בלה אנגיאלושי

הונגרי, חסיד אומות העולם

בלה אנג'אלושיהונגרית: Angyalosi Béla ‏; 1918 –אחרי 1995) היה חייט הונגרי, שהוכר כחסיד אומות העולם על הצלת יהודים בתקופת השואה.

בלה אנגיאלושי
Angyalosi Béla
לידה 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה אחרי 1995
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חייט
בת זוג רג'ינה אברמוביץ'
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
שנות הפעילות יוני 1944 – נובמבר 1944 (כ־22 שבועות)
מספר היהודים שהציל 3
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (20 ביוני 1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם בלה אנגיאלושי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

בלה אנג'אלושי היה נוצרי קתולי יליד העיר אגר (Eger) בהונגריה. עבד לפרנסתו כחייט בעיר הבירה בודפשט.

הוא תמך כלכלית בהוריו, השתמט מגיוס לצבא ההונגרי במלחמת העולם השנייה, הוכרז כעריק, וכתוצאה מכך נאלץ להסתתר.[1][2]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה

בשנת 1943, במהלך פגישה של איגוד החייטים המקצועי בבודפשט, פגש בלה בתופרת היהודיה רג'ינה אברמוביץ'. בלה ורג'ינה התיידדו לאחר כיבוש הונגריה על ידי גרמניה הנאצית במרץ 1944, הוטלו על היהודים במדינה איסורים רבים ובין היתר נאסר עליהם לנסוע ברכבת ללא אישור מיוחד. רג'ינה וחברתה היהודיה אלה קריזמן לא הצליחו להשיג את האישור לנסיעה ברכבת. בעקבות כך, שתי הנשים נשארו לתקופה בבודפשט בעוד שבאותו הזמן משפחותיהן נשלחו לאושוויץ. ביוני 1944 יהודי בודפשט רוכזו בבתים שסומנו בכוכב צהוב והצעירים מביניהם הועסקו בעבודות כפייה, בעיקר בפינוי הריסות. בלה עזר לאברמוביץ להשיג תעודת זהות מזויפת ארית, והציג אותה בפני אמו כארוסתו. בינתיים הוחמר מצבם של היהודים בהונגריה ובהם מצבה של קריזמן ושל הרמן ליבוביץ'. בלה נרתם לעזרתם והבריח אותם למרתף בבית אמו, שם הסתיר אותם עד שחרור אגר בנובמבר 1944. בלה דאג לכל צורכי היהודים להם עזר תוך סיכון רב לעצמו משום שהיה עריק שהתחמק מגיוס לצבא, ולאמו. כדי להימנע ממעצר בידי השלטונות, הוא שהה במסתור יחד עם היהודים.[1][3]

לאחר המלחמה עריכה

בשנת 1945 בלה התחתן עם רג'ינה אברמוביץ'. הם גרו באגר ונולדו להם שני ילדים. אלה קריזמן היגרה לארצות הברית ושמרה על קשר עם בני הזוג במשך שנים.[1][4]

הכרה והנצחה עריכה

ב-20 ביוני 1995 הוכר בלה אנג'אלושי כחסיד אומות העולם וב-23 באוגוסט 1995 קיבל את התעודה הרשמית מיד ושם בטקס שהתקיים בבודפשט. שמו נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם.[1][4]

הערות שוליים עריכה