דיסציפלינה

מקצוע או תחום הנלמד באורח פורמלי
(הופנה מהדף בין-תחומי)

דִּיסְצִיפְּלִינָהאנגלית: discipline בעברית: על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא ענף של ידע, אשר נלמד או נחקר באורח רשמי במערכת החינוך או באקדמיה, בו בעלי מקצוע מתמחים ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.

דיסציפלינה אקדמית היא תחום-דעת שבו מבוצע מחקר אקדמי, בדרך כלל באוניברסיטאות. הדיסציפלינה מוגדרת בדרך כלל על ידי כתבי-עת אקדמיים ואגודות מקצועיות, היוצרים שיח פנימי של התחום.

דיסציפלינות אינן סטטיות, כי הן משתנות עם התפתחות הידע האנושי, ועם קבלתם של תחומים נוספים אל מאגר הידע הנלמד באוניברסיטאות. באוניברסיטאות האירופאיות הקלאסיות היו מקובלות בעבר רק ארבע דיסציפלינות (תאולוגיה, רפואה, משפטים, ואמנויות)[דרוש מקור], אך כיום המספר גדול בהרבה. דיסציפלינות רבות מחולקות לתת-דיסציפלינות ("ענפים"), אשר קווי התיחום ביניהם הם לעיתים קרובות שרירותיים ולא ברורים.

בתחום החינוך, כל מקצוע הנלמד בבית הספר מכונה "דיסציפלינה". מבנה של דיסציפלינה מעין זו מושתת על מספר גורמים: הנחות יסוד, מטרות, כללים, אופן ארגון החומר, ודרכי ההערכה.

תחום דעת המשלב דיסציפלינות אחדות מוגדר כאינטרדיסציפלינרי (אנ') - בין-תחומי.

תחום דעת המשלב מספר רב של דיסציפלינות מוגדר כמולטידיסציפלינרי - רב-תחומי.

ביקורת על התבססות מערכות החינוך על תחומי הדעתעריכה

רבים מהחוקרים מבקרים את ההתבססות הבלעדית בתוכניות הלימודים של רוב מערכות החינוך על תחומי דעת. ביקורת זו נובעת מהעבודה כי כמות תחומי הדעת הקיימים היום בעולם הוא גדול מאוד, עובדה המחייבת מחנכים לבחור את תחומי הדעת בהם הם רוצים להתמקד. נכון לשנת 2008 הכיר משרד החינוך רשמית ב-998 מקצועות אותן אפשר ללמד בבתי הספר. ביקורת נוספת נשמעת על החלוקה לתחומי דעת היא העובדה כי תחומי הדעת מתחדשים חדשות לבקרים ואין אפשרות להדביק את קצב ההתרבות שלהם.[1]

פתרונות חליפייםעריכה

  • מבנה הדעת - ג'רום ברונר הגה את השימוש במונח "מבנה דעת" המכוון לכך שבכל מקצוע (תחום דעת) קיים מבנה בסיסי בו מושגי יסוד חשובים אותם חשוב ללמד. לטענת ברונה ברגע שנלמד הבסיס כדפוס של מבנה דעת בגיל צעיר, חזרה עליו ופיתוחו בגילאים מאוחרים יותר נותנים סיכוי גדול יותר להבנת המקצוע, כמו שמתמטיקה הנלמדת בתיכון בנויה על הבסיס הנלמד בכיתה א' כך יש למצוא את "מבנה הדעת" בכל מקצוע[2]
  • המבנה הסובטנטיבי והסינטקטי - ג'וזף שוואב מחלק את תחומי הדעת לשני מבנים: מבנה סובסטנטיבי מורכב ביסודו מרעיונות והשקפות שמאמץ חוקר בבואו לחקור תחום דעת מסוים. למשל בחקר ההיסטוריה יש חוקרים הנותנים לכלכלת התקופה משקל רב יותר ולעומתם כאלו המחשיבים דווקא את הפן הדתי כמשפיע המרכזי על אותה תקופה. כאשר התלמיד יבין את ההבדלים במבנה הסובסטנטיבי הוא יבין את המקצוע יותר טוב. בנוסף יש בתחומי הדעת את המבנה הסינטקטי המורכב משיטות המחקר והכלים לגילוי הידע וארגונו. למשל דרכי החקר במקצוע המתמטיקה שונה מדרכי החקר של הפיזיקה ששונה מהותית מדרכי החקר של תחום הדעת היסטוריה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תכנון לימודים, הוראה והערכה. שרה גורי רוזנבליט. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה עמ' 70
  2. ^ משה זילברשטיין ומרים בן-פרץ. תהליך הפיתוח של תכנית לימודים. עיונים בחינוך (1979) עמודים 69-96
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.