בנק האומה הערבית

בנק האומה הערבית או הבנק החקלאי הערבי היה בנק שפעל בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

היסטוריה

עריכה

הבנק הוקם תחת השם הבנק החקלאי הערבי על ידי בעלי הבנק הערבי[1]. במחצית השנייה של שנת 1933 התקיימה החתמה על מניות ברחבי ארץ ישראל[2] והבנק נפתח בתחילת 1934[3], לאחר שנמכרו מניות ב-52 אלף לא"י[4]. מכירת מניות הבנק נמשכה אל תוך שנת 1934[5]. מטה הבנק נפתח במרץ 1934 בירושלים[6].

לאחר שנה פורסם שרווחיו הגיעו ל-5,261 לא"י[7]. בשנות ה-30 נודע הבנק כסניף של הבנק הערבי[8][9]. מנהליו בתחילת 1938 היו פואד סבא, אחמד חילמי עבד אל-באקי, רשיד חאג' אברהים, ועווני עבד אל-האדי[10].

במרץ 1942 שונה שם הבנק ל"בנק האומה הערבית"[11] והבנק החל להתחרות בבנק הערבי. במענה לכך שהבנק הערבי פעל להגדיל את הונו למיליון לירות, הון בנק האומה הוגדל עד ל-400,000 לירות[12]. במסגרת התחרות, העיתון פלסטין היה מזוהה עם בנק האומה, בעוד העיתון א-דיפאע היה מזוהה עם הבנק הערבי[13]. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, התפתחו מאוד עסקי הבנק[14].

לאחר מלחמת העצמאות נתקל הבנק בקשיים כלכליים מאחר שחלק מנכסיו היו קרקעות במדינת ישראל. בעלי מניות בבנק דרשו מהמלך עבדאללה להלאים את הבנק[15]. בתחילת 1950 החליט הבנק לסגור מספר סניפים כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים של הבנק[16][17].

סניפים

עריכה

סניפים ראשונים של הבנק הוקמו בטולכרם, טבריה[18][19], עזה[20], עכו[21] ורמלה[22]. באוקטובר 1934 הוחלט להקים סניף של הבנק ברבת עמון[23]. בתחילת 1935 הודיעה הנהלת הבנק על כוונה לפתוח סניפים בג'נין, נצרת[24], צפת ובית שאן[25]. באפריל 1936 נפתח סניף של הבנק ביפו[26]. בפברואר 1941 נפתח סניף של הבנק בחיפה[27]. באוקטובר 1943 היו לבנק 14 סניפים והוחלט על הקמת סניפים ברמאללה, מגדל גד, וג'נין[28]. באפריל 1946 פתח הבנק סניף בקהיר[29], שהיה הסניף השלישי של הבנק מחוץ לגבולות ארץ ישראל המערבית, אחרי הסניפים ברבת עמון ואירביד[30].

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוזמים ליסד בנק חקלאי, דואר היום, 3 במאי 1933
  2. ^ ליסוד בנק חקלאי ערבי, דבר, 25 באוקטובר 1933
  3. ^ הבנק הערבי החקלאי, דבר, 27 בדצמבר 1933
    במושבות הערבים, הארץ, 2 בינואר 1934
  4. ^ מניות הבנק החקלאי הערבי, הארץ, 3 בינואר 1934
  5. ^ לבנק החקלאי הערבי, דבר, 31 בינואר 1934
    מניות הבנק הערבי, הארץ, 7 בפברואר 1934
    לבנק החקלאי הערבי, דבר, 13 בפברואר 1934
  6. ^ הבנק החקלאי הערבי, הארץ, 21 בפברואר 1934
  7. ^ הכל מרויחין, דבר, 4 במרץ 1935
  8. ^ רווחי הבנקים הערבים, דבר, 5 באפריל 1937
  9. ^ על סביבותינו, דבר, 24 במרץ 1941
  10. ^ מי בהנהלת הבנק החקלאי הערבי, דבר, 3 בפברואר 1938
  11. ^ בנק האומה הערבית, המשקיף, 30 במרץ 1942
  12. ^ הוגדל הון "בנק האומה הערבית", הַבֹּקֶר, 5 באוגוסט 1943
  13. ^ שני בנקים ערביים מתחרים, דבר, 8 בספטמבר 1943
  14. ^ הבנקים הערביים, קול העם, 16 באוקטובר 1947
  15. ^ בנק האומה הערבית פושט רגל, דבר, 8 באוגוסט 1949
  16. ^ בנק "האומה" לפני פירוק, הַבֹּקֶר, 21 בפברואר 1950
  17. ^ מהומה בחברון לאחר סגירת סניף בנק האומה, הארץ, 22 בפברואר 1950
  18. ^ סניפים לבנק החקלאי הערבי, הארץ, 17 בינואר 1934
  19. ^ טבריה, סניף לבנק הערבי, דבר, 21 בינואר 1934
    סניף הבנק החקלאי הערבי, דבר, 18 באפריל 1934
  20. ^ סניפים לבנק החקלאי, הארץ, 11 במאי 1934
  21. ^ סניף לבנק החקלאי הערבי, דבר, 9 באוגוסט 1934
  22. ^ סניף לבנק החקלאי ברמלה, דבר, 4 באוגוסט 1934
  23. ^ סניף לבנק החקלאי הערבי, הארץ, 18 באוקטובר 1934
  24. ^ סניף הבנק החקלאי הערבי בנצרת, דבר, 15 באפריל 1935
  25. ^ סניפים לבנק החקלאי הערבי, דואר היום, 23 בינואר 1935
  26. ^ הבנק החקלאי הערבי פותח סניף ביפו, דואר היום, 8 באפריל 1936
  27. ^ סניף הבנק החקלאי הערבי בחיפה, הַבֹּקֶר, 17 בפברואר 1941
  28. ^ סניפים חדשים לבנק האומה הערבית, הארץ, 22 באוקטובר 1943
  29. ^ התחרות בין בנק האומה והבנק הערבי, הַבֹּקֶר, 9 באפריל 1946
  30. ^ נתן בן נתן, סניף ל"בנק האומה הערבית" בקאהיר, הארץ, 30 בינואר 1946