בנק רוח הקודש
בנק רוח הקודש (באיטלקית: Il Banco di Santo Spirito), היה בנק מדינת האפיפיור והבנק הלאומי הראשון בעולם (אין זה בנק הוותיקן, שנוסד ב-1942). הבנק נוסד ב-13 בדצמבר 1605 על ידי האפיפיור פאולוס החמישי, ב-1923 התאגד כתאגיד בבעלות בעלי מניות, ב-1992 התמזג לבנקו די רומא, מאז 2002 חלק מקבוצת Capitalia. מסמכי הבנק נשמרו בארכיונים הסודיים של הוותיקן.
 | |
| ארמון בנק רוח הקודש ברומא | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1605–1992 (כ־387 שנים)  |
| מיקום המטה |
רומא |
| ענפי תעשייה |
מימון |
  | |
היסטוריה
עריכההאפיפיור פאולוס החמישי החליט להקים בנק של מדינת האפיפיור על מנת להשתחרר מהתלות בבנקאי פירנצה. מטרתו הראשונה של הבנק הייתה לממן את פעילות בית חולים בשם: "בית החולים של רוח הקודש בססיה" (Spedale e Chiesa di Santo Spirito in Sassia), ומכאן גם מקור שמו. הבעלים הרשמי של הבנק היה בית החולים, אך הוא שימש למימון מדינת האפיפיור באופן כללי, לכנסייה, לבתי חולים ולפעילות פיתוח ציבורית ברומא ומחוצה לה.
ב-1667 העניק האפיפיור קלמנס התשיעי לבנק את משכנו ב"ארמון בנק רוח הקודש" (Palazzo del Banco di S. Spirito) ושם הרחוב שונה ל"רחוב הבנקים החדשים" (Via dei Banchi Nuovi ;בניגוד לבנקים הפלורנטיניים שהיו "הבנקים הישנים")[1].
בשנת 1750 הוציא האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר, שהקפיד על איסור ריבית, אנציקליקה הידועה בכינוי Vix Pervenit, המגנה הלוואה בריבית. הדבר הוביל לשינויים בבנק ולהגבלת פעילות ההלוואות שלו. ב-1786 החל הבנק להדפיס שטרות נייר.
ב-1923 התאגד הבנק כתאגיד בבעלות בעלי מניות, במסגרת הכלכלה המודרנית. ב-1935 הולאם הבנק על ידי איטליה הפשיסטית.
ב-1989 רכש הבנק את הבנק הרומאי "Cassa di Risparmio di Roma" וב-1992 התמזג לתוך בנק רומא.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אירועים בציר הזמן של ההיסטוריה של הבנק (באיטלקית)