פתיחת התפריט הראשי

בנדיקטוס השלושה עשרלטינית: Benedictus XIII; ‏2 בפברואר 1649 - 21 בפברואר 1730; נולד בשם פייטרו פרנצ'סקו אורסיני וכיהן במסדר הדומיניקני בשם ויצ'נצו מריה) היה אפיפיור מן ה-29 במאי 1724 ועד מותו. האפיפיור השלישי והאחרון מבית אורסיני. מאז 24 בפברואר 2017, בעל תואר "משרת האל" (Servus Dei). גם בתור אפיפיור חי חיים שקטים וצנועים, התרכז במיוחד בנושאי דת וכמעט ולא היה מעורב פוליטית בניהול מדינת האפיפיור. כתוצאה מכך זכה מזכירו האישי, ניקולו קושיה (Niccolò Coscia), ביד חופשית אותה ניצל לשחיתות ומעילה בכספי הכנסייה.

בנדיקטוס השלושה עשר[1]
Benedictus XIII
Benedetto XIII.jpg
בנדיקטוס השלושה עשר
לידה 2 בפברואר 1649
גרווינה, פוליה, ממלכת נאפולי ממלכת נאפוליממלכת נאפולי
פטירה 21 בפברואר 1730 (בגיל 81)
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
שם מלא פייטרו פרנצ'סקו אורסיני
האח ויצ'נצו מריה
מקום קבורה סנטה מריה סופרה מינרווה, רומא
השכלה אוניברסיטת בולוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש דת, Catholic religious, כומר קתולי
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת אורסיני
האפיפיור ה־245
29 במאי 172421 בפברואר 1730
(5 שנים ו-38 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

לפני היותו לאפיפיורעריכה

נולד למשפחת אורסיני בגרווינה (Gravina) שבמחוז פוליה, כבנו הבכור ויורשו של פרדיננדו השלישי דוכס גרווינה. בגיל 18 ויתר על ההון והתואר והפך לנזיר דומיניקני. ב-1671 הוסמך ככומר. ב-1672 מינה אותו קלמנס העשירי לקרדינל. ב-1686 מונה לארכיבישוף בנוונטו, משרה כנסייתית בעלת משמעות מדינית וכלכלית, כיוון שהארכיבישוף היה למעשה הסניור (שליט) הפיאודלי של אזור בנוונטו. הוא המשיך לשאת בתואר זה גם לאחר שהתמנה כאפיפיור ושלט בו באמצעות מזכירו, ניקולו קושיה.

אפיפיוריותועריכה

אורסיני התמנה לאפיפיור על ידי קונקלווה שהתכנסה עם מות קודמו, אינוקנטיוס השלושה עשר. אינוקנטיוס השלושה עשר מינה בימי כהונתו רק שלושה קרדינלים, כך שרוב הקרדינלים שנכחו בקונקלווה מונו על ידי קודמו, קלמנס האחד עשר. אורסיני התמנה בגיל מופלג, 75, וסירב בתחילה לקחת על עצמו את התפקיד. הוא בחר לעצמו את השם בנדיקטוס, על מנת לציין את המשכיות דרכו של בנדיקטוס האחד עשר שהיה אף הוא מן המסדר הדומיניקני. בתחילה כינה את עצמו "בנדיקטוס הארבעה עשר", אך כיוון שפירוש הדבר היה הכרה כביכול באנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר כלגיטימי, שינה את כינויו לבנדיקטוס השלושה עשר. הוא ביקש להמשיך לנהל חיים צנועים וצמצם במידה ניכרת את משק ביתו ואת כמות בעלי המשרות בוותיקן והעמיד את מצבת המשמר השווייצרי על המינימום ההכרחי.

הוא לא היה פעיל כמעט מבחינה מדינית, והותיר את ניהול המדינה לאחרים, בהם מזכירו המושחת ניקולו קושיה, שנחקר, נודה מן הכנסייה, נמלט מרומא וסופו שנכלא בטירת סנטאנג'לו למשך עשר שנים.

"האח ויצ'נצו מריה", כפי שכונה תמיד, נפטר מדלקת חריפה של הקרום הרירי ונקבר בכנסיית המסדר הדומיניקני, סנטה מריה סופרה מינרווה ברומא.

מעמד של קדושעריכה

ב-1755 ביקש האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר להתחיל בתהליך קאנוניזציה על מנת להכריז עליו כמבורך ולאחר מכן כקדוש, אולם התהליך נעצר. התהליך התחיל בשנית בשנת 1931 אך נסגר שוב ב-1940, בשל ספקות לגבי השאלה האם ידע האפיפיור על מעשי השחיתות של מזכירו, או שהללו נעשו לחלוטין שלא בידיעתו.

התהליך נפתח מחדש ב-17 בינואר 2004 והחקירה החלה במעמד חגיגי בבזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו בראשית 2012. היא הסתיימה חמש שנים מאוחר יותר, כאשר הוכרז על מעבר השלב הראשון בתהליך הקנוניזציה והכתרתו בתואר "משרת האל" (Servus Dei).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האפיפיור בנדיקטוס העשירי נחשב כיום כאנטי-אפיפיור. לעומת זאת, באותה תקופה, לא הוכר מעמד זה ולכן האדם שהכנסייה הקתולית מכירה רשמית כבנדיקטוס העשירי נטל לעצמו את הכינוי בנדיקטוס האחד עשר, ולא העשירי. פעולה זו קידמה באחד את מספרם של כל האפיפיורים שהתכנו בנדיקטוס. בנדיקטוס האחד עשר עד בנדיקטוס השישה עשר, הם מנקודת השקפה רשמית, האפיפיור העשירי עד החמישה עשר בשם זה.


הקודם:
אינוקנטיוס השלושה עשר
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
קלמנס השנים עשר