בית הקברות מהברונזה המאוחרת בחוף פלמחים

בית הקברות מתקופת הברונזה המאוחרת[1] בחוף פלמחים הוא אתר קבורה הממוקם כ-200 מטר דרומית לשפך נחל שורק אל הים התיכון, צפונית לאתר יבנה-ים.

האתר התגלה במקרה לאחר שסערה חזקה התרחשה במקום בשנת 1960, הגלים חשפו מספר קברים על קו החוף של קיבוץ פלמחים, ובמשך השנים שלאחר מכן רוחות שנשבו חשפו קברים נוספים. החוקרים שעבדו במקום הצליחו לאתר בו 23 קברים שהכילו מנחות קבורה שהעידו על קשרים עם קפריסין, התרבות המיקנית ומצרים העתיקה (חרפושיות) ושרידי נקברים. שני קברים נחשפו לראשונה על ידי אהרון קמפינסקי ושמואל ליפשיץ בשנת 1961, 13 קברים נחשפו על ידי רם גופנא ושמואל ליפשיץ בשנים 1967-1969, היתר נחשפו על ידי תושבי המקום, כשמתוכם 6 קברים התגלו בעבודת שמואל ליפשיץ ואחיו יובל ליפשיץ, תושבי הקיבוץ.

הקברים ממוקמים ברובם קרוב לקו החוף, בשטח מצומצם של כמה עשרות מטרים שתחומים בין שתי גבעות כורכר בצפון ובדרום האתר, מעט מהם נמצאו רחוקים ממנו. האדמה במקום היא אדמת כורכר (נפוצה במישור החוף הדרומי), ולכן קברים רבים כוסו במצע לבני כורכר, אולם אחד הקברים היה בנוי מאבן. חדירת גלי הים אל תוך החוף פגעה בקברים ובתכולתם במרוצת אלפי השנים שעברו מאז התקופה הכנענית.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה