פתיחת התפריט הראשי

בית הכנסת זיכרון משה

בית הכנסת "זיכרון משה", או שטיבלאך זיכרון מוישה הוא כינויו הנפוץ של בית הכנסת המרכזי "אהלי יעקב" בשכונת זיכרון משה בירושלים.

בית הכנסת זיכרון משה
בית הכנסת 'זכרון מוישה' - כניסה ראשית.JPG
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°47′14″N 35°13′00″E / 31.78711111°N 35.21661111°E / 31.78711111; 35.21661111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חזית בית הכנסת זיכרון משה
הבימה וארון הקודש בשטיבל המרכזי.

בית כנסת זה הוא אחד מבתי הכנסת המפורסמים בעולם, עקב העובדה שהוא משמש כ"שטיבלאך" (ביידיש: בית כנסת קטן, בעיקר כזה שמתקיימים בו מנייני תפילה רבים), שמתקיימות בו תפילות ברציפות, כמעט עשרים וארבע שעות ביממה ללא הפסקה. מסיבה זו יכול כל אדם המקפיד על תפילה בציבור, למצוא מניין מאוחר לתפילת שחרית, מניין מוקדם לתפילת מנחה או מניין לתפילת ערבית באשמורת הבוקר. בנוסף, מתקיימים בבית הכנסת שיעורי תורה רבים, בכל שעות היממה. בית הכנסת מהווה אתר תיירות למעוניינים לצפות מקרוב בהווי החיים החרדי.

קורות בית הכנסתעריכה

בית הכנסת נבנה בשנת ה'תר"ע (1910) במרכז שכונת זיכרון משה הירושלמית (כיום רחוב חפץ חיים 8). תחילה הוא נקרא "אוהל יעקב" על שם התורם העיקרי של המבנה - יעקב דוד ברנט. לוח זיכרון לזכרו של ברנט מספר כי הוא תרם 3,000 פרנק לבניית בית הכנסת. השלמת מבנה עזרת הנשים בסך 40 לירות מצריות נתרמה על ידי יעקב יוסף ברוידא. נוסח התפילה בבית הכנסת נקבע לנוסח אשכנז, כמנהג הפרושים, מייסדי היישוב האשכנזי הישן בירושלים.

עם השנים הפך שמו של בית הכנסת ל"אהלי יעקב". חדרי תפילה נוספו בצמוד לאולם התפילה המרכזי, והחלו להתפלל בו ברציפות, מניין אחר מניין. כיום קיימים עשרה חדרי תפילה[1] וניתן למצוא בבית הכנסת מניינים לתפילת שחרית מלפני הנץ החמה ועד סמוך לחצות היום. מיד לאחר מכן ניתן למצוא מניינים לתפילת מנחה, שנמשכים ברצף עד שקיעת החמה ואף לאחריה. בד בבד מתחילים המניינים של תפילת ערבית, אשר נמשכים עד סמוך לעלות השחר. במניינים השונים אין הקפדה על נוסח התפילה המקורי של בית הכנסת, נוסח אשכנז.

בית הכנסת נודע שנים רבות בהיותו מקום דרשנות לדרשנים רבים, המפורסם שבהם הוא הרב שלום שבדרון שהיה דורש בו מדי ליל שבת. הרב שבדרון נמנה עם "חברת עיתים לתורה", שתרמה את אחד מחדרי בית הכנסת. דרשן מפורסם נוסף שהיה דורש בו, הוא הרב בן ציון ידלר, המגיד הירושלמי, שדרש גם בבתי כנסת אחרים בירושלים. דרשן אחר שהיה דורש בבית הכנסת מדי שבת בשבתו היה הרב מרדכי דרוק. וכן הרב שמואל רפפורט.

בצמוד לבית הכנסת פועל "המרכז העולמי להפצת הדף היומי". שיעורים בדף היומי נמסרים בבית הכנסת בכל שעות היממה, לצד שיעורים בנושאים נוספים. מדי יום נלמדים למעלה מארבעים וחמישה שיעורי הדף היומי בחדריו השונים של בית הכנסת.

בכניסה לבית הכנסת נמצאים בקביעות רוכלים ועניים המבקשים צדקה. בבית הכנסת נמצאים גם חסרי בית שבהוראת הרב לא מוציאים אותם משם. חלקם ישנים במקום.

כרב בית הכנסת כיהן הרב ישראל יעקב פישר, ראב"ד העדה החרדית. כיום מכהן בנו הרב אהרן פישר.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חמישה במבנה המרכזי, שניים נוספים ("נצח ישראל" ו"בית שלמה") משמאל, ושלושה נוספים (המיועדים בדרך כלל לשיעורי תורה) במפלס התחתון אליו נכנסים מרחוב פרי חדש.