ספורטתרפיה

ספורטתרפיהאנגלית: Sports therapy; הלחם של המילים "ספורט" ו"תרפיה") הוא תחום לימודים אלטרנטיבי המיועד לתת למאמנים ידע נוסף, כך שספורטתרפיסט למעשה הוא מאמן כושר עם ידע נרחב.

הספוטתרפיסט, נייט לוקארו (מימין) מעריך את פציעתו של שחקן היוסטון אסטרוס, ג'ורג' ספרינגר, לאחר שנפגע מזריקת כדור, 2014

בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות אין הזכר למונח ספורטתרפיסט ואי לכך - הוא לא מקצוע בתחום הבריאות.

התחום מתרכז בטיפול ובמניעת פציעות ספורט או בעיות אורתופדיות, ועזרה בשיקום הספורטאי הפצוע לחזרה לפעילות גופנית מלאה. הספורטתרפיסט מלווה את הספורטאי בכל דרכו הספורטיבית: הן בשלב מניעת פציעות, הן בטיפול במגוון בעיות, החל מדלקות גידים, קרעים בשרירים וברצועות, ועד פתולוגיות עמוד שדרה ומפרקי גפיים, והן בעזרה בשיקום לאחר התערבות כירורגית, עד לחזרה מלאה לפעילות.

ספורטתרפיסטעריכה

לפי פסק דין בג"ץ 8242/19, ספורט תרפיה אינה מקצוע טיפולי[1]. ולכן איננה כוללת הכשרה מעשית כמקובל במקצועות הבריאות.

ספורטתרפיסטים עוזרים בתוכניות למניעת פציעות באוכלוסייה מגוונת, בכל הגילים, החל בספורטאי עילית, דרך עובדי תעשייה, וכלה באוכלוסיית הגיל השלישי[דרוש מקור]. תודות למיקומם הפיזי בקרבת מתקני הספורט או האימון משמשים הספורטתרפיסטים לרוב מגישי עזרה ראשוניים, ועל כן הם מחויבים לידע במתן טיפולי ראשוני.

במסגרת עבודתם מייעצים ספורטתרפיסטים לספורטאים כיצד להימנע מפציעות. הם מנחים כיצד לעשות שימוש מושכל באביזרי אימון, כיצד להשתמש במגנים, כיצד לבצע חבישות, וכיצד לתרגל באופן נכון והדרגתי.

לימודי ספורטתרפיהעריכה

הסטודנטים לומדים כיצד למנוע ולטפל בפציעות ספורט, לבנות תוכניות אימון ושיקום לספורטאים ולהנחיל את הספורט כחלק מאורח חיים בריא לכל רובדי האוכלוסייה.

הסטודנטים לומדים נושאים תאורטיים כמו פיזיולוגיה, פרמקולוגיה, פסיכולוגיה, אורתופדיה, תזונה, אנטומיה, קינסיולוגיה, פתולוגיה וכדומה[דרוש מקור]. זאת לצד נושאים פרקטיים יותר שדורשים תרגול תדיר כמו, עזרה ראשונה, בדיקות מפרקים, פיזיולוגיה של המאמץ, מניעת פציעות ומחלות, בדיקה והערכת פציעות ספורט, אמצעי טיפול, שיקום ושימוש באביזרי שיקום ועוד.

ניתן ללמוד:

(1) לימודי תואר ראשון (B.Sc. Sport Therapy) בקריה האקדמית אונו.[2].

(2) קורס תעודה בתחום, ניתן ללמוד בקמפוס שיאים של אוניברסיטת תל אביב[3] ובבי"ס למאמנים במכון וינגייט[4].

מכיוון שאין פיקוח על התחום, אין אפשרות להבדיל בין בוגר תואר ראשון לבין בוגר תעודה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה