חדירה אסורה
בישראל, חדירה אסורה היא עבירת מין המוגדרת בסעיף 346 לחוק העונשין. הגדרתה של עבירה זו שונתה בתיקון לחוק העונשין מאפריל 2025.[1]
העבירה עד 2 באפריל 2025
עריכההעבירה נקראה בעילה אסורה בהסכמה. "בעילה", לעניין זה, היא החדרת "איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של אישה". מעשה זה הוא בגדר בעילה אסורה בהסכמה כאשר נעשה בהסכמת האישה, בשני מצבים:
- לאישה מלאו 14 שנה וטרם מלאו לה 16 שנה, והיא אינה נשואה לבועל, או שלאישה מלאו 16 שנה וטרם מלאו לה 18 שנה, והבעילה הייתה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואים. העונש על עבירה זו הוא חמש שנות מאסר.
- לאישה מלאו 18 שנה והבעילה נעשתה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, או עקב הבטחת שווא לנישואים תוך התחזות של הבועל כפנוי למרות היותו נשוי. העונש על עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.
עם זאת, בעילה בהסכמה במסגרת יחסי חברות בין בני נוער איננה נחשבת לעבירה, בתנאי שהנערה היא בגיל שבין 14 ל-16, והפרש הגילאים ביניהם הוא עד 3 שנים (סעיף 353 לחוק העונשין).
כאשר לאישה טרם מלאו 14 שנה, דין בעילתה כדין אונס, הנקרא אונס סטטוטורי, גם אם נעשתה בהסכמתה (סעיף 345 לחוק העונשין).
כאשר החדירה אינה לאיבר המין של אישה, אלא החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם (גבר או אישה) או החדרת איבר מין לפיו של אדם, המעשה נקרא מעשה סדום (סעיף 347 לחוק העונשין).
העבירה החל מ-3 באפריל 2025
עריכהבניגוד למצב הקודם שבו עסק הסעיף רק בבבעילה, שהיא חדירה לאיבר המין של אישה, ואילו חדירה לגבר או חדירה לגופה של אישה שלא לאיבר מינה הייתה עבירה נפרדת שנקראה "מעשה סדום". בנוסח החדש אוחדו שתי העבירות, והעבירה עוסקת בחדירה לאישה או לגבר, ולחדירה (כהגדרתה בסעיף 345(ג)) משמעות רחבה מאשר לבעילה: "החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר מינה של אישה או לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם".
דברי ההסבר להצעת החוק נימקו שינוי זה:
- הביטוי "מעשה סדום" נושא עימו מטען היסטורי פוגעני, ואינו תואם את היחס של החברה היום למעשים אלו. כמו כן, נפגעי עבירה חשים לא אחת שהפרדה בין העבירות פוגעת בכבודם של המתלוננים – נשים וגברים, קטינות וקטינים, כאחד. ההפרדה מבטאת יחס שונה כלפי נפגעי כל עבירה, פוגעת בהכרה בגברים כנפגעי אונס, משפיעה לרעה על גישת מערכות האכיפה כלפיהם ומעכבת את שיקומם. גם נשים שנפגעו בעבירה של מעשה סדום נפגעות מההפרדה, שכן חדירה לגופן שלא דרך איבר מינן אינה מוגדרת אינוס. כמו כן, המונח "בעילה" מבטא אנכרוניזם כלפי נשים ויחסי מין.[2]
לפי החוק, חדירה תהא אסורה גם כאשר נעשתה בהסכמת הנחדר, בשני מצבים:
- לקטין או לקטינה מלאו 14 שנה, והחדירה הייתה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואים. העונש על עבירה זו הוא חמש שנות מאסר. עם זאת, סעיף 353 לחוק העונשין מחריג חדירה לקטין כאשר הפרש הגילאים ביניהם לא עולה על 3 שנים, בהינתן שהקטין הסכים למעשה והנאשם לא ניצל את מעמדו.
- לאדם (אישה או גבר) מלאו 18 שנה והחדירה נעשתה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, או עקב הבטחת שווא לנישואים תוך התחזות החודר לפנוי למרות היותו נשוי. העונש על עבירה זו הוא שלוש שנות מאסר.
כאשר לאדם טרם מלאו 14 שנה, דין חדירה אליו כדין אונס, גם אם נעשתה בהסכמתו.
קישורים חיצוניים
עריכה- רויטל חובל, מה ההבדל בין בעילה אסורה בהסכמה לאונס?, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ שלבי החקיקה של חוק העונשין (תיקון מס' 152), התשפ"ה–2025, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 155) (איחוד עבירת האינוס ועבירת מעשה סדום), התשפ"ה–2025, ה"ח הכנסת 1092 מ-3 בפברואר 2025
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.