בוצין

בוצין
	אחד ממיני הבוצין
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים קדומים
סדרה:	צינוראים
משפחה:	לועניתיים
סוג:	בוצין
שם מדעי
	Verbascum; ‏ליניאוס, 1753

הבוצין (שם מדעי: Verbascum) הוא סוג צמח בעל פרחים המשתייך למשפחת הלועניתיים. בסוג בוצין כ-250 מינים בעלי תפוצה רחבה בעולם. בישראל נמצאים 24 מינים מהסוג, רובם מכוסים בשערות צפופות (לבידים). על פי הספרות הבוטנית חלק מהמינים הם אלרגנייים^[1].

שם הסוג בא מארמית ופירושו נר. לרוב המינים הגדלים בארץ ישראל יש פרחים צהובים גדולים על גבעולים גבוהים (בדרך כלל)- מה שמדמה אותם לנר או לקבוצת נרות על מנורה (ואכן ישנן מספר אגדות עם עבריות שמדמות את המנורה לצמח הבוצין).

באופן טבעי נפוץ הבוצין באסיה, אירופה, וריכוז המינים הגדול ביותר נמצא באגן הים התיכון. חלק ממיני הבוצין רב-שנתיים וחלקם דו-שנתיים, ומיעוטם חד-שנתיים. גובה הצמח משתנה בין המינים השונים, ונע בין 0.5 ל-3 מטרים. שמו המדעי של הפרח, Verbascum, הוא שיבוש של המילה הלטינית ברבה שפירושה זקן. שם זה מייצג את השערות הרבות על גבעוליו. ה"זקן" שעל הצמח נדלק בקלות ובוער יפה כך שהוא יכול לשמש כפתיל בנרות.

בספר הזוהר מופיעה המילה "בוצינה" במשמעויות רבות, חלקן סודיות וקשורות לרזים הטמירים של הקבלה: פירוש השם "בוצינא" בארמית הוא פשוט "נר". אך בקבלה יש הרחבה "בוצינא נהורה קדישא" שפירושו "נר האור הקדוש". כמו כן, השם "בוצינא" הוא גם כינוי לנשמה. על פי אמונות עממיות הנפוצות ברפואה האלטרנטיבית המודרנית משמש הצמח (בעיקר בוצין מפורץ) לפיתוח אינטליגנציה מחשבתית ואיזון מרחב במחשבות. תמצית מהפרחים משמשת כ"תמצית ניקוי הנפש".

הדמיון למנורהעריכה

בוצין מפורץ כמנורה עם הקנים, הכפתורים והפרחים

בתיאור בניית המנורה בספר שמות נאמר:

"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב...וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה...מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי. שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח..."

— ספר שמות, פרק כ"ה, פסוקים ל"א-ל"ג

ואכן המתבונן במבנה הפרח יכול לזהות את מבנה הקנים היוצאים מהגבעול המרכזי, את ה"כפתורים" - אלה הניצנים, ואת הפרחים.