ברוך דיין האמת
בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת הוא נוסח ברכה ביהדות, הנאמרת על כל שמיעת בשורה רעה, כגון הפסד כספי או אסון.
ברכת ברוך דיין האמת
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם דַּיַּן הָאֱמֶת |
כיום הברכה נאמרת בשם ומלכות בעיקר על ידי האבלים, במותו של קרובם. כמו כן משתמשים בנוסח "ברוך דיין האמת" בשביל לבשר על פטירה, ומודפס על מודעות אבל.
מקור הברכה ומשמעותה עריכה
מקורה של הברכה נמצא במשנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ב': "עַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר 'בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב'; עַל בְּשׁוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ דַּיַַַן הָאֱמֶת'."
פירוש הברכה הוא הכרה בכך שהמאורעות הרעים המתרחשים בעולם נעשים על ידי האלהים מתוך השגחה ודין צדק, ולא באופן אקראי או חוסר צדק. נוסח תפילה דומה הוא צידוק הדין".
הברכה נאמרת גם על ראיית ישוב יהודי שנחרב, לחלק מהדעות מברכים ברכה זו גם על ראיית מקום המקדש[1].”תָּנוּ רַבָּנָן: הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּיִשׁוּבָן, אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה', הָרוֹאֶה בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל בְּחֻרְבָּנָן - אוֹמֵר: 'בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, דַּיַן הָאֱמֶת'” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח, עמוד ב')
בשמחה עריכה
במשנה גם נאמר "חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ' - בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ, הֵוֵי מוֹדֶה לוֹ". התלמוד[2] מפרש שכוונת המשנה היא שעל האדם לקבל בשמחה גם את המאורעות הקשים הבאים עליו, ומביא בהמשך את המשפט המפורסם "כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַכֹּל לְטוֹבָה". בכך מתקשרת הברכה גם למצוות אהבת ה'.
בהלכה הובאו הדברים כך:
"שָמַע שְׁמוּעָה רָעָה מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת'. וְחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּטוּב נֶפֶשׁ כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה בְּשִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ' וגו' 'וּבְכָל מְאֹדֶךָ'. וּבִכְלָל אַהֲבָה הַיְּתֵירָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בָּהּ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁיֵּצֵּר לוֹ יוֹדֶה וִישַׁבֵּחַ בְּשִׂמְחָה".
"חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הֲרָעָה בְּדַעַת שְׁלֵמָה וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ בְּשִׂמְחָה עַל הַטּוֹבָה, כִּי הֲרָעָה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם הִיא שִׂמְחָתָם וְטוֹבָתָם, כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל מֵאַהֲבָה מָה שֶׁגָּזַר עָלָיו ה' נִמְצָא שֶׁבְּקַבָּלַת רָעָה זוֹ הוּא עוֹבֵד אֵת הַשֵּׁם שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ".
נחלקו הראשונים: האם ההשוואה בשמחה על הטוב ורע היא מוחלטת, ממש אותה שמחה שיש על הטוב כך מצווים להיות שמחים ברעה, או שאין זה השוואה מוחלטת אלא שבשניהם צריך להיות שמחה, אבל השמחה שונה בין הטוב לרע.
ר' עובדיה מברטנורא כתב: "חייב אדם לברך על הרעה - כשמברך דיין האמת על הרעה, חייב לברך בשמחה ובלב טוב כשם שמברך בשמחה הטוב והמטיב על הטובה". משמע השמחה על הטוב והרע זהה. לעומת זאת רש"י כתב: "לקבולינהו בשמחה - לברך על מדת פורענות בלבב שלם". משמע שאין האדם שמח באותו האופן כפי ששמח על הטובה. אלא משמעות השמחה כאן היא בלב שלם, להצדיק את הדין[3].
הברכה כיום עריכה
במאות השנים האחרונות לא נהוג לברך את הברכה בנוסחה המלא ("בשם ומלכות") על כל בשורה רעה, אלא רק על פטירתו של אדם קרוב או על חורבן יישובים. כמו כן הברכה לא נאמרת בזמן שמיעת הבשורה אלא בשעת הלוויה על ידי האבלים, בעת ביצוע הקריעה.
שאר האנשים המשתתפים בצער נוהגים לברך את הברכה ללא שם ומלכות - בנוסח: "ברוך דיין האמת" - בעת שמיעת הבשורה[4].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הברכה על המרור - כיצד מברכים בשמחה דין האמת?[1] באתר הקול החמישי.
- ברכת ברוך דיין האמת באתר המסורת היהודית
הערות שוליים עריכה
- ^ ב"ח אורח חיים תקסא
- ^ בבלי, ברכות ס' ע"ב.
- ^ ראה באריכות בספר הברכה על המרור פרק ג'.
- ^ מגן אברהם סימן רכ"ג, סק"ד