בית הכנסת בסמוקוב

בית הכנסת בסמוקוב היה בית כנסת אשר פעל בעיר סמוקוב בבולגריה מ-1861 ועד ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

בית הכנסת בסמוקוב
מבנה בית הכנסת בסמוקוב (2010)
מבנה בית הכנסת בסמוקוב (2010)
מידע כללי
סוג בית כנסת
כתובת צומת הרחובות הנסיך אלכסנדר דוֹנְדוּקוֹב 11 ונֶאוֹפִיט בּוֹזְוֶולִי בעיר העתיקה
מיקום סמוקוב
מדינה בולגריה
בעלים עיריית סמוקוב
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 18571861 (כ־4 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1861 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן ועץ מגולף
מידות
גובה 8 מטר
שטח 330 מטר מרובע
קומות 2
קואורדינטות 42°20′34″N 23°33′13″E / 42.34278°N 23.55361°E / 42.34278; 23.55361
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה
  ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בסמוקוב

קהילה יהודית מאורגנת בעיר מתועדת במסמכים עות'מאניים החל משלהי המאה ה-17. בראשית המאה ה-20 נכללה העיר ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בממלכת בולגריה ומנתה כ-1,000 נפשות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה כ-500 נפשות.[1] לאחר הקמת מדינת ישראל, עלו אליה מרבית יהודי העיר וב-1949 נמנו בסמוקוב 85 יהודים.[2] בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בעיר.

המבנה

עריכה

בית הכנסת הוקם במימון משפחת אריה, שהגיעה לסמוקוב מווינה, ובנייתו החלה ב-1857. את הבנייה ביצעו פועלים עות'מאנים שנשכרו באדירנה על ידי בני משפחת אריה. ב-1861 נחנך בית הכנסת. שטחו 330 מטר מרובע, גובהו 8 מטרים והיו בו 38 חלונות ובהם ויטראז'ים. בתקרה הפנימית של בית הכנסת הותקן עץ מגולף עם סמלי מגן דוד ונתלו ממנו נברשות. המבנה ניצב במרכזה של השכונה היהודית בסמוקוב אשר הוקמה ב-1813. בית הכנסת פעל עד ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 וננטש. ב-1962 שופץ ושוקם המבנה על ידי משרד התרבות הבולגרי. ב-1965 הוכרז המבנה אתר מורשת בולגרי ותוכנן להפוך אותו לאולם קונצרטים. ב-1975 פרצה במקום שרפה, שהחריבה את המבנה. בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-20 הוחל בשיפוץ נוסף, שלא הושלם בשל בעיות תקציב. באפריל 2018 חתם ארגון "שלום", ארגון הגג של יהודי בולגריה, על הסכם עם עיריית סמוקוב ובו הועבר מבנה בית הכנסת בעיר לרשות העירייה, וזאת לצורך שיפוצו.[3][4]

 
הכתובת מעל הכניסה בבית הכנסת (2019)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת בסמוקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ חיים קשלס, "דורות הראשונים", בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים: 1967, עמ' 65.
  2. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
  3. ^ חיים חדשים לבית הכנסת בעיר סמוקוב, באתר "כולנו בולגרים".
  4. ^ .Dimana Trankova, Anthony Georgieff, A Guide to Jewish Bulgaria, Vagabond Media Ltd, 2011, ISBN 9549230635, pages 145-149.