בסאראב הצעיר צפלוש

בסאראב הצעיר צֶפֶּלוּשׁ ("המשפד הקטן" או "שיפודון"), שכונה על ידי היסטוריונים גם "בסאראב הרביעי", (ברומנית: Basarab cel Tânăr Țepeluș,‏ ? – 13 ביולי 1482) היה שליט וולאכיה בין 1477 -1481, בין 14811482, היה נכדו של דן השני, ובנו של בסאראב השני, ממשפחת דנשט (בית בסאראב) ושל אשתו, דוברה. כשליט מושבו היה בעיקר בבוקרשט, פחות בטרגובישטה.

בסאראב הצעיר צפלוש, שליט ולאכיה
Basarab cel Tânăr Țepeluș
לידה המאה ה־15
ולאכיה, כיום ברומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1482
גלוגובה, ולאכיה, כיום ברומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ולאכיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית דנשט
אב בסאראב השני עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ניאגויה בסאראב עריכת הנתון בוויקינתונים
נסיך ולאכיה
נובמבר 148123 במרץ 1482
(כ־20 שבועות ו־3 ימים)
נובמבר 1477ספטמבר 1481
(כ־3 שנים ו־43 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכינויים עריכה

בסאראב הצעיר נקרא כך כדי להבדילו מדודו, בסאראב הזקן לאיוטה. הכינוי "צפלוש", "המשפד הקטן", קיבל בגלל שימושו, אם כי בהיקף הרבה פחות רחב, בעונש החביב על ולאד המשפד המכונה ברומנית "צפש" (מן המילה "ţeapă" - "ציאפה" = מוט עם קצה חד). [1]

טוען לכתר עריכה

בשנת 1474 נמצא בסאראב הצעיר בחצרו של בלזיוס מגיאר, הוויבוד של טרנסילבניה, שהייתה חלק מהממלכה ההונגרית. באותם הימים שטפן הגדול, שליט מולדובה, הגיע להסכם עם ההונגרים בטרנסילבניה להדיח את השליט הפרו-טורקי של ולאכיה, בסאראב הזקן לאיוטה ולהחליפו בצפלוש. אכן פלשו המולדבים לוולאכיה ובהזדמנות זו החריבו את המבצר טליאז'ן. לפי הכרוניקה הגרמנית-מולדבית הועלה צפלוש לשלטון באוקטובר - נובמבר 1474, אך הודח מיד על ידי הטורקים שהביאו שוב לשלטון את בן חסותם, ראדו היפה. צפלוש נאלץ לבלות את חג המולד בחצר של שטפן הגדול ובמהלך שנת 1476 נמצא כגולה בחצר מלך הונגריה, מתיאש הוניאדי. [2]. [3]

עלייתו לשלטון ומלוכתו הראשונה עריכה

בנובמבר -דצמבר 1477 או לכל המאוחר בינואר 1478[4] הועלה צפלוש לכס ולאכיה במקום דודו, בסאראב הזקן לאיוטה שהודח על ידי שליט מולדובה, שטפן הגדול.[5]. בדומה ללאיוטה, גם בסאראב הצעיר איכזב את שטפן הגדול ודי מהר עבר גם הוא, בכורח הנסיבות לצד הטורקים. ביוני 1477 תיווך בסאראב הצעיר בין הונגריה ובין האימפריה העות'מאנית[6] מבלי שיושג הסכם כלשהו. בסתיו 1479 נאלץ השליט הוולאכי ללוות את המפקדים הטורקים מן הבלקן, עלי ביי מיכאלולו, עיסא ביי חסנבייאולו ובאלי ביי מלקוצ'ולו בפלישתם לטרנסילבניה, שהסתיימה עם התבוסה המבישה של העות'מאנים ב"שדה הלחם" (13 באוקטובר 1479) בידי אישטוואן באטורי אצ'די ופאל קיניז'י.[7]. השתתפות זו של צפלוש ולוחמיו במערכה נגד הנוצרים העכירה את היחסים עם הונגריה. בינואר 1480 ערך צפלוש ביקור באיסטנבול, אולי כדי להצהיר שוב את נאמנותו לסולטאן ולקבל ערבויות לשלומו ולביטחונו. בזמן שנעדר הונהגה הנסיכות על ידי הווריניקים ניאגול וולאדול ועל ידי האחראי על האוצר, קזן. השליט הקודם הגולה לאיוטה ניצל, ככל הנראה, את היעדרותו של צפלוש מן הארץ ובהתחלת שנת 1480 פלש לוולאכיה וחטף את אוצרו ואף את אשתו מריה, את סבתו, שנקראה גם כן מריה, ואת אחותו החורגת, אך מבלי שיוכל לקחת שוב גם את השלטון.[8] כנקם, בחזרתו, צפלוש כלא זמנית את בתו של לאיוטה שהייתה מתגוררת בוולאכיה. מלך הונגריה, מתיאש, ניסה לפייס בין השניים ובפברואר 1480 הורה שהנשים החטופות תשוחררנה מידיו של לאיוטה ותופקדנה במקום בטוח אצל תושבי בראשוב הסקסונים. מאוחר יותר שוחררה אשתו של צפלוש, ככל הנראה, בעסקת חילופי בני הערובה.[9]

