פתיחת התפריט הראשי

בן ציון ("בנץ") ענבר (ברנשטיין) (ז' באדר תרע"ד, 5 ביוני 1914כ' בשבט תשס"ו, 18 בפברואר 2006) היה סגן-אלוף בצה"ל, מפקד הכוחות שהשתלטו על חיפה במלחמת העצמאות ובעל תפקיד בכיר בסולל בונה.

בן ציון ענבר
אין תמונה חופשית
לידה 5 ביוני 1914
תל־אביב–יפו, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 2006 (בגיל 91) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1940–1950
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים צבאיים
מפקד גדוד 22
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בנץ נולד בשנת 1914 בתל אביב לנחמה בת צבי גינזבורג ואריה ליב (לייבל) ברנשטיין. הוא למד בבית הספר "ספרא" בתל אביב. היה פעיל בצופי-ים ובאגודת הפועל בסקציה הימית. בשנת 1942 נשא לאישה את יונתה בת אלימלך פומרנץ.

בשנים 1940 עד 1948 היה מדריך ומפקד במנגנון "ההגנה", שם גם זכה לכינוי "בנץ". הוא היה מפקד החי"ש בתל אביב וסייע בארגון חטיבת גבעתי. במלחמת העצמאות היה ענבר מפקד החי"ש בחיפה ותחת פיקודו היו גם מפקדת העיר ו"ועדת המצב" המקומית. באפריל 1948 החליף את מרדכי מקלף בתפקידו כמפקד גדוד 22 של חטיבת כרמלי. לאחר שהתפנה הצבא הבריטי מחיפה, ללא הודעה מוקדמת, ניהל ענבר את הקרב על חיפה שהסתיים בהשתלטות היהודית על העיר. בסיום מלחמת העצמאות המשיך בשירות קבע עד שהשתחרר מצה"ל ביולי 1950, בדרגת סגן-אלוף.

לאחר שחרורו עבד ענבר בסולל בונה, ושם היה ממונה על כוח האדם. בנוסף לפעילותו האזרחית, הוא תרם מניסיונו הצבאי במסגרת התנדבותית, כשעמד בראש "משמר מתנדבים" עירוני שפעל בחיפה ב-1969, לאחר גל של פיצוצי בתים.[1] עם הקמת אגודת הספורט "הפועל חיפה" בשנת 1968 החל לכהן כגזבר האגודה.[2]

היה אב לרן ואהוד.[3]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה