בנקו די רומא
בנקו די רומא (באיטלקית: Banco di Roma) היה בנק איטלקי שהמטה שלו היה בעיר רומא. בתחילת המאה ה-20, הוא היה אחד מארבעת הבנקים הגדולים במדינה. בשנת 1992 בנקו די רומא התמזג עם בנק רוח הקודש ושינה את שמו ל"בנקה די רומא", בשנת 2007 נרכש על ידי בנק יוניקרדיט וחדל להתקיים.
 | |
| סניף "בנקו די רומא" בבניין סנסור בירושלים בשנות ה-30 של המאה ה-20 (שם הבנק בשילוט הוא בעברית, אנגלית וערבית) | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1880–1992 (כ־112 שנים)  |
| מיקום המטה |
רומא |
| ענפי תעשייה |
מימון |
  | |
היסטוריה
עריכההבנק הוקם ב-9 במרץ 1880, ביוזמתם של כמה בני אצולה, בעת שהעיר רומא עברה פיתוח עירוני וכלכלי מהיר, לאחר שהפכה לבירת ממלכת איטליה. שלושת המייסדים היו הנסיך סיגיסמונדו ג'וסטיניאנו בנדיני, הדוכס מבומרצו פרנצ'סקו בורגזה והמרקיז ג'וליו מרנגי, עם הון ראשוני של 6 מיליון לירות. הנסיך פלסידו גבריאלי, שהוא בין בעלי המניות הגדולים, נבחר לנשיא הראשון של הבנק.
הבנק, שהחל כמוסד מקומי, עם תחילת המאה ה-20 תחת נשיאותו של ארנסטו פאצ'לי, החל בהתרחבות לאומית ובינלאומית בין השנים 1901–1914. תוך כמה עשורים נפתחו סניפים ברחבי איטליה והוא היה הבנק האיטלקי הראשון שפתח סניפים ברחבי העולם, בעיקר ברחבי מזרח הים התיכון ואפריקה האיטלקית. ב-1926 לבנק היו 2,756 עובדים באיטליה ו-316 מעבר לים, כולל 145 בטורקיה, 77 בסוריה ובלבנון, 40 בארץ ישראל, 20 במלטה, 20 בשווייץ, 10 בלונדון ו-2 בניו יורק[1].
בשנות ה-20 וה-30, בעקבות כמה משברים שעבר הבנק, השתנו בעלי המניות שלו מספר פעמים עד שב-1937 הולאם על ידי משטר איטליה הפשיסטית. לאחר מלחמת העולם השנייה התחדשה התרחבות פעילות הבנק ונמשכה בשנות החמישים והשישים, הן באיטליה והן מחוצה לה, בשיתוף בנק קרדי ליונה הצרפתי וקומרצבנק הגרמני.
בשנת 1992 בנקו די רומא התמזג עם בנק רוח הקודש ושינה את שמו ל"בנקה די רומא" (Banca di Roma). לאחר מיזוג זה הפך לבנק החמישי בגודלו באיטליה והונפק בבורסה איטליאנה[2], כחלק מתוכנית הפרטה של נכסים בבעלות ממשלתית, שיזמה ממשלת איטליה בראשות רומנו פרודי[3].
בשנת 1999 רכש בנק ABN AMRO ההולנדי 8% ממניות הבנק[4], זמן קצר אחר כך הבנק סן פאולו די טורינו-אימי, שהיה בשליטת ג'אני אניילי בעלי תאגיד פיאט, הציע לרכוש את בנקו די רומא[5]. אך אנטוניו פציו, נגיד הבנק המרכזי של איטליה, מנע את רכישת בנקה די רומא על ידי בנק סאן פאולו, בנימוק שהוא אינו יכול לאשר השתלטות עוינת על בנק[6]. באותה עת הפך בנק ההשקעות מדיובנקה לבעל השליטה בבנק[7].
בשנת 2002 התמזג הבנק עם בנק ביפופ-קריר ליצירת קבוצת קפיטליה[8].
בשנת 2004 נחשף כי הבנק סייע לתאגיד פארמלט (חברת המזון הגדולה באיטליה) ביצירת מכשירים פיננסים מורכבים שהסוו הפסדים, אפשרו לתאגיד לגייס הון רב ולמנכ"ל של התאגיד להעלים כספים[9][10]. פרשת פשיטת הרגל של תאגיד פארמלט[11], שכונתה "אנרון" האיטלקית[12], התרחשה לאחר שהתברר כי 14 מיליארד יורו המופיעים במאזניה לא היו לא נבראו. ההונאה גרמה למחיקת חסכונותיהם של אלפי משקי בית ועובדים שהשקיעו באג"ח ובמניות של החברה[13].
