ביאטריצ'ה ד'אסטה, מלכת הונגריה
המבורכת ביאטריצ'ה (השלישית) ד'אסטה (באיטלקית: Beatrice (Terza) d'Este, בהונגרית: Estei Beatrix magyar királyné 1215– לפני 8 במאי 1245) הייתה נסיכה איטלקייה מפרארה, מלכת הונגריה, אשתו השלישית של המלך אנדראש השני, מבורכת של הכנסייה הרומית-קתולית.
 | |||||||||||
| ביאטריצ'ה ד'אסטה, מלכת הונגריה | |||||||||||
| לידה |
1215 פרארה | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
לערך 8 במאי 1245 מנזר ג'מולה, איטליה | ||||||||||
| מדינה | הונגריה | ||||||||||
| מקום קבורה | הר ג'מולה על יד אסטה, איטליה | ||||||||||
| בן זוג | אנדראש השני, מלך הונגריה | ||||||||||
|
שושלת אסטה בית ארפאד (דרך נישואים) | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
חייה עריכה
ביאטריצ'ה הייתה צאצאית יחידה של המרקיז אלדוברנדיני הראשון לבית אסטה. שם אמה ומוצאה אינם ידועים. מכיוון שאביה מת בשנה הראשונה לחייה, גדלה ביאטריצ'ה והתחנכה בבית דודה, המרקיז אצו השביעי לבית אסטה.
בתחילת שנת 1234 מלך הונגריה, אנדראש השני, שהתאלמן בשנית בשנת 1233, ביקר בחצר משפחת אסטה והתאהב בנערה ביאטריצ'ה, שהייתה צעירה ממנו בכמעט ב-40 שנה, וביקש את ידה. הדוד שלה הסכים בתנאי אחד - ששניהם יוותרו על נדוניה ועל כל טענה לירושת אביה.
חתונתה נחגגה ב-14 במאי בעיר סקשפהרוואר בהונגריה. המלך אנדראש הבטיח בחוזה הנישואין שיעניק לכלתו מתנת נישואים בשווי 5,000 פאונד ושהיא תקבל בנוסף כ-1,000 פאונד כהכנסה שנתית.
עם זאת די מהר היחסים בין בני הזוג הלכו והתערערו. אחרי מותו של המלך ב-21 בספטמבר 1235, כ-16 חדשים אחרי החתונה, עלה בנה החורג, בלה הרביעי על כס המלכות בהונגריה וביקש להגלות את ביאטריצ'ה מן הממלכה. יתרה מזו האשים אותה בבגידת בעלה והורה על מעצרה. ביאטריצ'ה הצליחה להימלט רק בעזרת שגריריו שך הקיסר פרידריך השני שהגיעו ללוויית בעלה המנוח. היא הייתה באותה תקופה בהריון ובקרוב ילדה את הבן אישטוואן, שלא הוכר כבן לגיטימי של אנדראש על ידי אחיו למחצה. אחרי שילדה תכננה ביאטריצ'ה להתיישב בחצר דודה, אולם המרקיז אצו השביעי דחה את בקשתה. היא נאלצה לנדוד ברחבי איטליה ולא ויתרה לרגע על זכויות בנה לכתר ולהכנסות מהונגריה. על מנת להגן על בנה הסתתרה במנזר שהקימה דודתה, ביאטריצ'ה הראשונה ד'אסטה, על ההר ג'מולה בבאונה-פדובה. אף-על-פי כן ובניגוד לאמונות שרווחו היא לא הפכה מעולם לנזירה. היא חיה בצניעות רבה והוכרזה ל "מבורכת" על ידי הכנסייה הרומית-קתולית.
ביאטריצ'ה ניסתה לשווא לשכנע את הרפובליקה של ונציה לתמוך בבנה בעת עימותיה עם הונגריה. אולם בהסכם השלום ב-30 ביוני 1244 הבטיחה ונציה למלך בלה הרביעי שלא תתמוך בתביעותיה ובתביעות בנה. האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי החליט לעומת זאת לפצות אותה ואישר לה תגמולים מ-35 מנזרים באיטליה.
המלכה ביאטריצ'ה ד'אסטה נפטרה בגיל 30, בשנת 1245. היא הובאה לקבורה על ההר ג'מולה. גופתה נעלמה מהקבר ללא עקבות.
נישואיה ובנה עריכה
- במאי 1234-ספטמבר 1234 הייתה נשואה למלך הונגריה, אנדראש השני.
ילדים:
- אישטוואן "פוסטומוס" ("שנולד לאחר מות אביו") (1271-1236), היה לדוכס סלאבוניה ואביו של המלך האחרון מבית ארפאד בהונגריה, אנדראש השלישי.
לקריאה נוספת עריכה
- Faustino Mostardi, La Beata Beatrice II d'Este (contiene numerose notizie su Beatrice III), Venezia, Fondazione Cini, 1963
- A cura di Roberta Iotti, Gli Estensi - La Corte di Ferrara, Ministero per i beni culturali Modena, Biblioteca Estense Universitaria, ed. il Bulino
- Filippo Mocenigo, Veneziani ed Ungheresi fino al XV secolo, Biblioteca La Marciana Venezia, gennaio-febbraio 1905
- Mino Baldi, Carlo Orsi, autori vari, San Contardo d'Este : pellegrino, confessore, patrono di Broni con annotazioni completate da notizie su le Beate Beatrice II e III d'Este,
1996 ,Litografia Pironi, Broni
- Bibliotheca Sanctorum, Beatrice, Abbazia benedettina di Praglia
vol. II pag 994, 1962
- Vittorio Felisatti, Ferrara madre di Santi : cenni biografici dei Santi ferraresi… Beatrice d'Este I - Beatrice d'Ungheria - Beatrice 2 d’Este, Ferrara : SATE, 1969
- Oreste Ferdinando Tencajoli, Estratto dalla rivista "Corvina", vol. 19.-20. (1930). Contiene: Beatrice d'Este regina d'Ungheria, Budapest : Tip. Franklin, 1931
- Enciclopedia, Storia della cultura veneta dalle origini al trecento. Volume I, presso libreria Marciana Venezia,, Ed. Neri Pozza,1976
- Chiappini Luciano, Gli Estensi a Ferrara e Modena ,Roma ,1994.
- Sautto Alfonso, Le tre Beatrici d’Este, conferenza tenuta dall’associazione Cattolica di Cultura, 1933, dattiloscritto presso il Monastero di Sant’Antonio di Ferrara
