ברהמה

(הופנה מהדף ברהמא)

בְּרַהְמָה (סנסקריט: ब्रह्मा; "הבורא") הוא האל היוצר של היקום לפי האמונה ההינדית.

פסל ברהמה במוזיאון לאמנות אסיה בברלין.

ברהמה הוא אחד משלושת האלים הראשיים בפנתיאון האלים ההינדי, הטרימורטי. שני האחרים הם וישנו המשמר-מגונן ושיווה המחריב.

עובדי ברהמה הם מעטים ביותר, ומקדשים לברהמה נדירים ביותר, כשהידוע שבהם נמצא בפושקר. יש המסבירים את העובדה שאין עובדים את ברהמה, משום שתפקידו הסתיים ביצירת היקום, הוא לא חזר והופיע בגלגולים נוספים, ולכן אינו נתפס כבעל השפעה רבה על המתרחש בחיי המאמינים כיום.

ביצירות אמנות ברהמה מוצג יושב על פרח לוטוס, בעל ארבעה ראשים המופנים לארבע רוחות השמים וארבע ידיים - כסמל לארבע הודות (כתבי הקודש ההינדים), בת זוגו היא סראסווטי - אלת ההשכלה, היצירה, האמנות והמוזיקה. בציורים רבים בראהמה יושב במרכבה הנישאת על ידי שבעה ברבורים המיצגים את שבע היבשות, ולעיתים רוכב על ברבור אחד – האנזא.

על פי האמונה ההינדית, היקום נוצר מצליל האום של הברהמן והעולם נוצר אחרי התייחדות של בראהמה עם אשתו סרסווטי.

הקבלה ליהדותעריכה

על פי הטענה הרווחת, ישנו קשר היסטורי-רעיוני בין המיתולוגיה ההינדית לבין מאורעות ההיסטוריה היהודית. על פי אמונה זו, קיים דמיון רעיוני (ואף מצלולי) בין הדמויות ברהמה וסראסווטי לבין הדמויות של אברהם אבינו ואשתו שרה אימנו (אברהם-ברהמה, שרה - סאראסווטי).

ע"פ התורה - עם ישראל השפיע עמוקות גם על עמי המזרח, המכונים בקרב תלמידי חכמים "בני קדם". בני קטורה, צאצאיהם של קטורה ואברהם אבינו, נדדו מזרחה - והם המקור להשפעה על עמים אלו בימי האבות. המקור הוא מהפסוק: "וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃" (בראשית כה' ו')[1][2]. צינור השפעה אחר, בתקופה מאוחרת יותר, היה דרך שלמה המלך עליו הכתוב אומר: "וַתֵּ֙רֶב֙ חׇכְמַ֣ת שְׁלֹמֹ֔ה מֵחׇכְמַ֖ת כׇּל־בְּנֵי־קֶ֑דֶם וּמִכֹּ֖ל חׇכְמַ֥ת מִצְרָֽיִם׃" (מלכים א' ה' י').

קישורים חיצונייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ ספר הזוהר חלק א דף צט/ב (מתורגם): "אמר רבי אבא - יום אחד נקלעתי במקום אחד מאותם המקומות שהיו מבני קדם, ואמרו לי מאותה חכמה שהיו יודעים מימים קדמונים, והיו נמצאים ספרים של חכמה שלהם, והביאו לפני ספר אחד, והיה כתוב שם שכמו שרצון האדם מכוון בו בעולם שלנו, כך נמשכת עליו רוח מלמעלה, מסוג אותו רצון שנדבק בו, אם רצונו מכוון בדבר עליון קדוש, הוא ממשיך עליו אותו דבר מלמעלה למטה אל עצמו, ואם רצונו להתדבק בצד האחר, ומכוון בו, הוא ממשיך אותו דבר מלמעלה למטה... אמרתי להם בני, קרובים דברים אלו לדברי התורה, אבל יש לכם להתרחק מאותם הספרים, כדי שלא יסטה לבכם לאותם פולחנים ולכל אותם הצדדים שאומר כאן... שבני קדם היו חכמים וירשו חכמה זו מאברהם דכתיב (בראשית כה' ו') ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם, ואחר נמשכו באותה חכמה לכמה צדדים... אבל זרע יצחק חלקו של יעקב, לא כך, שהרי כתוב (שם ה') ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק זה החלק הקדוש של המהימן שנדבק בו אברהם."
  2. ^ עיין עוד במאמר חכמת בני קדם באתר ויקישיבה.