ביל סדון
ויליאם צ'ארלס "ביל" סדון (אנגלית: William Charles "Bill" Seddon; 28 ביולי 1901, קלפטון, לונדון - 1983, אסקס) היה כדורגלן אנגלי.
| מידע אישי | |||
|---|---|---|---|
| לידה |
28 ביולי 1901 לונדון שבאנגליה | ||
| פטירה | 1983 (בגיל 81 בערך) | ||
| שם מלא | ויליאם צ'ארלס סדון | ||
| עמדה | קשר אחורי, קשר ימני, בלם | ||
| מועדונים מקצועיים כשחקן | |||
| |||
| |||
קריירה עריכה
סדון החל את הקריירה בקבוצת הנערים הלונדונית וילה אתלטיק, וב-1922 הצטרף לג'ילינגהאם על תקן של שחקן חובב. ב-1923 ניסה להתקבל ללא הצלחה לאסטון וילה, נבחן בארסנל בנובמבר 1924, וחתם שם על חוזה כשחקן מקצוען בדצמבר שלאחר מכן. הוא שיחק בעמדת הקשר האחורי, ולרוב השתתף במשחקי קבוצת המילואים של המועדון. הוא צבר לזכותו למעלה מ-200 הופעות בליגת המילואים, ואף מונה לקפטן כשהקבוצה זכתה בחמש אליפויות של ליגת המילואים בשנות ה-20.
באותה תקופה שיחק סדון מדי פעם גם עבור הקבוצה הבכירה של ארסנל, וערך את הופעת הבכורה שלו לאחר שהחליף את אלף בייקר בהפסד 1 - 2 לסנדרלנד ב-10 באפריל 1926. הייתה זו הופעתו היחידה בעונת 1925/1926, ובעונה שלאחר מכן הוא שותף ב-17 משחקים. אולם, הוא לא נכלל בהרכב לקראת גמר גביע ה-FA של 1927, ומאחר ושחקני ההגנה הדומיננטיים של ארסנל באותה תקופה היו אלף בייקר, ג'ק באטלר ובוב ג'ון, סדון השתתף בארבעה משחקים בעונת 1927/1928, ובאפס משחקים בעונת 1928/1929.
אולם, בעונת 1929/1930 הוא חזר להרכב של ארסנל, וחלק את עמדת הקשר הימני עם אלף בייקר עד שהבלם הרי רוברטס נפצע במשחק מול וסטהאם יונייטד. סדון החליף את רוברטס הפצוע בהגנה, השתתף ב-12 המשחקים האחרונים של הליגה, ופתח בגמר גביע ה-FA של 1930, שהסתיים בניצחון 2 - 0 על האדרספילד טאון ובתואר המשמעותי הראשון בהיסטוריה של ארסנל.
בעונת 1930/1931 השתתף סדון ב-18 משחקי ליגה, וזכה עם ארסנל באליפות הראשונה בתולדות המועדון. הוא חזר לשחק בעמדת הקשר הימני, אך איבד את מקומו בהרכב לאחר הגעתו של צ'ארלי ג'ונס, ובעונת 1931/1932 השתתף בחמישה משחקים, האחרון מתוכם מול שפילד יונייטד. הוא עזב את המועדון במרץ 1932, ועבר לגרימסבי טאון תמורת 2,500 לירות שטרלינג. הוא רשם לזכותו 76 הופעות במדי ארסנל, ולא הבקיע בהן ולו שער אחד.
הוא שיחק בגרימסבי במשך עונה אחת לפני שהצטרף ללוטון טאון ביולי 1933, ופרש בפברואר 1934. לאחר פרישתו צורף סדון לצוות האימון של לוטון, והחזיק במשרה זו במשך כחצי שנה. בין אוגוסט לדצמבר 1934 הוא עבד כמאמן כושר בנוטס קאונטי, ובעונת 1935/1936 שימש כמאמן בגרימסבי טאון. במלחמת העולם השנייה הוא הוצב במערב אפריקה על ידי הצבא הבריטי, ולאחר המלחמה הצטרף לרומפורד כאיש תחזוקה. ב-1967 ערכו ארסנל ורומפורד משחק ראווה לרגל פרישתו לגמלאות.
לקריאה נוספת עריכה
- Tony Matthews, Who's Who of Arsenal (Page 258), 2007. (ISBN 1-84596-232-X)