בחינת הבגרות בספרות

בחינת הבגרות בספרות היא בחינה חיצונית מטעם משרד החינוך של מדינת ישראל. הבחינה הבסיסית, בהיקף שתי יחידות לימוד, נדרשת מכל נבחן כדי לקבל תעודת בגרות מלאה[1][2]. כמו כן, יש אפשרות להרחיב את המקצוע לחמש יחידות לימוד. מבחן הבגרות בספרות עוסק הן בספרות העברית והן בספרות הכללית[3]. במסגרת הבחינה לומדים שירים מתקופת ימי הביניים ושירה מודרנית, כאשר בכל מועד מופיעים שירים מקטגוריות שונות. כמו כן, לומדים סיפורים קצרים, מחזות דרמה ורומאנים. הפרק האחרון של הבחינה כולל קטע שלא נלמד (שיר או סיפור) שאותו צריך הנבחן לנתח בעזרת מיומנויות שרכש במהלך לימודיו התיכוניים. למשל, במועד קיץ 2015 הופיע שירו של ינאי ישראלי "איש עם פלאפון" בתור קטע שלא נלמד[4].

בבתי ספר דתיים הבחינה בספרות מתבצעת במתכונת בחינה פנימית ונבחנים במקצוע מחשבת ישראל בשתי יחידות חיצוניות, כתחליף לספרות. לחלופין, קיים שאלון בספרות לבתי ספר דתיים, שמבנהו שונה מהשאלון הרגיל, אך הוא כן חיצוני, והוא שווה יחידת לימוד אחת. בתי ספר דתיים משלבים את המקצועות כך שהציון בתעודת הבגרות יתבסס על יחידה אחת של מחשבת ישראל, והשנייה של ספרות.

סביב בחינת הבגרות בספרות שורר פולמוס. שר החינוך לשעבר, שי פירון, היה מעוניין להפוך את הבחינה לפנימית, כלומר לבחינה שתיכתב ותיבדק על ידי בתי הספר, אולם סופרים ומשוררים רבים הביעו התנגדות עזה לביטול בטענה שביטול בחינה חיצונית יוביל לזניחת חשיבות המקצוע בקרב תלמידים ובקרב סגל בית הספר עצמו[5][6].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תנאים לקבלת זכאות לתעודת בגרות, המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
  2. ^ תוכנית ההיבחנות החדשה, משרד החינוך, פורטל תלמידים
  3. ^ תוכנית הלימודים בספרות לכיתות י'-י"ב כפי שפרסם משרד החינוך
  4. ^ משרד החינוך, מדינת ישראל, ספרות עברית וכללית: פרק חמישי – שיר שלא נלמד (עמ' 23), ‏1 ביוני, 2015
  5. ^ מחאת המורים: "בלי היסטוריה וספרות אין עתיד", Ynet, ‏2013
  6. ^ היסטוריונים מזהירים: מסוכן לבטל את בחינת הבגרות, הארץ, ‏2013
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.