בלון לחיזוי מזג אוויר

מכשיר מדידה מטאורולוגי

בלון מזג אוויר הוא בלון שמיועד לעלות לגבהים, אשר נושא כלים למעלה כדי לשלוח מידע על הלחץ האטמוספירי, הטמפרטורה, הלחות, ומהירות הרוח, באמצעות מכשיר מדידה שנקרא רדיוסונדה. כדי לקבל נתוני רוחות, הם יכולים להיות במעקב על ידי מכ"ם, או מערכות ניווט (כגון לוויין מבוסס מערכת מיקום גלובלית, GPS). חלק מהבלונים ממריאים בקצב קבוע ומשדרים את הנתונים בכל הגבהים. יש בלון ייעודי שנקרא טרנסונדה שתוכנן כך שיישאר בגובה קבוע למשך זמן רב וישדר משם נתונים[1].

טרנסונדה מוכנה לשחרור
התמונה צולמה בערך ב-30 ק"מ מעל אורגון באמצעות בלון מזג האוויר שמשקלו 1,500 גרם
בלון מטאורולוגי ורדיוסודה, לפני שחרור, בשירות המטאורולוגי בבית דגן

היסטוריה

עריכה

אחד האנשים הראשונים להשתמש בבלוני מזג האוויר היה ליאון טסיירנק דה בורט, מטאורולוג צרפתי. בשנת 1896 הוא שחרר מאות בלוני מזג אוויר ממצפה הכוכבים בטראפס, צרפת. ניסויים אלה הובילו את הגילוי של טרופופאוזה והסטרטוספרה. ב-1958 החלו להשתמש בטרנסונדות, על מנת לזהות אזורים של פסולת גרעינית.

חומרים וציוד

עריכה

הבלון עשוי בדרך כלל מלטקס שהוא חומר מאוד גמיש. והוא אחראי על העלייה לגובה. מתחתיו, תלויה על חוט, נמצאת רדיוסונדה המבצעת את המדידות ושידור הנתונים חזרה לתחנה. רדיוסונדות יכולות לשמש למדידה של פרמטרים ספציפיים, כגון קביעת ריכוז האוזון[2].

 
בלון מלא מימן במפרץ קיימברידג, נונאווט, קנדה

הבלון בדרך כלל מלא במימן בשל עלות נמוכה יותר, אף על פי שהליום יכול לשמש גם כן. הקצב והמרחק של הבלון, תלויים בכמות הגז שהוכנס לתוכו. בלוני מזג אוויר עשויים להגיע לגבהים של 40 קילומטרים (25 מייל) או יותר. מעבר לכך השינויים בלחץ האוויר גורמים לכך שהבלון יתרחב מעבר ליכולתו, ויקרע. כשזה קורה הציוד הקשור לבלון אובד. אם רוצים למדוד פרמטרים בגובה אליו הבלון לא יכול להגיע, משתמשים ברקטות, או בלוויינים.

בלוני מזג אוויר משוחררים בכל רחבי העולם, על מנת לאבחן את מצב הנוכחי. תוך כדי שימוש בכלים מחשוביים אפשר לנסות ולקבוע את מזג האוויר. כ-800 מיקומים ברחבי העולם משחררים בלונים פעמיים ביום, בחצות ובצהריים (שעון UTC). לפעמים מבוצעות בדיקות ביניים בעיקר במצבים בהם התנאים משתנים מאוד מהר ויש צורך בנתונים נוספים. במכון המטאורולוגי בבית דגן בישראל, משחררים שני בלונים מסוג רדיוסונדה (בחצות ובצהריים) וגם שני בלונים נוספים על מנת לבדוק את מהירות הרוח בשעות 06:00 ו־18:00 (שעון UTC)[3].

לפעמים משתמשים בבלונים גם לצרכים מיוחדים כמו לצורכי מחקר תעופה, איתור זיהום אוויר, או צילום. בשנים האחרונות בלוני מזג אוויר היו בשימוש גם עבור פיזור אפר אנושי על ידי חברות שונות.

 
בלון מטאורולוגי שמולא במימן להפרחת רדיוסונדה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ על בלון לחיזוי מזג אוויר. אוחזר ב-12 באפריל 2017
  2. ^ Weather Balloon." World of Earth Science. Retrieved April 12, 2017 from Encyclopedia.com
  3. ^ המכון המטרולוגי, תצפיות ברום, באתר המכון המטרולוגי בבית דגן ישראל