בלה גמרי
בֵּלָה גֶמֶּרִי (במקור עד 1946 פליישמן-Fleischmann, בהונגרית: Gömöri Béla; סקשפהרוואר, 21 בינואר 1913[1] – בודפשט, 18 ביוני 1974), היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא אף אוזן גרון, קנדידט ("דוקטורט קטן" .CSc-כמו PHD) למדעי הרפואה (1966), רופא ראשי ומנהל מחלקה בכמה בתי חולים לאורך הקריירה שלו.
 | |
| לידה |
21 בינואר 1913 סקשפהרוואר, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביוני 1974 (בגיל 61) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| שם לידה |
Fleischmann Béla |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת ארז'בט, אוניברסיטת אטווש לוראנד |
| תפקידים |
רופא אף אוזן גרון, רופא |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
קורות חיים עריכה
בלה פליישמן נולד במשפחה יהודית כבנם של גזה פליישמן (1877–1937)[2] סוחר תבלינים עצמאי, ושל סאלי קליין (1888–1949). הוא סיים את בחינות הבגרות ב-1931 בגימנסיה הריאלית הממלכתית המלכותית ההונגרית בעיר הולדתו. הוא השלים את השכלתו הגבוהה בין 1933 לבין 1938 באוניברסיטת ארז'בט בפץ' ולאחר מכן שנה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פאזמאן פטר בבודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). שם קיבל תואר ברפואה כללית. בתקופה זו נכנסו לתוקף החוקים ה (אנטי)יהודיים בממלכת הונגריה וכיהודי לא הועסק במישרה ציבורית כללית, על כן החל את דרכו במחלקה לפתולוגיה והיסטופתולוגיה של בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' (שמה היום המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט, ולאחר מכן הפך שם למתמחה, לרופא משנה ולרופא במחלקת אף אוזן גרון של בית החולים. לבסוף מונה לרופא ראשי. ב-1941 עבר את בחינת המומחה כרופא אף אוזן גרון. ב-1942 הועבר למרפאת אף אוזן גרון של בית החולים הממלכתי בנאג'ווארד. בשנת 1944, עקב יהדותו, נלקח למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), וכך נקטעה פעילותו המקצועית. למרבה המזל שרד את השואה וחזר לבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' לאחר המלחמה. מהמחצית השנייה של שנות ה-40, הוא היה רופא ומרצה במרפאת אף אוזן גרון של המכון להכשרה רפואית (OTI), רופא קליני בין השנים 1948–1958, ומרצה בכיר במרפאת אף אוזן גרון של אוניברסיטת בודפשט לרפואה. משנת 1958 עד 1968 מונה לרופא ראשי ומנהל מחלקת אף אוזן גרון בבית החולים אישטוואן בבודפשט והוא גם ניהל עד 1974 את התחנה האודיולוגית שהקים שם. כמרצה מוזמן תכופות הוא לימד גם בריאות קול באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. גמרי היה חבר הנשיאות של אגודת רופאי אף אוזן גרון ההונגריים.
אשתו הייתה ד"ר איבויה קובאץ' הרופא הראשית ויועצת לענייני גרון של בית החולים היהודי לחסד וצדקה בבודפשט. היו להם שלושה ילדים.
בלה גמרי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה. לאחר תפילותיו של החזן שאנדור קובאץ' בהלווייתו, הספיד אותו הרב הראשי של הונגריה לאסלו שלגו.[3] מצבתו נחנכה בשנה למותו ב-25 ביוני 1975.[4]
פרסים והוקרה עריכה
- עיטור הצלב הקטן של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1948) [5]
- עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה העממית ההונגרית (1950)
עבודותיו העיקריות עריכה
- על גידולים מעורבים ממאירים של בלוטת הפרוטיד. (ספר זיכרון לפולאצ'ק. בודפשט, 1942)
- נתונים למרפאת דלקת קרום המוח המוקדמת. (כתב עת הרופאים, 1948. 44)
- סיבוך נדיר התרחש לאחר כריתת שקדים במלריה סמויה . - על מחלת דיפתריה של האוזן. (עלונים מדעיים של בית החולים של הקהילה היהודית של פשט, 1949)
- על טיפול בשחפת גרון עם חומצה פראמינוסליצילית. עם סנדור סנטו. (שבועון רפואי, 9. 1950)
- רפואת אף אוזן גרון. ספר בית ספר. (בודפשט, 1953, מהדורה שנייה מתוקנת, 1960)
- נתונים לנושא של pachydermia laryngis . (אף-אוזן-גרון, 1957)
- נתונים לפתרון כירורגי שמרני של גידולי גרון . (Otolaryngology, 1959)
- Zur Frage der Pachydermie des Kehlkopfes . (Monatsschrift für Ohrenheilkunde und Laryngo-Rhinologie, 1959)
- מוגלת תאי פארלבירינת. (Otolaryngology, 1960)
- על פרסביאקוזיס . (חינוך רפואי, 1960)
- השפעת עבודת קיסון על האוזן. עם אישטוואן רוז'אהג'י. (Otolaryngology, 1962)
- בעיות של טרום סרטן גרון. גם עבודת גמר של קנדידט (דוקטורט). (בודפשט, 1964)
לקריאה נוספת עריכה
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Kozák Péter: Gömöri Béla. www.kozakpeter.hu (פטר קוזאק: בלה גמרי באתר נקודת שם)
- Alexander Emed (2004-05-01). "Emlékezés Gömöri Bélára". Fül- orr- gégegyógyászat. 50 (2): 169–170. (אלכסנדר אמד: לזכרו של בלה גמרי. חיפה. 2004)
- Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
ראו גם עריכה
- Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
- Révai új lexikona VIII. (Gal–Gyi). Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 2001. ISBN 963-901-517-2 (הלקסיקון החדש של רוואי)
- Új magyar életrajzi lexikon II. (D–Gy). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. ISBN 963-547-414-8 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Születési bejegyzése a székesfehérvári polgári születési akv. 78/1913. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-02-12.
- ^ "Fleischmann Géza halotti bejegyzése a székesfehérvári polgári halotti akv. 19/1937. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-02-12.
- ^ "Elhalálozások". Új Élet. 29 (14). 1974-07-15. נבדק ב-2022-02-12.
- ^ "Dr. Gömöri Béla főorvos sírkőavatása". Új Élet. 1975-07-01. נבדק ב-2022-02-12.
- ^ Magyar Közlöny - Hivatalos lap, 1948. június 6. (125-126. szám)