פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

הרב ברוך קונשטט (כ"ה בכסלו תרמ"ה, 1885 - ט"ו בשבט תשכ"ז, 1967) היה ממייסדי ישיבת קול תורה בירושלים ומראשיה.

תולדותיועריכה

נולד בפרשבורג שבסלובקיה לאברהם-אריה ופיירל קונשטט. נשלח ללמוד בישיבתו של הרב שמחה בונם סופר בעל השבט סופר, והיה מתלמידיו ומתלמידי בנו רבי עקיבא סופר. הוסמך על ידי בעל השבט סופר.

בהיותו בן 22, בהיותו עדיין תלמיד ישיבה לא-נשוי, התמנה לרב ודיין בקהילת פולדה. בפולדה נשא את צפורה, בתו של אלחנן משה עמנואל. הקים בפולדא ישיבה.

בליל הבדולח נשרף בית הכנסת שבעירו. ספר תורה ששרד נשמר בביתו כל השנים.

במלחמת העולם השנייה נשלח לבוכנוולד, יחד עם בנו יונה. אשתו פעלה לשחרורו. אחיה, מרדכי עמנואל, השיג מסמך מזויף שאיפשר את שחרורו. במחנה בוכנוולד נדר שאם יצא חי, יעלה לארץ ישראל ויקים בה ישיבה.

עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בשכונת נחלת אחים. הוא נסע לחו"ל להעלות את אמו הישישה והיא נפטרה בירושלים ונקברה בשייח באדר.

בירושלים פגש את הרב יחיאל מיכל שלזינגר, והם חברו יחד והקימו את ישיבת קול תורה, עבור צעירים משארית הפליטה של יהדות גרמניה. ישיבה זו הייתה הראשונה בארץ שבה התנהלו לימודי הקודש בעברית מקרב הישיבות החרדיות אשכנזיות.

נפטר בירושלים בט"ו בשבט תשכ"ז (26 בינואר 1967) בגיל 81[1]

מלבד תפקידו בישיבה שימש גם כפוסק הלכה. נכדו, אברהם אריה, בנו של הרב אלחנן קונשטט, הוציא ספר שמקבץ שו"תים שעליהם ענה הרב ברוך. הספר נקרא "יענה ברוך".

בנו, הרב אלחנן קונשטט, התמנה תחתיו. חתנו הוא הרב קלמן כהנא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה