בית המדרש קהל חסידים (שערי חסד)

בית המדרש הגדול קהל חסידים (משמאל) במרכז מתחם בתי הכנסת הוותיקים של שערי חסד

בית המדרש הגדול קהל חסידים הוא בית כנסת ובית מדרש ותיק ומרכזי בשכונת שערי חסד בירושלים. בית הכנסת הוקם בשנת 1930.

היסטוריהעריכה

שכונת שערי חסד נוסדה בידי ראשי ארגון 'גמ"ח הכללי', ששימש כארגון צדקה החל משנת 1870, בראשותו של הרב שלמה זלמן פרוש. ראשי הארגון, בראשות נפתלי צבי פרוש-גליקמן (בנו של הרב שלמה זלמן פרוש) ושמואל זנוויל שפיצר, יסדו בשנת ה'תרס"ח, 1908, את 'חברת שערי חסד לבניית בתים בירושלים', אשר נועדה לסייע ליהודים חרדים לרכוש דירה צנועה בירושלים בתשלומים מפליגים ללא ריבית. ובשנת ה'תרס"ט, 1909, הוקמה השכונה. השכונה יועדה למשפחות אשכנזיות בלבד, ורובם הגדול של תושביה היו תלמידי ישיבות ואברכים, בעלי רקע "מתנגדי".

עשרים שנה לאחר הקמת השכונה, עם התרחבות האוכלוסייה, והגירה גוברת של יהודים מהעיר העתיקה שכללה גם משפחות חסידיות, בשלו התנאים להקמת בית כנסת חסידי בשכונה. העסקן יצחק פיינברג העניק את המימון הדרוש להקמת בית המדרש, וזה הוקם במרכז השכונה, מול בית הכנסת ע"ש הגר"א וקנה את מעמדו כבית הכנסת המרכזי המשני בשכונה. תרמו למעמדו של בית הכנסת, ספרייה תורנית עשירה, תנור חימום שנקבע בו ופעל בלילות החורף, שיעורי תורה שנמסרו בו, ומספר מתפללים תלמידי חכמים מתושבי השכונה שקבעו בו את מושבם, בהם "הרב מטשיבין".

רב בית הכנסת היה הרב חיים לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים שער השמים. בית הכנסת שימש את חתנו, הרב שלום שבדרון, למסירת דרשותיו הידועות בתחילת דרכו כדרשן, דרשות שבת אלו הועברו ברבות השנים לבית הכנסת זיכרון משה.

כבית כנסת חסידי, הונהגו סדרי התפילה במתכונת חסידית, ומנהגים חסידיים כמו אכילת סעודה שלישית בבית הכנסת והקפות שניות במוצאי חג הסוכות.

לקריאה נוספתעריכה

  • ראובן גפני, מקדש מעט - בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים, יד יצחק בן צבי ירושלים, 2004, עמ' 17–24