בשנת 2007 מוזגה קבוצת קפיטליה עם בנק יוניקרדיט, מיזוג שייצור את הבנק השני בגודלו באירופה באותה עת[14]. המיזוג בוצע בעסקת מניות, שבעלי המניות של קפיטליה קיבלו 1.12 ממניותיו של יוניקרדיט, תמורת כל מניה של קפיטליה[15].
חסויות ספורט
עריכהבשנים 1972–1988 נתן הבנק חסות לקבוצת הכדורסל פלקנסטרו וירטוס רומא, שהייתה ידועה בשנים אלו בשם קבוצת בנקו די רומא. היא זכתה תחת שם זה בגביע אירופה לאלופות ב-1984[16].
פעילות בארץ ישראל
עריכהבינואר 1919 פתח "בנקו די רומא" סניף בירושלים, בכיכר עומר אבן אל ח'טאב, וסניף ביפו, בכיכר השעון. בהמשך פתח סניפים גם בחיפה ובתל אביב[17]. בשנת 1932 החל הבנק לפרסם דו"חות כספיים בעברית[18], באותה שנה גם פתח סניף נוסף בירושלים בבניין סנסור. סניף זה עבר ב-1939 לבית מצפה, שהיה ידוע באותן השנים כ"בניין בנקו די רומא"[19].
בעקבות משבר חבש (המחצית השנייה של 1935) החל גל של הסתערות משיכות מבנקים בארץ ישראל, שהתעצם עקב שמועות על מצוקת מזומנים בבנקים. "בנקו די רומא" היה אחד הנפגעים הגדולים בעקבות הבהלה. שני הבנקים הגדולים בארץ ישראל, בנק אפ"ק ובנק ברקליס, נחלצו לעזרת סניפי "בנקו די רומא" וסיפקו לו מימון שייצב את פעילותו[20].
סניפיו הארץ–ישראליים נסגרו עקב כניסת איטליה למלחמת העולם השנייה, ביוני 1940. רוב הפקידים של סניפי "בנקו די רומא" בארץ ישראל, נאסרו על ידי ממשלת המנדט אך שוחררו, לאחר שכל אחד נתן ערבות כספית. המשוחררים שבו לעבודתם תחת מנהל בריטי, שהוטל עליו לנחל את הרכוש של האויב[21]. אחר כך החל הליך של החזרת פיקדונות ללקוחות הבנק, חיסול עסקיו וסגירת הסניפים במהלך 1941[22].
בשנת 2001, קרן הון סיכון איטלקית בה השקיעה הבנק, אליס ונצ'רס (Alice Ventures), פתחה סניף בישראל[23]. בניהלו של יגאל ברוכי, שהיה קודם לכן נשיא חברת "אלביט"[24]. אך הקרן פעלה בישראל זמן קצר בלבד[25].
קישורים חיצוניים
עריכה
- כל הפעולות הבנקאיות - בהתאם לדרישות החיים המודרניים, הארץ, 12 בפברואר 1935 - פרסומת של "בנקו די רומא"
הערות שוליים
עריכה- ^ J. A. Consiglio (2001), Banco di Roma's Mediterranean Thrust 1900-1952 (PDF), Malta University Historical Society
- ^ מי רוצה לקנות את בנקה די רומא, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1997
- ^ בלומברג, רומא, מכירת מניות BNL באיטליה הופסקה, בחיתום יתר גבוה, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
- ^ שירות רויטרס, רומא, רשות ני"ע באיטליה חוקרת אם יו"ר בנק ABN-AMRO השפיע על השוק, באתר גלובס, 23 באוגוסט 1999
- ^ פרק ב' ברנסנס הקפיטליזם האיטלקי: נס בנקאי במילאנו, באתר גלובס, 23 במרץ 1999
אליהו חסין ושירות בלומברג, הבנקים מס' 3 ו-1 באיטליה מציעים לרכוש את הבנקים מס' 4 ו-5 ב-26 מיליארד דולר, באתר גלובס, 23 במרץ 1999 - ^ שירות פייננשל טיימס, הנציבות האירופית תקבע כללים למיזוג בנקים במדינות שכנות, באתר גלובס, 24 ביוני 1999
L'EXPRESS INTERNATIONAL, מאבקים אכזריים מזעזעים את הקפיטליזם האיטלקי, באתר TheMarker, 17 בספטמבר 2002 - ^ ברונו אבסקט, קרבות בצומת הספגטי, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2002
