ברוך מודן
ברוך מודן (16 במרץ 1932 – 17 בנובמבר 2001) היה חוקר בתחום הסרטן והאפידמיולוגיה, פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל משרד הבריאות.
 | |
| לידה |
16 במרץ 1932 קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 2001 (בגיל 69) |
| שם לידה |
ברוך וגשול |
| ענף מדעי |
אונקולוגיה |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
| צאצאים |
רותו מודן, דנה מודן, דלית מודן-מוזס |
  | |
ביוגרפיה עריכה
מודן נולד בשם ברוך וַגְשוּל בקרקוב שבפולין ב-1932, וב-1940 הגיע לארץ ישראל עם הוריו, גדליהו וטובה וגשול (מודן), ואחִיו, לאחר שהצליחו להימלט מפולין הכבושה בידי הנאצים. בשנת 1952 החל ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1958 קיבל ממנה תואר דוקטור לרפואה. ב-1962 קיבל תואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, וב-1964 תואר דוקטור מאוניברסיטה זו.
ב-1966 ייסד את המחלקה לאפידמיולוגיה קלינית בבית החולים תל-השומר ועמד בראשה מספר שנים[1], במסגרתו ביצע מחקרים רבים על תפוצת הסרטן בקרב אוכלוסיות שונות[2], כמו גם על הגורמים למחלות לב[3]. בשנת 1969 הועלה לדרגת מרצה בכיר לרפואה מונעת וחברתית באוניברסיטת תל אביב[4] ובשנת 1975 מונה לפרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. החל משנת 1977 כיהן כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות[5], ובאוגוסט 1979 מונה למנכ"ל המשרד[6].
במסגרת תפקידו בדק מודן את מגפת ההתעלפויות בגדה המערבית (1983) והסיק כי מדובר במחלה פסיכוגנית המונית (אנ'), בהתבסס על מקרה שפורסם בגיליון נובמבר 1966 של כתב העת The British Medical Journal בו דווח על סימפטומים זהים אצל נערות בבית ספר בלונדון. למסקנה זו הגיע גם צוות של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) שהגיע לישראל לבדוק את מקור המגפה. בנוסף לכך מודן פרסם בכתב העת הרפואי, לאנסט כי הממשלה הישראלית מטפלת בחולים מארצות המזרח אשר חולים בגזזת בעזרת קרינה מייננת.
במחקריו האפידמיולוגיים גילה כי טיפולי ההקרנות לגזזת הביאו לעלייה בשיעור הסרטן בקרב המטופלים ועל כן המליץ על בדיקות שגרתיות לגילוי מוקדם של סרטן בלוטת התריס בקרב המוקרנים[7].
מודן כתב ספרי רפואה ופרסם מאות מאמרים מקוריים בנושאים של בריאות הציבור. לצד עבודתו המקצועית, כתב מאמרים רבים בעיתונות היומית בענייני הזכות לבריאות ומדיניות בריאות, וכן פרסם שלושה ספרי קריאה – "החדר השני משמאל", "רפואה במצור" ו"כמה כבשים אפשר לספור בלילה".
ברוך מודן מת ב-17 בנובמבר 2001 לאחר התקף לב[8], ונקבר בבית העלמין קריית שאול[9]. רעייתו הייתה פרופ' מיכאלה מודן, ביו-סטטיסטיקאית.
מודן הוא אביהן של פרופ' דלית מוזס מודן, פרופ' רותו מודן ודנה מודן.
אחיו הם ד"ר מיכאל מודן, מהנדס כימאי, ד"ר רם מודן, גינקולוג ועו"ד, ורו"ח עודד מודן, מנכ״ל ובעלים של הוצאת מודן.
ספריו עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ברוך מודן, באתר מכון גרטנר, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר
- ברוך מודן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ברוך מודן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- רשימת הפרסומים של ברוך מודן, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ דב גולשטין, ראיון השבוע עם פרופסור ברוך מודן, מעריב, 11 בינואר 1980
- ^ ארנון מגן, מי פגיע יותר לסרטן, דבר, 3 בנובמבר 1971
השפעת גורמים סביבתיים, דבר, 13 במרץ 1980 - ^ עבודה בלחץ של זמן, מעריב, 7 בדצמבר 1970
- ^ העלאות ומינויים באוניברסיטת תל אביב, מעריב, 6 בינואר 1969
- ^ משרד הבריאות מכחיש שהחלב ומוצריו בישראל גורמים לסרטן, דבר, 5 בדצמבר 1977
- ^ ד"ר ברוך מודן מונה מנכ"ל, מעריב, 21 באוגוסט 1979
- ^ בדיקות לצעירים שקיבלו בילדותם הקרנות נגד גזזת, דבר, 28 באוקטובר 1975
ארנון מגן, רופאים חרוצים מדי, דבר, 28 באוקטובר 1975 - ^ חיים שדמי, מת מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר פרופ' ברוך מודן, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2001
- ^ ברוך מודן באתר GRAVEZ