כורכר
כורכר (בעבר היה נפוץ האיות קורקר[1][2]; מקור השם מערבית كركار. כֻּרְכַּר)[3] הוא סלע משקע פריך ונקבובי. הכורכר נוצר מהתאבנות חולות, דהיינו התלכדות גרגרי הקוורץ בחול בעזרת חומר גירי. הכורכר מצטבר לאורך חוף הים ובמישור החוף ומופיע בצורת רכסים המבטאים התאבנות חוליות. כורכר הוא סלע ייחודי לאזור החוף של הלבנט ואפשר למצוא אותו לאורך חופי הים התיכון, מטורקיה ועד סיני.

הרכב הכורכר
עריכההכורכר מורכב בעיקרו מגרגרי קוורץ (30%–90%) וגרגרים של ביוקלסטים (רסק של שלדי בעלי חיים ימיים). כמו כן כ-5% מתכולת הכורכר הם מינרלים כבדים, הניכרים בצבעיהם הכהים (המטיט, פלדספר ועוד). גבעות הכורכר היו במקורן חוליות נודדות (דיונות), אשר חלק מן הביוקלסטים שבהן התמוסס והתגבש מחדש כמלט סביב הגרגרים הנותרים (גרגרי הקוורץ והקרבונט). החוליות לוכדו לכורכר כתוצאה מהתמוססות גרגרי הקרבונט שבו (ארגוניט וקלציט עתיר מגנזיום), על ידי מי הגשמים שחלחלו בחללים שבין גרגרי החול. בתקופות יובש מתקיימת עלייה נימית של התמיסה הרוויה אל פני השטח (בעיקר כתוצאה מהתאדות), הגורמת לשקיעת הקרבונט והתגבשותו בחללים שבין הגרגרים. פעולה חוזרת של התהליך לאורך השנים מביאה לליכוד מרכיבי החול והפיכתם לכורכר.
לרוב נוכל למצוא בין רכסי הכורכר גם אדמת סחף. אך בעבר בחלקים של קרקע הסחף היו לרוב ביצות אשר מנעו מהחקלאים לעבד אדמה זאת.
בסלע הכורכר, כמו בקרקע החול, המים מחלחלים במהירות, ולכן גדלים עליו רק מינים מעטים של צמחים.
כורכר בישראל
עריכההחול שמרכיב את הכורכר בישראל מקורו בהרים של מזרח אפריקה, במקום שבו מתחיל הנילוס. סלעי ענק באותם מקומות התפוררו במשך הדורות, נסחפו אל הנילוס וזרמו איתו צפונה עד לים התיכון. במהלך הזמן המסלע נשחק עוד ועוד עד שהפך לחול, ובאמצעות גלי הים הגיע אל חופי ישראל. יצירת סכרים על הנילוס משבשת את חידוש החול בחופי מזרח הים התיכון, ומהווה סכנה למיעוט חול המחדש את החופים.[4]
בישראל נוצרו רכסי הכורכר במקביל לחוף. יש שני רכסי כורכר יבשתיים קטועים במישור החוף, וביניהם מרזבות, ושלושה רכסים נוספים מצויים מתחת למים.[5] יש מקומות שבהם חסמו רכסים אלו את זרימת מי הנחלים בדרכם לים והביאו להיווצרות ביצות, כדוגמת הביצה של חדרה, ביצות כבארה והבאסה בהרצליה.
בעבר, וגם בעבר הרחוק, נעשו מאמצים לניקוז ביצות אלו. למשל, בתקופה הביזנטית ניקזו את הבאסה (בהרצליה) על ידי חפירת מנהרה בתוך הרכס לעבר הים.[6] בנחל פולג חצבו את קיר הכורכר לשם ניקוז, מה שנקרא בימינו "שער פולג" וכן נתן את השם לשמורה.[7]
עדויות של רכסי כורכר מצויים בערים שונות בישראל. רכסים אלו נמצאים בסכנה עקב תוכניות פיתוח או בלאי טבעי. אי-חידוש של החול עקב פיתוח מביא בשנים האחרונות להתמוטטויות של מצוקי הכורכר.[8][9] כמו כן כריית רכסי הכורכר ובניית מבנים בתוך הערים עצמן מביאה להיעלמות תוואי נוף זה.
