ספורטתרפיה (הלחם של המילים "ספורט" ו"תרפיה"; באנגלית: Sports therapy) היא התערבות לא-כירורגית ולא-תרופתית המקלה על ספורטאי מההשפעות השליליות של ספורט מקצועני מהבחינות הפיזיולוגיות, המנטליות, הרגשיות וההתנהגותיות של העיסוק בספורט[1].

הספורטתרפיסט, נייט לוקארו (מימין) מעריך את פציעתו של שחקן היוסטון אסטרוס, ג'ורג' ספרינגר, לאחר שנפגע מזריקת כדור, 2014

מאפיינים

עריכה

ספורטתרפיסטים מסייעים בתוכניות למניעת פציעות, וכמגישי עזרה ראשונה.

במסגרת עבודתם מייעצים ספורטתרפיסטים לספורטאים כיצד להימנע מפציעות. הם מנחים כיצד לעשות שימוש מושכל באביזרי אימון, כיצד להשתמש במגנים, כיצד לבצע חבישות, וכיצד לתרגל באופן נכון והדרגתי.

בישראל

עריכה

ספורטתרפיה אינה נכללת בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, כלומר אינה מקצוע טיפולי, ולכן ההכשרה בו אינה מחייבת הכשרה מעשית קלינית.

קורס תעודה בתחום ניתן באוניברסיטת תל אביב[2] ובבי"ס למאמנים במכון וינגייט[3].

לימודי תואר ראשון בספורטתרפיה מתקיימים בקריה האקדמית אונו.[4] התואר אושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה בשנת 2021, באופן זמני, לתקופה של שלוש שנים. לקראת סוף התקופה יבחן האישור מחדש.[5] בג"ץ דחה עתירה נגד אישור התוכנית.[6]

במעטפת ליווי מדעי-רפואי לסגלים האולימפיים של הוועד האולימפי בישראל אין תקנים לספורטתרפיסטים.[7]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה