בלוק איילנד
בלוק איילנד (באנגלית: Block Island) הוא אי של ארכיפלג הממוקם כ-14 ק"מ דרומית לחופי מדינת רוד איילנד ו-23 ק"מ מזרחית ל מונטוק פוינט(אנ') בלונג איילנד. האי היוא חלק ממחוז וושינגטון(אנ'), רוד איילנד. באי עיירה בשם ניו שורהאם[א], שנחשבת לעיירה הקטנה ביותר, במדינה הקטנה ביותר בארצות הברית[1]. האי נקרא על שם החוקר ההולנדי אדריאן בלוק(אנ'), והעיירה נקראה על שם שורהם, קנט(אנ'), באנגליה.
 | |
| בלוק איילנד במבט צפונה מעל מצר בלוק איילנד, כשהחוף של רוד איילנד נראה מרחוק. צפייה במפה רחבה יותר מתאפשרת באחד הביאורים למטה. | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס האטלנטי  |
| קואורדינטות | 41°10′00″N 71°35′00″W / 41.166666666667°N 71.583333333333°W |
| שטח | 25.2 קילומטר רבוע |
| אורך | 11 קילומטר |
| רוחב | 5 קילומטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| אוכלוסייה | 1,051 (2010) |
| אזור זמן | אזור זמן מזרחי |
  | |
גאוגרפיה
עריכההיווצרות האיים והמצרים בסביבה
עריכההיווצרות האיים והמצרים שמסביבם, קשורים באותו תהליך. מדובר בשכבת הקרח של לורנטייד(אנ') שלפני כ-25,000 שנה התפשטה ל"שמיכה" של אלפי קילומטרים רבועים של קנדה וארצות הברית. הקצה הדרומי שלה הגיע בערך למקום בו שוכנים כיום מרתה'ס ויניארד, ננטקט, בלוק איילנד ולונג איילנד. עובי של קילומטר עד שני קילומטרים של שכבת הקרח נעה דרומה על פני הנוף הקדום, והביאה עימה סלעים גדולים, אבנים וחול שגרף. כשהקצה הדרומי שלו נמס, שוחררו כמויות אדירות של מי נמס ופסולת סלעית, ויצרו את מרתה'ס ויניארד, ננטקט והאיים האחרים. פני הים שהיו נמוכים בכ-122 מ' ממה שהוא היום, עלו שוב, והתפתחו סביבות שפכים של נהרות שערוציהם נחרצו על ידי זיזים של הקרחון וכן וחופים וביצות מלח[2].
Rodman's Hollow הוא אגן שטיפה קרחוני בשטח של 93 דונם[3], ליד החוף הדרומי של האי. יש כמה שבילי הליכה[4].
גאוגרפיה עכשווית
עריכהבמבט גאוגרפי רחב, בלוק איילנד הוא חלק מהמערכת הגדולה של מֵצָרִים שפרוסים מדרום לחופי קונטיקט, רוד איילנד ומסצ'וסטס, הכוללים את: מצר לונג איילנד הגדול במערב; ומֵצרים קטנים בהרבה ממזרח לו הכוללים את: מצר בלוק איילנד, מצר רוד איילנד(אנ'), מצר ויניארד(אנ') ומפרץ בוזארדס, כשכולם מהווים למעשה גם שלוחות של האוקיינוס האטלנטי. להמחשה ראו במפה כאן.
בלוק איילנד הוא יעד תיירות קיץ פופולרי. באי שני מגדלורים היסטוריים מגדלור בלוק איילנד הצפוני(אנ'), בקצה הצפוני של האי, ומגדלור בלוק איילנד הדרום-מזרחי (אנ'), בחוף הדרום מזרחי. כ-40 אחוז מהאי מיועדים לשימור, וחלק ניכר מהקצה הצפון-מערבי של האי הוא אזור טבעי לא מפותח, ותחנת מנוחה לציפורים לאורך נתיב המעוף האטלנטי(אנ')[5]. רשות שמירת הטבע(אנ')[ב] כוללת את בלוק איילנד ברשימת "המקומות הגדולים האחרונים (The Last Great Places)" שלה, המורכבת מ-12 אתרים בחצי הכדור המערבי[6][ג].
נכון למפקד 2020, אוכלוסיית האי מונה 1,410 נפש, המתגוררים בשטח של 25.211 קמ"ר[7].
נקודות עניין ותיירות באי
עריכההמגדלור הדרום מזרחי ממוקם בפינה הדרום מזרחית של האי, וקל יותר לגישה מאחיו הצפוני. המגדלור נבנה בשנת 1875[8]ועשוי לבנים וגרניט. הוא נשאר עד היום כעזר ניווט פעיל של משמר החופים האמריקני[9]. המגדלור הוזז בשנת 1993, עקב סכנת קריסת המצוקים עקב ארוזיה. בנוסף לסיורים במגדל, יש במגדלור מוזיאון הפתוח בעונת הקיץ[10]. גם במגדלור הצפוני, שנבנה בשנת 1867, ועשוי מברזל וגרניט קיים מוזיאון, אך זמינותו לקהל מצומצמת יותר[11]. במרחק הליכה קצר מהמגדלור הצפוני נמצא קצה האי, עם אוקיינוס משני צידי רצועת יבשה צרה.