שכבות כורכר עדינות, ברוחב של מילימטר או מילימטרים אחדים, נחשפות בחוף הים ואפילו בתוכו,[10] במקום שמי הים סחפו חלק מן השכבות שנוצרו בעבר. היות שרכס הכורכר בחוף השרון חשוף לפעולות גלי הים, הוא עובר תהליך של גידוד הגורם להיווצרות מצוק הכורכר.
השימוש בכורכר
עריכהכורכר שימש אבן בניין במקומות שונים באגן הים התיכון ובארץ ישראל. כך לדוגמה, המבנים השונים בקיסריה (תקופה רומית ביזנטית) ובימינו בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים. מבנים רבים ברובע העתיק של העיר אלגרו בסרדיניה עשויים מאבני כורכר.
-
חזית ארמון באלגרו בן יותר מ-400 שנה עשוי אבני כורכר
-
בית משק הברון במזכרת בתיה – עשוי מאבני כורכר – 1892
-
בניין ה"מזגגה" סמוך לקיבוץ נחשולים
פאונה ופלורה בסביבת הכורכר
עריכההמערכת האקולוגית של הכורכר יוצרת נישות ביולוגיות ייחודיות, בהן חיים בעלי חיים וצמחים ייחודיים לה.
להלן מספר מיני חיות :
- שבלולית פיקרד – מין שבלול יבשתי אנדמי לגבעות הכורכר שבמישור החוף הדרומי, אשר נכחד בשנת 2011.
ראו גם
עריכהאתרים בארץ עם נוף כורכר
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- צפריר רינת, מיזם חדש להגנה על רכסי הכורכר באזור החוף, באתר הארץ, 16 באפריל 2015
- אטלס הכורכרים, מכון דש"א, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע
- תמ"א 13 /9 /א' תוכנית מתאר ארצית חלקית מפורטת להגנה על המצוקי החוף לאורף הים התיכון ניתוח תא שטח 38 אשקלון, החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון בע"מ
הערות שוליים
עריכה- ^ קבלנים זוכו מחציבת קורקר באדמות האפוטרופוס, הַבֹּקֶר, 1 בספטמבר 1951
- ^ ישעיהו אביעם, רצפת פסיפס לבנה נתגלתה ב"נקרופוליס" של כפר-שמריהו, מעריב, 21 במרץ 1962
- ^ במפות גאולוגיות ישראליות מכונה המסלע "Calcareous sandstone". ראו מפות גאולוגית: נתניה וחדרה – אתר המכון הגאולוגי לישראל.
- ^ מקור החולות והיוצרות הכורכר סבבה – שומרים על הסביבה, באתר kids.gov.il
- ^ סקר ראשוני של רכס הכורכר העמוק מול חופי ישראל, באתר עמותת Ecoocean מחקר ימי וחינוך סביבתי
- ^ http://www.caves.co.il/מערת-העטלפים-בהרצליה.html מערת עטלפים בהרצליה], באתר מועדון המערות הישראלי
- ^ https://www.inature.info/wiki/פארק_יקום_ושער_פולג פארק קום ושער פולג], באתר inature טבע ונופים בישראל
- ^ יעל דראל, הכתובת הייתה על המצוק: הקריסה בפלמחים, באתר ynet, 13 במרץ 2011
- ^ https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/78c18d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977/2_78c18d55-f7f7-e411-80c8-00155d010977_11_8398.pdf
- ^ בחוף הים של יפו, ארסוף ובצפון הארץ החל מחדרה