עבירת מין

עבירת מין היא עבירה הקשורה במיניות כגון במגע גוף, בהצגת תכנים מיניים בכפייה, או שיח ואמירות פוגעות בעלות הקשר מיני

עבירת מין היא עבירה הקשורה במיניות. בקטגוריה זו נכללות עבירות הכרוכות במגע בגופו של קורבן העבירה, בהצגת מראות מיניים לנגד עיניו, בדיבורים פוגעים בעלי הקשר מיני וכדומה.

סוגים של עבירות מין בישראל

עריכה

בישראל מוגדרות מרבית עבירות המין בחוק העונשין, פרק י' - פגיעות בגוף, סימן ה' - עבירות מין. עבירות מין נוספות מוגדרות בחוק למניעת הטרדה מינית.

עבירות המין הנכללות בחוק העונשין (נכתב בלשון נקבה אך נוגע גם לגברים):

  • אונס (סעיף 345): בעילת אישה באחד מהמצבים הבאים:
    • שלא בהסכמתה,
    • בהסכמתה שהושגה במרמה,
    • בהיותה קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה,
    • תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית,
    • תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא הייתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית.
"בעילה", לעניין זה, היא החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה.
  • בעילה אסורה בהסכמה (סעיף 346):
    • בעילת קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לבועל,
    • בעילת קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין,
    • בעילת אישה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי.
בסעיף 353 ניתנה הסתייגות המאפשרת, בהתקיים התנאי המתאים, קיום יחסי מין בין צעירים. לפי הסתייגות זו "תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם".
  • מעשה סדום (סעיף 347): מעשה סדום, המוגדר כ"החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם", נחשב כעבירת מין כאשר נעשה:
    • באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים,
    • באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה.
    • באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות.
מעשה סדום שנעשה בנסיבות המפורטות בסעיף 345 דינו כאונס.
בסעיף 353 ניתנה הסתייגות המאפשרת, בהתקיים התנאי המתאים, קיום מעשה סדום בין צעירים. לפי הסתייגות זו "תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם".
  • יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל (סעיף 347א).
  • מעשה מגונה (סעיף 348): פעולה מינית, שאינה בעילה, הנעשית ללא הסכמת אחד הצדדים. הגדרתו של מעשה מגונה היא "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים" - הגדרה המכסה מגוון רחב של מעשים, מנגיעה באיברים מוצנעים ועד לאוננות.
  • מעשה מגונה בפומבי (סעיף 349): בדרך כלל הכוונה לחשיפה של אברי המין או לאוננות לעיני אדם אחר.

המעשים שהם בגדר הטרדה מינית לפי חוק למניעת הטרדה מינית:

  • סחיטה באיומים - כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
  • מעשים מגונים - סעיף זה מפנה לעבירה פלילית שקיימת מזה עשרות שנים בחוק העונשין הפלילי.
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות - גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, כאשר יש בהן ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
  • התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות - גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, כאשר יש בהן ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
  • התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני או התייחסויות חוזרות המופנות לאדם והמתמקדות במיניותו - גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, כאשר יש בהן ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.

עבירת מין היא עבירה פלילית ועוולה אזרחית, כלומר בגין עבירת מין ניתן להעמיד לדין את התוקף על העבירה הפלילית, שעונשה מאסר, וכן רשאי המותקף לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם לו (ולעיתים ניתן לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק).

על פי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מבין תיקי עבירות המין שנפתחו בשנת 2017, רק עבור 11% מתוכם הוגשו כתבי אישום. האיגוד מתאר גידול של 53% בחמש שנים בפניות למוקד החירום של הארגון, כאשר כמעט 60% מכלל הפניות הנפגעים היו קטינות וקטינים[1].

