שדה התעופה ביר תמדה
שדה התעופה ביר תמדה או בח"א 7 (בערבית: مطار بير تمادا; תעתיק מדויק: מטאר ביר תמאדא) היה בסיס של חיל האוויר הישראלי בביר תמדה שבחצי האי סיני. הבסיס הופעל לאחר כיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג השדה | צבאי – נטוש | ||||||||||
| תקופת הפעילות | 1956–1967[1][2] (כ־11 שנים) | ||||||||||
| מפעיל בעבר |
 חיל האוויר הישראלי חיל האוויר המצרי | ||||||||||
| קואורדינטות | 30°11′18″N 33°25′33″E / 30.18833°N 33.42583°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 332 מטר (1089[1] רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
  | |||||||||||
הבסיס הוקם על ידי מצרים אחרי נסיגת ישראל מסיני בעקבות מבצע קדש, כבסיס חיל האוויר המצרי בביר תמדה.
צפונית מערבית לצומת ביר תמדה, באמצע שנות ה-60,[3] הוּקם על ידי המצרים שדה התעופה ביר תמדה ובאזור היו פרוסים בסיסי שריון מצריים.
לאחר שנכבש שדה התעופה על ידי ישראל, ניתן לו השם "בסיס חיל האוויר 7" (בח"א 7) והוא שימש בעיקר את טייסות התובלה והמסוקים של חיל האוויר. השדה גם שימש לטייסות קרב כשדה אימוני פריסה או לקראת מבצעים מיוחדים בשטח מצרים.
מפקד בח"א 7 במהלך מלחמת יום הכיפורים היה סא"ל חיים בן ישראל.[4]
כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים משנת 1979, נסוגה ישראל מסיני במספר שלבים והבסיס חזר לריבונות מצרית בשלב השני. אולם לנוכח סעיף ג' ב"פרוטוקול בדבר נסיגה ישראלית וסידורי ביטחון" שבהסכם השלום,[5] האוסר על הקמת בבסיסי אוויר צבאיים או שימוש בהם בשטח B, בו נמצא ביר תמדה, הבסיס נשאר נטוש.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 Egypt - Air Force - History, באתר Scramble – Dutch Aviation Society
- ^ השדה לא היה בשימוש משמעותי של חיל האוויר הישראלי – ”בסיס ביר תמדה לא שימש כבסיס מבצעי או לפריסות והוא נזנח מיד לאחר כיבושו. במקום חנו מפקדות של גדודי שריון או יחידות שהגיעו לאימונים במרחבי סיני.” – ראו "חיל האוויר בקרב - 70 שנות עליונות אווירית", דני שלום, באוויר - פרסומי תעופה וחלל, ינואר 2018, עמ' 693
- ^ אלי דקל, היכן היה מוצב הפיקוד המצרי?, מבט מל"מ 48, מרץ 2007, עמ' 18
- ^ חיים בן ישראל, בלח״י, בצה״ל ואח״כ, הוצאת משרד הביטחון, 2003
- ^ הסכם השלום בין ישראל למצרים (1979)