בניין המשרדים של בית הנבחרים לונגוורת'
בניין המשרדים של בית הנבחרים לונגוורת' (באנגלית: Longworth House Office Building; בראשי תיבות: LHOB) הוא אחד משלושה בנייני משרדים המשמשים את בית הנבחרים של ארצות הברית. הבניין ממוקם מדרום לקפיטול, מוקף בשדרת העצמאות, שדרת ניו ג'רזי, רחוב C דרום מזרח (C S E), ורחוב סאות' קפיטול, שבאזור דרום מזרח של וושינגטון[1].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנה אדריכלי  |
| מיקום |
וושינגטון די. סי. |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – אפריל 1933 |
| תאריך פתיחה רשמי |
אפריל 1933 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-קלאסית |
| קואורדינטות | 38°53′12″N 77°00′31″W / 38.8868°N 77.0085°W |
|
(למפת וושינגטון די. סי. רגילה)   בניין המשרדים של בית הנבחרים לונגוורת' | |
  | |
שטחו של הבניין עצמו 55,711.6 מטרים רבועים[2], ובו 251 משרדים, חמישה חדרי ישיבות גודלים, שבעה חברי ישיבות קטנים, וחדר כנסים גדול המשמש את ועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים.
שמו של הבניין ניתן לו בשנת 1962[1].
הבניין נקרא על שמו של יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית לשעבר, ניקולאס לונגוורת' ממדינת אוהיו. לונגוורת' כיהן כיושב ראש בית הנבחרים משנת 1925 עד שהמפלגה הרפובליקנית איבדה את הרוב שלה בשנת 1931, באותה שנה שהוא נפטר, ובאותה השנה אושרה הקמת הבניין[1].
היסטוריה עריכה
בשנת 1925 החלו לתכנן את בניית בית משרדים שני עבור בית הנבחרים, וזאת בשל הצפיפות הקשה בבניין המשרדים של בית הנבחרים קנון (שבנייתו הושלמה בשנת 1908). צפיפות זו הביאה לשיפוץ בניין קנון ולהחלטה לבנות את בניין לונגוורת'[1].
בניין לונגוורת' הוא הקטן שבין בנייני המשרדים של בית הנבחרים.
התוכנית הוכנה בפיקוחו של אדריכל הקפיטול דייוויד לין. התוכניות הראשונות לבניין הוכנו על ידי משרד אדריכלים מקומי המכונה "ברית האדריכלים של וושינגטון בע"מ" (The Allied Architects of Washington Inc). האדריכלים העיקריים היו פרנק אפמן (Frank Upman), גילברט לקוסט רודייה (Gilbert LaCoste Rodier), נתן קורווית' ויאט, ולואי ג'וסטמנטה (Louis Justemente)[1].
הם הכינו שתי תוכניות ל"בניין פשוט ומכובד, בהרמוניה עם שאר מתחם הקפיטול". בינואר 1929 אישר הקונגרס 8.4 מיליון דולר לרכישת ופינוי האתר ולבניית הבניין החדש. היסודות הושלמו בדצמבר 1930 ואכלוס הבניין החל באפריל 1933[1].
הבניין נבנה תוך שימוש רב בפלדה שיובאה מחוץ לארצות הברית - דבר שעורר מחאה ציבורית[3].
חדר הכנסים הגדול של בניין לונגוורת', שמסוגל להכיל 450 איש, שימש בית הנבחרים כחדר הישיבות העיקרי של בית הנבחרים בין השנים 1949 ו-1950, בעוד שחדרו בקפיטול ארצות הברית עבר שיפוץ[1]. חדר זה נבחר לכך, שכן לא היה חדר גדול דיו בקפיטל להכיל 450 איש[1].
בשל מיקומו של הבניין באתר משופע, גובהו של בסיס הגרניט של הבניין משתנה בין שתיים לארבע קומות. מעל בסיס הגרניט שלוש קומות הבניין העיקריות המצופות בשיש לבן[1]. עמודים יוניים תומכים באנטבלטורהות מעל אכסדרות הבניין. בראש האכסדרא הראשית מצוי גמלון. שתי קומות נוספות מוסוות מאחר מעקה שיש[1].
בניין לונגוורת', לצד הגלריה הלאומית לאמנות (שנבנתה ב-1941) ואנדרטת ג'פרסון (שנבנתה ב-1943) נחשבות לדוגמאות הטובות ביותר בוושינגטון לסגנון הבנייה הנאו-קלאסי.
קישורים חיצוניים עריכה
- אתר רשמי - באתר אדריכל הקפיטול
- טריוויה הקשורה לבניין לונגוורת'
- תולדות גבעת הקפיטול, כולל סרטון אנימציה של בניית מבני קומפלקס הקפיטול
- מפה אינטראקטיבית של קומפלקס הקפיטול