Rodman's Hollow הוא אגן שטיפה קרחוני בשטח של 93 דונם[3], ליד החוף הדרומי של האי. יש כמה שבילי הליכה[4].
תחבורה
עריכההאי מחובר כל השנה במעבורת לפוינט ג'ודית(אנ')[12], ובקיץ: לניו לונדון, קונטיקט(אנ'); אוריינט(אנ') ומונטוק(אנ'), ניו יורק; וניופורט, רוד איילנד[13]. המעבורת המסורתית שטה כשעה כדי להגיע לאי מפוינט ג'ודית, והיא הדרך היחידה להביא כלי רכב לאי. מעבורת מהירה באותו מסלול אורכת 35 דקות (ללא אפשרות לכלי רכב), ומעבורת מהירה נוספת מניו לונדון אורכת קצת יותר משעה.
אופניים הם צורת תחבורה פופולרית באי. בנוסף, טוסטוסים פופולריים למדי, במיוחד בקרב תיירים, מכיוון שקל לשכור ולנהוג בהם. פופולריות זו הובילה ליותר משש חנויות להשכרת טוסטוסים באי[14], אך גם לתאונות רבות[15].
ניו אינגלנד איירליינס(אנ') מציעה טיסות סדירות בנות 12 דקות לנמל התעופה בלוק איילנד סטייט(אנ') מווסטרלי, רוד איילנד(אנ')[16]. שדה התעופה באי נקרא רשמית Block Island State (קוד: BID) והטרמינל נמצא במרחק של כקילומטר אחד ממרכז העיירה.
גלריה
עריכה-
המעבורת המהירה לבלוק איילנד ברציף בפוינט ג'ודית. -
יציאת רכב מהמעבורת מבלוק איילנד לפוינט ג'ודית. -
נוסעים יורדים מהמעבורת המסורתית בפוינט ג'ודית. -
בלוק איילנד כפי שנראה מהחוף הדרומי של נאראגאנסט.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- כניסת המעבורת המסורתית מבלוק איילנד לעגינה בפוינט ג'ודית ויציאת הרכבים ממנה (סרטון).
- יציאת נוסעים מהמעבורת המהירה מבלוק איילנד בפוינט ג'ודית (סרטון).
אתר האינטרנט הרשמי של בלוק איילנד (באנגלית)
ביאורים
עריכה- ^ בסרטון המתאר את עגינת המעבורת המסורתית (ראו להלן בפרק תחבורה) מבלוק איילנד לפוינט ג'ודית, ניתן לראות את הכיתוב Block Island New Shorham RI לקראת התחברות המעבורת לרציף.
- ^ The Nature Conservancy (TNC) הוא ארגון סביבתי עולמי שבסיסו במחוז ארלינגטון, וירג'יניה. נכון לשנת 2021, הוא פועל באמצעות שותפים או סניפים ב-79 מדינות וטריטוריות, כמו גם בכל מדינה בארצות הברית.
- ^ לצפייה במפה רחבה עם מיקומו של האי ממזרח ללונג איילנד (כשהשמורה מסומנת בצפונו), מדרום לחופי רוד איילנד וקונטיקט, וממערב לאי מרתה'ס ויניארד ראו כאן. גוף המים שבין האי לחופי היבשת הוא מצר בלוק איילנד
הערות שוליים
עריכה- ^ New Shoreham (Town), Block Island
- ^ Vineyard Sound, Falmouth Cape Code Massachusetts
- ^ 1 2 No visit to Block Island is Complete Without a Stop at Rodman's Hollow., The Nature Concervancy
- ^ 1 2 Rodman's Hollow, The Nature Conservancy
- ^ Block Island National Wildlife Refuge, U.S. Fish & Wildlife Service
- ^ Block Island, Rhode Island, Smart Preservation
- ^ New Shoreham town, Washington County, Rhode Island, U.S. Census Bureau
- ^ Block Island South East Light, National Historic Landmark Nomination, Sept. 25, 1997, pp.15-17
- ^ Historic Light Station Information & Photography Rhode Island, U.S. Coast Guard & U.S. Department of Homeland Security
- ^ Southeast Lighthouse Foundation, Block Island
- ^ North Light House, Block Island
- ^ Point Judith - The Block Island Ferry’s main ferry terminal, The Block Island Ferry
- ^ The Block Island Ferry, The Block Island Ferry Homepage
- ^ Bikes, Cars and Mopeds, Block Island Chamber of Commerce
- ^ Amanda Milkovits, Block Island Cracks Down on Mopeds, Boston Globe, July 19, 2021
- ^ Charles Passy, Meet the Pilot Who Doubles as Block Island’s Chinese-Food Delivery Guy, The Wall Street Journal, Aug. 27, 2015