלים בארץ ישראל יש פרחים צהובים גדולים על גבעולים גבוהים בדרך כלל, מה שמדמה אותם לנר או לקבוצת נרות על מנורה, ולכן שם הסוג בעברית המופיע בספר הזהר ובתרגומים ארמיים בצורה: "בּוּצִינָא" שמשו בהוראת "נר", או מנורה. אגדות עם עבריות מדמות את המנורה לצמח, ניתן לראות את מבנה הקנים היוצאים מהגבעול המרכזי, הניצנים (הכפתורים) והפרחים.
המינים בישראל וסביבתה עריכה
בישראל וסביבתה 22 מיני בוצין שאותרו וייתכן שחלקם אינם קיימים או המידע עליהם מועט. באמור צבע הזירים - הכוונה לצבע שערות הזירים. מעל חצי המינים בישראל הם דו-שנתיים.
- בוצין אופקי (Verbascum levanticum) - צמח עשבוני חד- דו- רב-שנתי, נדיר על סף איום; גדל בהר הכרמל; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול, השיער לא מסועף, מספר הזירים 4 וצבעם סגול, קוטר הכותרת 25 עד 30 ס"מ, הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יוני[10].
- בוצין בירותי (Verbascum beryteum) - צמח עשבוני דו-שנתי נדיר מאוד ובסכנה; גדל בעמק עכו ובשרון; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול, השיער לא מסועף אלא שיער בלוטי, מספר הזירים 5 וצבעם סגול, הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יוני[11].
- בוצין דמשקאי (Verbascum damascenum) צמח עשבוני דו-שנתי נדיר מאוד; גדל בגולן ובחרמון ברום מעל 900 מ'; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול, קוטר הכותרת 10 עד 15 ס"מ, הפריחה מסוף אפריל עד תחילת ספטמבר.
- בוצין דק-שיבולת (Verbascum leptostachyon) - צמח עשבוני רב-שנתי נדיר מאוד תת-אנדמי; גדל בשטחים מישוריים בחרמון הגבוה; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול; השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם צהוב, הפריחה מסוף אפריל עד תחילת אוגוסט.
- בוצין הארזים (Verbascum cedreti) - צמח עשבוני דו-שנתי, כנראה אינו גדל בישראל, תפוצתו מדרום טורקיה עד לחרמון; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם צהוב, הפריחה מסוף אפריל עד תחילת ספטמבר.
- בוצין הבשן (Verbascum qulebicum) - צמח עשבוני דו-שנתי נדיר מאוד ובסכנה; גדל בחגורה ההרית בחרמון, בצפון רמת הגולן וגליל העליון; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם לבן, הפריחה מתחילת מאי עד תחילת יולי[12].
- בוצין הגליל (Verbascum galilaeum) - צמח עשבוני דו-שנתי נדיר ועל סף איום; גדל בצפון ישראל; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול קוטר הכותרת 40 עד 55 ס"מ, הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יולי[13].
- בוצין הירדן (Verbascum jordanicum) - צמח עשבוני רב-שנתי מצוי; נראה שהוא עובר בהדרגה עם הרבה מעברים לבוצין שיחני; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול, קוטר הכותרת 40 עד 50 ס"מ, הפריחה מסוף מרץ עד תחילת אוגוסט.
- בוצין המדבר (Verbascum eremobium) - צמח עשבוני רב-שנתי, תת-אנדמי מסוריה ועד סיני ומצוי בדרום ישראל, נראה שהוא עובר בהדרגה עם הרבה מעברים לבוצין שיחני[14][6]; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול, מסוף פברואר תחילת ספטמבר.
- בוצין טברייני (Verbascum tiberiadis) - צמח עשבוני רב-שנתי פחות מצוי; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער לא מסועף אלא שעיר בלוטי, מספר הזירים 5 וצבעם סגול, הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יוני.
- בוצין טריפולי (Verbascum tripolitanum) - צמח עשבוני דו-שנתי פחות מצוי; גדל בעיקר בגליל העליון ובכרמל; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול, קוטר הכותרת 30 עד 40 ס"מ; הפריחה מסוף אפריל עד תחילת ספטמבר
- בוצין לקוי (Verbascum gaillardotii) - צמח עשבוני דו-שנתי פחות מצוי, ותת אנדמי מדרום טורקיה ועד צפון ישראל; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול; השיער מסועף, מספר הזירים 4 וצבעם סגול; הפריחה מסוף אפריל עד תחילת אוקטובר.