לא עבר הרבה זמן ושוב נקרא צפלוש ללוות את הטורקים בפיקודם של עלי ביי וסכנדר ביי במתקפתם על מולדובה של שטפן הגדול. אחרי מסע של שוד והרס, צפלוש והטורקים הודפו על ידי שטפאן עד לרמניקו סראט ושם נוצח ב-8 ביולי 1481. צפלוש ברח עד לאולטניה, בעוד שטפאן פלש שוב לוולאכיה והכתיר במקומו את הטוען לכתר מירצ'ה, בן מחוץ לנישואים של ולאד צפש. אך גם מירצ'ה ניסה להתפשר עם הטורקים ואז הודח על ידי שטפאן. בתמיכתם של שטפאן ושל הונגריה, הועלה לשלטון ולאד הנזיר, אח של ולאד צפש. גם ולאד הנזיר קיווה למצוא תמיכה אצל הטורקים. אולם בינתיים בסתיו 1481 הצליח צפלוש לגרשו בעזרת צבא שאסף באולטניה בנדיבות משפחת קראיובשט.

מלוכתו השנייה עריכה

מלוכתו השנייה לא ארכה יותר מחצי שנה. ככל הנראה במרץ 1482, בתמיכה טורקית ושל חלק מהבויארים, שב ולאד הנזיר לשלטון. צפלוש נצרך לברוח ולהתארל אצל גיסו (בעל אחותו אנקה) בגלוגובה, שם נרצח באפריל 1482 על ידי בויארים מחבל מהדינץ.[10]

מקום קבורתו אינו ידוע. השליט מאתיי בסאראב כתב ב-1633 כי אבי אבותיו, בסאראב, ככל הנראה התכוון לבסאראב הצעיר צפלוש, נקבר על ידי הבאן ברבו קראיובסקו במנזר ביסטריצה. אולם במנזר זה לא נמצא בימינו קבר של צפלוש.[11]

אשתו וצאצאיו עריכה

בסאראב הצעיר צפלוש היה נשוי למריה.

ילדים:

  • דנצ'ו, בנם של צפלוש ושל מריה, היה טוען לכתר בין השנים 1510-1508.
  • ניאגויה בסאראב - הצהיר כי היה בנו. ככל הנראה היה בן מחוץ לנישואים.

היסטוריונים אחרים טענו שלמעשה היה בנו של הבאן ברבו קראיובסקו.

קישורים חיצוניים עריכה

  • Constantin C.Giurescu & Dinu C.Giurescu Istoria Românilor vol.II (1352-1606), Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică Bucureşti (1976).

(קונסטנטין ק. ג'ורסקו ודינו ק. ג'ורסקו - תולדות הרומנים, כרך ב, 1352-1606,) (ברומנית)

(מרצ'ל ד. פופה, והוריה מאטיי - אנציקלופדיה קטנה להיסטוריה עולמית, בוקרשט 1983)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מלכת הונגריה, ביאטריקס, מציינת את שמו וכינויו במכתב בשנת 1480:Bozarab juniore nomine Cypelles, vazvoda obediente al Turcho - ציטוט ב-Xenopol ע' 423 הערה 11. יש לציין כי קסנופול סבר בטעות שבסראב לאיוטה ובסראב הצעיר צפלוש הם אותו אדם
  2. ^ ד. מיטיה ע' 290
  3. ^ בכרונולוגיה של ק.ג'ורסקו ושל מ. פופה וה. מאטיי לא מציינים מלוכה קצרה זו של באסראב הצעיר
  4. ^ ד. מיטיה ע' 291
  5. ^ ק.ג'ורסקו ע' 197
  6. ^ ד. מיטיה ע' 292-293
  7. ^ ד. מיטיה ע' 295
  8. ^ ק.ג'ורסקו ע' 198
  9. ^ ד. מיטיה ע' 297
  10. ^ ק.ג'ורסקו ע' 198
  11. ^ שם