מעילה היא ביצוע מעשה הונאה תוך הפרת אמון מיוחד שניתן לאדם, כגון גישה למידע או סמכויות שנמסרו לו מתוקף תפקידו או מעמדו. המועל, נבדל מרמאים אחרים, במידת האמון המיוחדת שהוא רכש. המועל לרוב מרמה את המעסיק שלו או את הלקוחות שלו. כאשר המעילה מתמקדת בהשגת דבר מה במרמה, היא לרוב כוללת אלמנט ההסתרה ונבדלת בזה מגנבות אחרות.

תיבה לדיווח פנימי בחברת ביטוח על מעילה והונאה

דוגמאות למעילה:

  • בכספים – פקיד (בבנק או בכל מקום שישנה בו פעילות כספית) יגנוב כספים העוברים תחת ידו ויסתיר את ביצוע הפעולה באמצעות רישומים כוזבים. מעילה בכספים היא עבירת צווארון לבן.
  • במינויים – נושא משרה מנצל את משרתו כדי להעסיק או לקדם את אנשי שלומו בניגוד לאינטרסים של המעסיק שלו ושל הלקוחות. לדוגמה, כתיבת מכרז תפור.
  • באמון אישי – פסיכולוג החולק עם אחרים מידע על מטופל שלו.

אנשים או גופים שנפגעו ממעילה, יכולים לחוש פגיעה קשה המלווה בחשדנות ואובדן אמון במערכות ואנשים. המעילה נחשבת כפגיעה קשה בנורמות חברתיות בסיסיות, ובתי משפט נוהגים להחמיר עם מי שנתפס במעילה.

ככלל לא קיימת חובה בחוק לחברה לדווח למשטרה על מעילה שהתגלתה. מרבית המעילות בגופים שאינם בנקים נסגרות בתוך החברה מתוך חשש לפגיעה במוניטין מחד ורצון להשיב חלק מכספי המעילה במהירות מאידך.

על הבנקים מוטלת חובה על פי חוק שאינה חלה על תאגידים שאינם בנקים. החל משנת 2004 לאחר תיקון פקודת הבנקאות, על הבנקים בישראל מוטלת חובה לדווח על חשד למעילה למבקר הפנימי ובנוסף למפקח על הבנקים.

אחת מפרשות המעילה החמורות שהתרחשו בישראל היא המעילה בבנק למסחר בה היקף המעילה היה כרבע מיליארד שקלים.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.