מצלול (ספרות)
מִצְלוֹל הוא מכלול האמצעים בשירה ובפרוזה המבוססים בעיקר על צליל של מילים ולא על משמעותן. מבחינה טכנית, הגדרה זו כוללת גם את תחום החריזה, אך בשל ההתפתחות הנפרדת של החריזה ושל אמצעים צליליים אחרים, רוב העוסקים בתחום אינם כוללים את החריזה כסוג של מצלול.
סוגים של מצלול עריכה
אונומטופיה עריכה
ערך מורחב – אונומטופיה
מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן. המילה 'זמזום', למשל, דומה בצלילה לזמזום הדבורה אליו היא מתייחסת. דבר זה נכון למילים רבות נוספות, בעיקר (אך לא רק) כאלו המחקות צלילים. בשירה משמשת לעיתים מילה אונומטופיאית אחת לחידוד המשמעות של מספר מילים קרובות אליה, המשתמשות באותו צליל.
אליטרציה עריכה
- ערך מורחב – אליטרציה
חזרה על צליל או צירוף צלילים במספר מילים קרובות. הצליל החוזר הוא בדרך-כלל עיצור או מספר עיצורים. הצירופים 'חן וחסד' או 'גד גדוד יגודנו' מהווים אליטרציה. האליטרציה היא אמצעי אמנותי המשמש בשירה הקדומה לאותם תפקידים עבורם שימשו מאוחר יותר החריזה והמשקל: להקל על זכירת הטקסט בעל פה, ולהעניק סיפוק אסתטי לשומעים.
אסונאנס עריכה
- ערך מורחב – אסונאנס
חזרה על אותו מבנה תנועות עם עיצורים שונים. הצירוף "טָלֶה רָעֵב" הוא אסוננס, שבו החזרה היא על צמד התנועות a-e. בשירה העברית ניתן למצוא דוגמאות רבות לשימוש באסוננס, למשל אצל מאיר ויזלטיר, שכתב ב"שישה שירי נפש" את השורה "כְּמוֹ שֶׁלֶג חָדַש הַנֶפֶש" המשתמש באסוננס להדגשת הדימוי של הנפש לשלג.
קרוב לאסוננס, אך לא זהה, הוא החרוז האסוננטי המופיע בסוף הטור השירי.
קונסוננס עריכה
חזרה על אותו מבנה עיצורים עם תנועות שונות. הצירופים "חֶרֶשׁ חָרַשׁ הַחוֹרֵשׁ" או "צרצר מצרצר צרצורו" ("לילה טוב" / יהונתן גפן) הם קונסוננטים, שבהם יש חזרה על העיצורים ח-ר-ש או צ-ר-צ-ר.
הקונסוננס אינו אמצעי נפוץ בשירה העברית, בין השאר בשל שיטת יצירת המילים בעברית מתוך השורש הדקדוקי – כך שמילים שבהן חוזרים אותם עיצורים הן במקרים רבים מילים מאותו שורש (למשל בדוגמאות לעיל). האמצעי נפוץ יותר בשירה האנגלית (ובתרגומים ממנה), בין השאר אצל אדגר אלן פו. המשורר וילפרד אוון השתמש רבות בקונסוננס כדי להדגיש את תחושת השבירה והשסע בשיריו על מלחמת העולם הראשונה.
לשון נופל על לשון עריכה
- ערך מורחב – לשון נופל על לשון
לשון נופל על לשון הוא צירוף לשוני שבו ישנן שתי מילים (או יותר) בעלות הגייה דומה (או אותיות שורש דומות) אך משמעותן שונה ולעיתים אף סותרת.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- שמעון זנדבנק, "מַזֶּשִׁיר", כתר, ירושלים, 2002