בורא עד אנה

פיוט, קינה לתשעה באב

בורא עד אנה או אבי אבי אבי[1] היא קינה שנכתבה כנראה בעקבות גירוש ספרד ומקוננת על מאורעות הגירוש.[2] מחבר היצירה עלום, ומשערים את שמו הפרטי, בנימין, מהאקרוסטיכון המופיע בראשי הבתים.

בורא עד אנה (אבי אבי אבי)
מאת בנימין

בּוֹרֵא עַד אָנָּה / יוֹנָתְךָ בִּמְצוּדָה
תּוֹךְ פַּח הַמּוֹקֵשׁ / עֲנִיָּה וּמְרוּדָה
וּבְלִי בָנֶיהָ / יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה
צוֹעֶקֶת אָבִי

נָעָה גַּם נָדָה / מִקִּנָּהּ הַיּוֹנָה
וּלְקֶרַח וְחֹרֶב / יוֹם וָלַיְלָה חוֹנָה
הִיא מִתְחַרֶדֶת / מֵחֶרֶב הַיּוֹנָה
מִשִּׁנֵּי לָבִיא

יָהּ עֵת עָזַבְתָּ / אוֹתָהּ בְיַד טוֹרֵף
אָכַל הַצַּוָּאר / וּמָלַק הָעֹרֶף
עָבְרוּ הַשָּׁנִים / גַּם קַיִץ גַּם חֹרֶף
אֶשָּׂא עֹל אוֹיְבִי

מִי יִתֵּן אֵלֶיהָ / אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים
לָעוּף בִּגְבָעוֹת / וּלְדַלֵּג בֶּהָרִים
לָבוֹא עִם דּוֹדָהּ / אֶל תּוֹךְ הַחֲדָרִים
אָז אֶשְׁכַּח עָצְבִּי

יוֹעֲצִים עָלֶיהָ / עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה
זָרִים אַכְזָרִים / שָׂמוּהָ חֲלוּשָׁה
בְּעֹל כָּבֵד / בְּחֶרְפָּה וּבוּשָׁה
גָּדוֹל מַכְאוֹבִי

נַחֵם עַל לִבָּהּ / אֵל שׁוֹכֵן בִּמְרוֹמִים
דַּבֵּר נֶחָמָה / עַל לֵב הָעֲגוּמִים
קַבֵּץ נִדָּחִים / פְּזוּרִים בָּעַמִּים
וְגוֹאֵל תָּבִיא

בעבר, נהגו לומר קינה זו בנוסח הספרדים בשבת איכה כרשות ל'אתה הראת', לפני פתיחת הארון. כיום, הקינה נאמרת בין הקינות לתשעה באב בליל תשעה באב. בנוסף, יש שנהגו להוסיף אותה בין הקינות בתיקון חצות.

תוכן ומבנה עריכה

הקינה ייחודית בכך שאינה מבכה, כמו רוב הקינות, את אירועי העבר, אלא מצביעה על מצבו העגום של עם ישראל, הנמשל במקרא[3] ובמדרשים[4] ליונה. בפיוט, היונה ניצבת בדד בלי אב ובן אל מול הצרות הרבות הפוקדות אותה. הקינה מספרת בגוף שלישי על מצבה האנוש של היונה ומבקשת, מנקודת מבט חיצונית, ישועה מהקב"ה. הפיוט תורגם לספניולית[5]. בפיוט הרמזים רבים מפסוקי המקרא.

הפזמון של הפיוט, החוזר בסיום כל בית, הוא "אָבִי אָבִי אָבִי/יוֹשֶׁבֶת גַּלְמוּדָה צוֹעֶקֶת אָבִי/צוֹעֶקֶת אָבִי".

ייתכן שהבית החמישי בנוסחו הנדפס הוא נוסח מצונזר, כי בכמה כתבי יד הוא מופיע בנוסח אחר, המתייחס בפירוש לנצרות ולאמונת השילוש:

יוֹעֲצִים עָלֶיהָ / עֵצוֹת הִיא אֲנוּשָׁה
זָרִים הָעוֹבְדִים / אֱלִילִים שְׁלֹשָׁה
אָב וּבֵן וְרוּחַ / כִּי אֵין לָהֶם בּוּשָׁה
גָּדוֹל מִמַּכְאוֹבִי.[6]

 
בורא עד אנה עם תרגום לספניולית, ווין תרל"ח

לקריאה נוספת עריכה

  • אברהם עדס, דרך אר"ץ - או"ח, עמ' צה
  • אליהו ביטון, נחלת אבות - מנהגי יהדות לוב, עמ' קד
  • שמעון ברנשטיין, על נהרות ספרד, מחברות לספרות, תל אביב תשט"ז, סימן צד

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כך הוא מכונה לעיתים, בעקבות הפזמון.
  2. ^ הרב מאיר מאזוז, בית נאמן גיליון 174, פרשת עקב תשע"ט; הקינה באתר 'פרויקט הסידור הפתוח'.
  3. ^ כמו "יונתי" בשיר השירים
  4. ^ למשל בשמות רבה, כ', ו'
  5. ^ סדר ארבע תענית כמנהג ספרדים, ווין תרל"ח.
  6. ^ הרב מאיר מאזוז, "הערות והגהות לקינות בתשעה באב", אור תורה קמו (אב תש"מ), עמ' תלג.