חקיקה נוספת

עריכה
  • חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006, בא "להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותוכנית פיקוח ומעקב" (סעיף 1 לחוק).
  • חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001, קובע כי "מעסיק לא יקבל לעבודה במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד, בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר".
  • חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס"ה-2004, "מטרתו להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין המין" (סעיף 1 לחוק). בסעיף 3(א) לחוק נאמר: "בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין, בצו, מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה (בחוק זה – מגבלות), אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו; בהחלטה לפי סעיף זה יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הפגיעה שתיגרם לעבריין המין של הטלת המגבלות."
  • חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, תשס"ח-2008, קובע את "זכותו של קטין נפגע עבירת מין או אלימות לקבלת סיוע ראשוני במרכז סיוע אשר יוחד לעניין זה" (סעיף 1 לחוק).
  • חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, אוסר פרסום שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין או לרמוז על זיהויו בהקשר של עבירת מין שנעברה בו.
  • סעיף 368ד לחוק העונשין מחייב לדווח לפקיד סעד או למשטרה על עבירת מין שנעברה בקטין או בחסר ישע.
  • חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, כולל במסגרתו זכויות מיוחדות לנפגעי עבירות מין.
  • תיקון לחוק העונשין מיולי 2011, אוסר על צילום נפגע או נפגעת של עבירות מין או מתלוננים או מתלוננות על הטרדה מינית, לשם פרסום התמונות בכלי התקשורת.

תופעת האשמת הקורבן

עריכה
  ערך מורחב – האשמת הקורבן

אחד מטיעוני ההגנה של המואשמים בעבירת מין הוא ערעור אופיים של המתלונן או המתלוננת ולמעשה העמדתם למשפט. יתרה מכך, טענת הגנה אופיינית של המואשם בעבירת מין (או של סניגוריו) היא שמעשיו נגרמו בשל התנהגות פרובוקטיבית של הקורבן. לגישה זו יש תומכים בציבור. כך למשל אמרה פרופ' יפה זילברשץ, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בבואה להגן על אחד מעמיתיה שהורשע בהטרדה מינית:

"אני טוענת שלנשים יש חלק במה שקורה. כמעט תמיד. למה לי זה לא קרה מעולם? אני אמנם לא גרייס קלי, אבל אני נראית לא רע לגילי. ועובדה, אף פעם זה לא קרה לי. אני מצטערת אם אני מזעזעת אותך, ואם אני נשמעת לך לא פוליטקלי קורקט. אבל אני מאמינה שכאשר גברים ונשים עובדים יחד נוצרות מערכות יחסים מסוגים שונים. אני צופה בכך שנים. אין מה להיתמם בעניין הזה, נוצר מתח מיני. זוהי דינמיקה אנושית מובנת. לעיתים מדובר ביחסים קורקטיים לחלוטין, לעיתים ביחסי חיבה מיוחדים לאדם כזה או אחר, לעיתים זה גולש לסוג של פלירט מילולי, וכן הלאה. מתי זה מתפוצץ? בדרך כלל כאשר הגבר (ברוב המקרים) הולך צעד אחד רחוק מדי לטעמה של האשה. בדרך כלל זה לא בא יש מאין. זה לא נוחת מהירח. את המעשים האלה גברים לא מבצעים עם הקיר!"[2].

טיעונים מסוג זה סופגים ביקורת חריפה מצד אלה הסבורים שהטיעונים מבליעים בתוכם את ההנחה כי "מגיע" למי שהוטרד מינית או נאנס שזה מה שיקרה להם[3]. גורמים אלו מעלים את הטענה כי נורמות חברתיות אלו, המקשרות בין התנהגות פרובוקטיבית להרשאה של האישה להשתמש בגופה משפיעות על שופטים, ולכן פושעי מין בישראל זוכים לעונשים קלים יחסית. כך, מחומרת המעשים הנידונים בבתי המשפט, הנושא הופך לדיון בלבוש האישה או ב"כשאת אומרת 'לא', למה את מתכוונת?". בתייחסו למשפט אונס אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד: "האופן שבו הסניגורים והורי החשודים תוקפים את הנערה, כאילו היא אשמה באונס, הוא למעשה אונס נוסף של הנערה"[4].

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • נעמה בר-שדה, "במה שונה קורבן התעללות מינית מבובת מין. תהליכים אמפתיים בטיפול בפוגעים מינית", שיחות, כרך כ"ג (1), נוב' 2008.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רק 11% מתיקי עבירות המין ב-2017 הסתיימו בכתב אישום, באתר כאן חדשות
  2. ^ ורד לוי ברזילי, מה דינה של אשה במחשוף בבר-אילן, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2004
  3. ^ הצגת עברן המיני של נפגעות תקיפה מינית בתקשורת, פרוטוקול מספר 208 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה, 1.7.2002
    תמיד "דינה" אשמה, nrg,‏ 23.11.2007
  4. ^ דוד רטנר, חשד: 8 נערים אנסו את חברתם ללימודים וכיבו עליה סיגריות, באתר הארץ, 9 במאי 2005