מבנה יביל
מבנה יביל[א][1], המכונה בישראל גם קרוואן, קרווילה ומגורון, ולעיתים בשם המטעה בית נייד[ב], הוא מבנה קל הנבנה במפעל (בנייה טרומית), ולאחר מכן מובל לאתר היעד ומחובר לתשתית. מבנים יבילים משמשים לרוב למגורים.
מבנים יבילים משונעים בדרך כלל בגרירה או בהעמסה. הם בדרך כלל ממוקמים במקום קבוע ונותרים שם למשך חיי המבנה. עם זאת ניתן לניידם שוב אם הדבר נדרש, ואם מצבם מבחינת תחזוקה ותשתיות מאפשר זאת.
שני הדגמים העיקריים של בתים ניידים הם רוחב־יחיד ורוחב־כפול. קיים גם רוחב־משולש אך הוא נדיר יותר. את הבית הנייד ברוחב־יחיד ניתן לגרור כיחידה אחת למקומו, בעוד שהדגמים האחרים נגררים למקומם בשתיים או בשלוש יחידות נפרדות.
שימוש נפוץ במבנים ניידים בישראל הוא כפתרון מגורים זמני לקהילה, במסגרתו מועברים מבנים יבילים למקום מסוים ליצירת אתר קרוואנים. מבנה יביל למגורים ברוחב כפול מכונה בישראל "קרווילה", מצירוף המילים "קרוואן" ו-"וילה".
ביישובים רבים מתגוררים התושבים במבנים יבילים עד לקבלת היתרי בנייה, ומשהתקבלו עוברים התושבים לבתי קבע.
ראו גם עריכה
- מעונוע – כלי רכב גדול בו ניתן לגור, ומשמש על פי רוב לטיולים. בישראל מכונה אף הוא "קרוואן" ולעיתים "אוטו-קרוואן"
- תנועת הבתים הקטנים – תנועה חברתית הדוגלת במחיה בבתים קטני ממדים. רבים מהם מתוכננים מראש כך שלא יחרגו מהמידות החוקיות המתירות לניידם בכבישי מדינות המערב, והם אמנם מתניידים (אך לא בקלות ובתדירות שמעונוע מאפשר)
- סירת מגורים – סירה המשמשת בעיקר למגורים
קישורים חיצוניים עריכה
ביאורים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 יָבִיל, באתר האקדמיה ללשון העברית