חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז – ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.

הרב חיים יהודה לייב אוירבך

הרב חיים יהודה לייב אוירבך. צולם בין השנים 1910–1920
לידה	31 בדצמבר 1886 ד' בטבת ה'תרמ"ז ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	26 בספטמבר 1954 (בגיל 67) כ"ח באלול ה'תשי"ד ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	?–1954
השתייכות	יהדות חרדית, הישוב הישן
תחומי עיסוק	גמרא, קבלה
תפקידים נוספים	ראש ישיבת המקובלים שער השמים
חיבוריו	חכם לב
צאצאים	שלמה זלמן אוירבך אברהם דב אוירבך

תולדות חייו

דור שביעי לרבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמיד הבעש"ט. אביו, הרב אברהם דב אוירבך, כיהן כרב בצ'רנוביץ למעלה משלושים שנה. אמו, רחל לבית מושלי, אחותו של זרח אלתר מושלי ממייסדי שכונת נווה צדק.

התחנך בישיבות ירושלים והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18. לאחר נישואיו עם צביה, בת הרב שלמה זלמן פרוש, מבוני ומנהיגי היישוב בירושלים החדשה ואחותו של נפתלי צבי פרוש-גליקמן. החל ללמוד קבלה מהרב שמעון צבי הורביץ, ובשנת ה'תרס"ו ייסד יחד עמו את ישיבת המקובלים שער השמים. אף על פי שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים, שימש לצידו של הרב הורוויץ. מאז הקדיש את כל זמנו ומרצו לביסוס הישיבה ”אשר כל חיי בכל נימי נפשי קשורים בה, וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש, ותל-תלפיות לכל תלמיד חכם ברחבי תבל” (בהקדמתו לספרו "לב חכם"). ישיבה זו הפכה עד מהרה למרכז לימוד הקבלה האשכנזי בירושלים, ועד היום היא מישיבות המקובלים היחידות המשויכות לציבור האשכנזי. בשנת ה'תרע"ו (1916) התמנה להיות סגן קונסול פרס, ובתפקידו זה הגן על יהודי הארץ מפני רודנות העות'מאנים, בנותנו להם דרכון פרסי. הדבר נודע לשלטונות העות'מאניים והרב נידון למוות שלא בפניו. שעות מספר קודם ביצוע גזר הדין נתגלה לו הסוד מפי אחד מאנשי הבולשת הטורקית, והוא נאלץ להסתתר מספר חודשים מפני השלטונות. במקום מחבואו ישב ולמד עם אחד מתלמידיו, שם חיבר חלק גדול מחידושיו שהיוו חלק מספרו "חכם לב". כשהטורקים איבדו את שלטונם בירושלים, יצא ממחבואו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר אספת הנבחרים הראשונה, וממייסדי "מפעל התורה" וחבר הוועד הפועל שלו. נמנה עם חברי המזרחי, השתתף בוועידות המזרחי ובכינוסיו.

בשנת ה'תרפ"ח ייסד תלמוד תורה "שער השמים" לבני עדות המזרח, וכן כולל אברכים צמוד לישיבה ללימוד תורת הנגלה. בשנת ה'תרצ"א יצא לארצות הברית לפעול למען הישיבה שעמדה בסכנת פשיטת רגל. מסע זה ארך למעלה משנתיים.

קברו של הרב אוירבך בהר המנוחות

נמנה עם בני היישוב הישן שקיבלו באהדה מסוימת את הציונות והעלייה לארץ, והיה מקורב לרב קוק. עם זאת, היה מקורב גם לרבני הקנאים, ובברית המילה של בנו הרב אברהם דב אוירבך שימש הרב יוסף חיים זוננפלד כמוהל, בעוד הרב קוק היה הסנדק.

הרב אוירבך נפטר בירושלים בכ"ח באלול ה'תשי"ד לאחר מחלה ארוכה והוא כבן 67.

ילדיו

• הרב שלמה זלמן אוירבך, נחשב לאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורות האחרונים, אך נמנע מלשלב בפסקיו כל רמז לקבלה, בה התמקד אביו.
• הרב אליעזר אויערבך, רו"מ ישיבת המקובלים שער השמים.
• הרב אברהם דב אוירבך, רב שכונת בקעה בירושלים וראש ישיבת אור שמח, מחבר ספר 'אמרי אברהם'.
• הרב רפאל דוד אוירבך, מנהל ישיבת המקובלים שער השמים.
• בתו, לאה, נישאה לרב שלום שבדרון - "המגיד הירושלמי".
• בתו, רחל, נישאה לרב שמחה בונים לייזרזון, מראשי ישיבת שפת אמת בירושלים, שנפטר בגיל 27 (אביו של אברהם יוסף לייזרזון).
• בתו, מלכה, נישאה לרב אברהם הורביץ, מתלמידי החזון איש והרב יעקב ישראל קניבסקי ומחבר ספרי "דבר הלכה" ו"ארחות רבינו".
• בתו, שרה הינדא (נפטרה תשע"ג), נישאה לרב משה מאיר פראג, ראש כולל שומרי החומות.

חיבוריו

• חיבר ספר אחד בהלכה, על הלכות אישות, בשולחן ערוך, חלק אבן העזר - חכם לב: על שולחן ערוך אבן העזר ... פנים הספר הוא קצור פסקי הלכות להגאון ... ר’ שלמה מחעלמא בעל המחבר מרכבת המשנה ... וסביב ס’ חכם לב חדושים ובאורים ... בסופו שתי תגובות ... אחת בהלכות מקוואות והשנייה בהלכות חזקה במצות ומנוי שררות בישראל, ירושלים, ה'תרפ"ז.
• קונטרס הלכתי מובא בספרו של בנו מעדני ארץ בשם "מילי דאבא".
• מאמרים במאספים וכתבי עת תורניים כ"אזכרה", "סיני".
• בשנותיו האחרונות התחיל להכין לדפוס מאות תשובות לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך לא הספיק לסיים מלאכתו.

אילן יוחסין משפחת פרוש

נפתלי צבי פרוש

שלמה זלמן פרוש

גרשון פרוש

נפתלי צבי פרוש-גליקמן

עקיבה פרוש

אהרן יעקב פרוש

אליהו נחום פרוש

יוחנן דוד סלומון

חיים יהודה לייב אוירבך

שינא גיטל

מנחם מנדל פרוש

משה פרוש

מרדכי ליבר פרוש

זונדל קרויזר

שמואל קלמן מירסקי

אברהם

נפתלי סלומון

המשך ענף זה ראו: עץ חיים יהודה לייב אוירבך

מרדכי ליבר פרוש

מנחם פרוש

חיים קמיל

שרה

כתריאל שלמון

יוחנן דוד סלומון (סופר)

משה מנדלבאום

שלום חיים פרוש

מאיר פרוש

אשר טננבוים

אהוד חבצלת

ישראל פרוש

לקריאה נוספת

• 'אוירבך, חיים יהודה ליב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 26. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים יהודה לייב אוירבך בוויקישיתוף

• משפחת אוירבך, צאצאי רבי חיים יהודה לייב, בתוך אילן היוחסין של משפחת פרוש: מ. ירושלמי, "למשפחותם לבית אבותם - משפחת פרוש 2", קהילות (מוסף המבשר), ז' כסלו תש"ע