בקר מצרי או פר מצרי (שם מדעי מוצע: Bos aegyptiacus) הוא צורה מבויתת של בקר בסוג פר, אשר גודל לצורך חרישה ומקור מזון על ידי המצרים הקדמונים במצרים העתיקה. המוצא שלו לא ברור דיו, ויש מחלוקת האם הוא זכאי למעמד של מין או תת-מין. השם המדעי שניתן לו (aegyptiacus) רומז על נוכחותו במצרים.

קריאת טבלת מיוןבקר מצרי
איור של האל אפיס - בקר מצרי מקודש.
איור של האל אפיס - בקר מצרי מקודש.
מצב שימור
נכחדנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
נכחד
נכחד (EX)
(האלף השמיני לפנה"ס)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
שבט: בקר
סוג: פר
מין: בקר מצרי
שם מדעי
Bos aegyptiacus

העדות המקובלת כמוקדמת ביותר לקיומו של בקר מבוית במצרים הוא מאזור העיר פיום, במהלך האלף השישי לפנה"ס, אך קיימת טענה לביות מוקדם הרבה יותר[1]. בתחילה, חוקרים נטו לסווג אותו כמין בפני עצמו, אולם בשנים האחרונות, רבים סבורים שהוא לכל היותר מהווה תת-מין של בקר הבית או בקר הבר תחת השמות המדעיים "Bos taurus aegyptiacus" ו"Bos primigenius aegyptiacus" בהתאמה, וכי הוא אינו זכאי למעמד של טקסון בפני עצמו.

מראה אפשרי ומוצא עריכה

 
איור מצרי המציג חרישה בבקר מצרי.

הבקר המצרי העתיק היה חסר את הגיבנת בכתף שמאפיינת את גזעי הבקר העתיקים שבויתו כמו הזבו למשל. מהאיורים נראה שהם היו גדולים, עם קרניים ארוכות שצומחות במעין קשת פנימה והחוצה, או קרניים קצרות יותר עם מבנה זהה. על פי האמנות המצרית הקדומה, הבקר המצרי היה בצבע שחור, חום, חום עם טלאים לבנים, לבן מנומר, שחור עם טלאים לבנים, ולבן לגמרי. בכך נמצא שהוא היה ססגוני יותר מגזעי הבקר העתיקים ששרדו עד היום.

שאלת מוצאו של הבקר המצרי שנויה במחלוקת, ונתונים ארכאוזואולוגיים ופלאו-גנטיים מצביעים על מוצא מורכב ועל כמה תסריטים אפשריים[2]. תאוריה נפוצה גורסת שהבקר בוית באזור הסהר הפורה והובא למצרים, בעוד שתאוריה אחרת גורסת שהבקר המצרי בוית בנפרד מתוך תת-המין הצפון אפריקני של בקר הבר הידוע בתור Bos primigenius mauretanicus.

מעמד במצרים העתיקה עריכה

לבקר המצרי הייתה חשיבות רבה במצרית העתיקה. המצרים נהגו להכניס אותם לשטחי מרעה שלא היו ראויים לעיבוד עקב היותם רחוקים מדי מהדלתא של הנילוס. המצרים השתמשו בבקר בתור מקור לבשר, חלב, עור והקרבת קרבנות ומנחה לאלים הרבים. נראה שלבקר המצרי היה מעמד גבוה אצל המצרים הקדמונים, שכן אלים מצריים רבים תוארו בצורה של בקר: האלה חתחור הייתה בעל קרניים של בקר, סמלו של האל פתח היה פר, האל מנטו ואל השמש רע באו לעיתים בדמות בקר. החיה המקודשת ביותר הייתה האפיס - בקר מצרי מקודש שקישר בין האדם לאלים. בחפירות נמצאו גם מומיות של פרים המעידות על המעמד המקודש שלהם. בחפירות ארכאולוגיות רבות נמצאו, תבליטים, חריתות, איורים ובובות של הבקר המצרי. בנוסף, מספר הירוגליפים בכתב החרטומים נעשו בדמות הבקר המצרי.

הבקר המצרי נעלם ממצרים העתיקה בתקופת הממלכה החדשה, לאחר שהוכנסו לתחומי הממלכה הזבואים בעלי הגבנון על הגב מסוריה, ואשר החליפו בהדרגה את הבקר המצרי.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Linseele, V., Holdaway, S. J., & Wendrich, W. (2016). The earliest phase of introduction of Southwest Asian domesticated animals into Africa. New evidence from the Fayum Oasis in Egypt and its implications. Quaternary International, 412, 11-21.
  2. ^ Stock, F., & Gifford-Gonzalez, D. (2013). Genetics and African cattle domestication. African Archaeological Review, 30(1), 51-72.