בנדיקוט ענק
בנדיקוט ענק (שם מדעי: Peroryctes broadbenti), הוא מין כיסאי גדול בסוג בנדיקוט ניו-גינאי שאנדמי ליערות השפלה של מזרח גינאה החדשה. הוא תואר מדעית בשנת 1879 על ידי הזואולוג האוסטרלי אדוארד פירסון רמזי (אנ') והוא המין הגדול ביותר בסדרת הבנדיקוטאים כולה. הבנדיקוט הענק מצוי בסכנת הכחדה עקב ציד ובירוא יערות.
בנדיקוט ענק | |
---|---|
מצב שימור | |
סכנת הכחדה (EN)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | בנדיקוטאים |
משפחה: | בנדיקוטיים |
סוג: | בנדיקוט ניו-גינאי |
מין: | בנדיקוט ענק |
שם מדעי | |
Peroryctes broadbenti 1879 | |
תחום תפוצה | |
תיאור
עריכהיחסית לסדרתו, הבנדיקוט הענק הוא כיסאי גדול למדי שדומה בממדי גופו לוולבי ארנבי, והוא גדול אף יותר מקרובו האוסטרלי - הבילבי הענק; גופו כבד וחסון עם גב קמור, וראשו גדול וחרוטי עם לוע מחודד ומוארך במיוחד. אוזניו העגולות רחבות וארוכות יחסית לבנדיקוטים, ועיניו ואפו קטנטנים. הזנב שלו ארוך, עבה וחשוף משיער. רגליו האחוריות גדולות ומסיביות בצורה יוצאת דופן, ורגליו הקדמיות קטנות יותר. בכל אחת מהן, יש לו טפרים גדולים, ארוכים וחזקים שמשמשים אותו לחפירה באדמה.
אורך ראשו וגופו של הבנדיקוט הענק 34–55 סנטימטרים, אורך זנבו 22-9.5 סנטימטרים ואורך רגליו האחוריות כ-10 סנטימטרים; הנקבה קטנה משמעותית מן הזכר: משקלה 1.4-0.94 קילוגרם, לעומת 4.9-2.9 קילוגרם אצל הזכר. הכיס של הנקבה מכיל בתוכו 8 פטמות, ופתחו פונה אחורנית כדי למנוע מחדירת אדמה לכיס במהלך החפירה.
הפרווה של הבנדיקוט הענק צפופה ורכה. צבעה הכללי נע בין חום-אפרורי לחום-קפה, מהגוני או אדמדם, כשהזכר נוטה להיות כהה ורבגוני יותר מן הנקבה האפרורית. הצד התחתון בצבע שנהב עד לבן בוהק, ונוטה להיות כתמתם באזור הבטן אצל הזכר. הראש בצבע זהה לגוף, עם אוזניים כהות וסנטר לבנבן. חלקי הגוף החשופים דוגמת החוטם, הזנב והכפות בצבע ורוד.
תפוצה וביולוגיה
עריכההבנדיקוט הענק אנדמי למזרח גינאה החדשה; טווח התפוצה שלו מוגבל לאזורי החוף בחצי האי זנב-ציפור שבפפואה והוא נפוץ בו בצפיפות נמוכה. בית הגידול שלו מורכב מיער גדותיים ליד נחלים ונהרות, יער גשם טרופי בשפלה ובמדרונות הרריים ברום 1,000-500 מטר מעל פני הים; הוא נעדר לחלוטין מהאזורים הגבוהים של רכס אואן סטנלי שמאוכלסים על ידי מיני הבנדיקוט הקוצני, הבנדיקוט ננסי, וקרובו בנדיקוט ראפראי.
למרות הגודל יוצא הדופן של המין, אין מידע זמין אודות הביולוגיה שלו. הוא ככל הנראה פעיל בשעות הלילה וניזון מחסרי חוליות, חרקים, וצמחים שונים. הבנדיקוטית ממליטה גור אחד או תאומים לאחר תקופת היריון קצרה, והם מבלים בכיס מספר שבועות.
מצב
עריכההבנדיקוט הענק נחשב למין נדיר עם צפיפות אוכלוסייה נמוכה באופן טבעי, והוא לא נלכד בטבע על ידי זואולוגים מערביים מאז העשור האחרון של המאה ה-20. הרשימה האדומה של IUCN מסווגת את הבנדיקוט הענק במצב השימור סכנת הכחדה (EN), בשל ירידה משמעותית במספריו שלפי המגמות הנוכחיות צפויה להגיע לשיעור של 50% מכלל האוכלוסייה עד 2024.
האיום העיקרי על הבנדיקוט הוא ציד אינטנסיבי לבשר או הפקת בשמים, לצד בירוא יערות מסיבי שמתרחש באזורי השפלה של פפואה למטרות חקלאות או מטעי שמן דקלים. האיומים הללו אף מתעצמים עקב הגידול באוכלוסייה האנושית באזור. הבנדיקוט הענק לא תועד באזורים מוגנים שנמצאים בטווח התפוצה שלו, וגם אם הוא כן מצוי בהם, הם אינם מספקים הגנה יעילה מפני ציד ופגיעה בבית הגידול.
קישורים חיצוניים
עריכה- בנדיקוט ענק, באתר ITIS (באנגלית)
- בנדיקוט ענק, באתר NCBI (באנגלית)
- בנדיקוט ענק, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בנדיקוט ענק, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ בנדיקוט ענק באתר הרשימה האדומה של IUCN