ג'ו ג'ונסון ודניאל בומביי, הבעלים החדשים של איטליה, באתר גלובס, 25 ביולי 2001 - ^ שירות בלומברג, מילאנו, בנקה די רומא וחברת ביפופ בדרך למיזוג, באתר גלובס, 24 בפברואר 2002
- ^ האקונומיסט, בנקים סייעו לפארמלט להעלים כספים: סיטיגרופ יצרה לפארמלט מכשיר פיננסי בשם "חור שחור", באתר TheMarker, 27 בינואר 2004
- ^ סוכנויות הידיעות, היו"ר לשעבר של פארמלט הודה במעילה במאות מיליוני יורו מכספי החברה, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2003
- ^ שירות "הארץ", פארמלט הוכרזה כפושטת רגל, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2003
- ^ סוכנויות הידיעות, הוגש כתב אישום חדש נגד מנכ"ל "אנרון האיטלקית" - פארמלט, באתר הארץ, 26 במאי 2004
- ^ סוכנויות הידיעות, מנכ"ל פארמלט נידון ל-18 שנות מאסר בגין ההונאה שגרמה לקריסת החברה, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2010
- ^ רויטרס, הבנקים האיטלקים אוניקרדיט וקפיטליה צפויים להודיע על מיזוג שייצור את הבנק השני בגודלו באירופה, באתר TheMarker, 20 במאי 2007
- ^ הניו יורק טיימס, מנכ"ל הבנק האיטלקי קפיטליה יפרוש כדי לאפשר המיזוג עם אוניקרדיט, באתר TheMarker, 21 במאי 2007
- ^ מכבי לא תהיה שם - גמר גביע אירופה לאלופות בין ברצלונה לרומא, חדשות, 29 במרץ 1984
זו לא אותה בנקו שזכתה באליפות אירופה, חדשות, 4 בדצמבר 1985 - ^ א' פ' מיכאליס, מאה שנה בנקאות ומטבע בארץ-ישראל, רבעון לבנקאות, דצמבר 1984, (עמוד 77)
- ^ דו"ח בנקו די רומא בעברית, דבר, 28 ביולי 1933
באספה הכללית של בנקו די רומא, הארץ, 14 באפריל 1937 - ^ חדוש היגיאני בירושלים, הארץ, 15 בדצמבר 1939
- ^ נחום גרוס, "הבנקאות היהודית וצמיחת המשק בתקופת המנדט", בתוך: כלכלה וחברה בימי המנדט: 1948-1918 (ערכו א' בראלי ונ' קרלינסקי), עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא 2, שדה בוקר, המרכז למורשת בן-גוריון 2003, עמוד 228
- ^ חיסול בנקו־די־רומא הפקידים בעבודתם, הַבֹּקֶר, 18 ביוני 1940
- ^ חיסול עסקי "בנקו די רומא", הַבֹּקֶר, 1 באוגוסט 1940
סניף משרד בנקו די רומא בככר בית הממשלה יפו, יפגר החל מיום 25 בינואר 1941, הלקוחות יוכלו לפנות אל האפוטרופוס על רכוש האויב, הארץ, 20 בינואר 1941
הסניף היפואי של בנקו די רומא יפסיק את עסקיו ביום 31 למאי 1941, ההשבונות שלא יחוסלו עד אז יועברו למשרד הירושלמי, הארץ, 5 במאי 1941 - ^ בעז בבאי, קרן ההון סיכון האירופית Alice Ventures תחל בפעילות בשוק הההיי-טק הישראלי, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2001
עודד חרמוני, קרן ההון סיכון האיטלקית אליס תפתח משרד השקעות בישראל, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2001 - ^ TheMarker digital, יגאל ברוכי ינהל את חברת ההשקעות אליס לאב, באתר TheMarker, 18 במרץ 2002
- ^ בעז בבאי, קרן ההון סיכון האיטלקית אליס ונצ'רס מתכננת לגייס בתוך חודשיים מנהל ישראלי לפעילות אליס לאב, באתר TheMarker, 21 ביולי 2002
בעז בבאי, השקעה ראשונה בישראל של הקרן האירופית אליס ונצ'רס: השקיעה 3 מיליון יורו ב-NiTi, באתר TheMarker, 10 במרץ 2002