- בוצין מזרחי (Verbascum orientale) - צמח עשבוני חד-שנתי לא מצוי; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער לא מסועף, מספר הזירים וצבעם 4 צהוב; הפריחה מסוף פברואר עד תחילת יוני.
- בוצין עבר-הירדן (Verbascum transjordanicum) - צמח עשבוני חד שנתי או דו-שנתי נדיר, אינו גדל בישראל; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער לא מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול.
- בוצין מפורץ (Verbascum sinuatum) - צמח עשבוני דו-שנתי נפוץ; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול, קוטר הכותרת 15 עד 25 ס"מ; הפריחה מתחילת אפריל עד סוף אוקטובר
- בוצין סיני (Verbascum sinaiticum) - צמח עשבוני דו-שנתי נדיר, תפוצתו מסוריה ועד קניה ועד פקיסטן; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול; השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם לבן; הפריחה מתחילת מאי עד סוף אוקטובר.
- בוצין פטרה (Verbascum petrae) - צמח עשבוני אנדמי לדרום ירדן לא מצוי; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול; הפריחה מסוף מרץ עד תחילת מאי.
- בוצין קטן-פרחים (Verbascum decaisneanum) - צמח עשבוני רב שנתי או בן-שיח, אינו גדל בישראל, תפוצתו מסוריה ועד סיני וערב הסעודית; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער לא מסועף, מספר הזירים 4 וצבעם צהוב, קוטר הכותרת 8 עד 10 ס"מ; הפריחה מסוף פברואר עד תחילת מאי.
- בוצין קיסריון (Verbascum caesareum) - צמח עשבוני דו-שנתי נדיר מאוד; גדל בנחל כזיב ובנחל בצת שבגליל העליון; הפרחים ערוכים בקבוצות לאורך הגבעול, השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם לבן, קוטר הכותרת 10 עד 17 ס"מ, הפריחה מסוף מרץ עד תחילת אוגוסט[15].
- בוצין שונה-עלים (Verbascum agrimoniifolium) - צמח עשבוני דו-שנתי; מצוי הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער לא מסועף, מספר הזירים 4 וצבעם צהוב; הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יולי.
- בוצין שיחני (Verbascum fruticulosum) - בן-שיח מצוי; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם סגול; הפריחה מסוף מרץ עד תחילת ספטמבר
- בוצין שימפר (Verbascum schimperianum) - בן-שיח נדיר מאוד מדברי אובה חום, גדל גם בסיני ובערב הסעודית; הפרחים ערוכים אחד-אחד בחיק החפים לאורך הגבעול; השיער מסועף, מספר הזירים 5 וצבעם לבן מלוכלך; הפריחה מסוף אפריל עד תחילת אוקטובר.
גלריה עריכה
-
בוצין מפורץ דמוי מנורה עם קנים, כפתורים ופרחים
-
בוצין לקוי, מין עם פרחים בעלי ארבעה אבקנים
-
בוצין טריפולי, אופייני לחורשים בכרמל
-
בוצין מזרחי, מין חד־שנתי
-
בוצין קיסריון, ייחודי למצוקים בגליל העליון
-
בוצין אופקי, ייחודי למצוקים בכרמל
-
בוצין שונה-עלים, גדל בקרבת מים
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Davis PH, כרך 6, Flora of Turkey and the East Aegean Islands, Edinburgh: Edinburgh Univ. Press, 1978
- ^ .Verbascum L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 6-2023
- ^ בוצין (21), באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 7-2023
- ^ צמחים אלרגניים, באתר צמח השדה
- ^ 1 2 אבי שמידע, הבוצין, האבולוציה במיטבה, טבע הדברים, עמ' 80-85
- ^ 1 2 3 4 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 403-406
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 400
- ^ עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 94-95
- ^ אמוץ דפני וסאלח עקל ח'טיב, ציד דגים באמצעות צמחים בישראל, באתר צמח השדה, 12-8-2020
- ^ בוצין אופקי, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ בוצין בירותי, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ בוצין הבשן, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ בוצין הגליל, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל
- ^ בוצין המדבר, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ בוצין קיסריון, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל