בטרם שחקים וארקים נמתחו

בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות. יהודי ספרד נוהגים לומר פיוט זה בעשרת ימי תשובה. הפיוט חובר על ידי מחבר לא ידוע.

בְּטֶרֶם שְׁחָקִים[1] וַאֲרָקִים[2] נִמְתָּחוּ. ה' מֶלֶךְ.[3]
וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ. ה' מָלָךְ.[4]
וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה. וְשָׁמַיִם כְּעָשָׁן נִמְלָחוּ. ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:[5]
ה' מֶלֶךְ. ה' מָלָךְ. ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת. ה' מֶלֶךְ.
וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת. ה' מָלָךְ.
וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע תְּפוּצוֹת. ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:
ה' מֶלֶךְ. ה' מָלָךְ. ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

הפיוט, המושר בקטע ההתחלה של פרק הווידוי, לאחר הפיוט אראלי מעלה, מתאר את אין סופיותה של מלכות האל - ה' מָלָךְ בעבר, מֶלֶךְ בהווה וימלוך גם בעתיד.

מבנה הפיוט עריכה

הפיוט כתוב כך שהמשפטים יוצרים תקבולת משלימה.

הפזמון החוזר (רפרן) בפיוט הוא וריאציות על המשפט: "ה' מֶלֶךְ. ה' מָלָךְ. ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד".

הספרדים נוהגים שהחזן אומר חצי פסוק והציבור משלים את קריאתו. וכשיש פסוק המכיל בתוכו שם ה', יאמר הקהל בלחש את החצי הראשון והש"ץ יאמרו בקול. ואת החצי השני של הפסוק יאמר החזן בלחש והציבור בקול. הש"ץ אומר תחילת תפילה והקהל עונים סופה, כגון הש"ץ אומר: "בטרם שחקים וארקים נמתחו", והקהל עונים "ה' מלך".

קישורים חיצוניים עריכה

  •   בטרם שחקים וארקים נמתחו, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ שחקים=שמים. לפי הקדמונים, נשחקים העבים ומזילים את מימיהם.
    2. ^ ארקים = ארץ. בירמיהו, י', י"א: "אלהיא די שמיא וארקא לא אבדו, יאבדו מארעא". ארקא = ארץ. ארקא היא מלה בארמית עתיקה, וארעא - מלה מאוחרת. עברית ימינו ניצלה מלה זו להארקה - חיבור הזרם החשמלי לאדמה.
    3. ^ מספר תהלים, פרק י', פסוק ט"ז: ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ.
    4. ^ מספר תהלים, פרק צ"א, פסוק א': ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים.
    5. ^ מתוך שירת הים (ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"ח): ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.