ברוך קונשטט

הרב ברוך קונשטט (כ"ה בכסלו תרמ"ה, 1885ט"ו בשבט תשכ"ז, 1967) היה ממייסדי ישיבת קול תורה בירושלים ומראשיה.

ברוך קונשטט
אין תמונה חופשית
לידה 1885 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בינואר 1967 (בגיל 82 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 בינואר 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלחנן משה קונשטט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדותיועריכה

נולד בפרשבורג שבסלובקיה לאברהם-אריה ופיירל קונשטט. נשלח ללמוד בישיבתו של הרב שמחה בונם סופר בעל השבט סופר, והיה מתלמידיו ומתלמידי בנו רבי עקיבא סופר. הוסמך על ידי בעל השבט סופר. בגיל 22, בהיותו עדיין תלמיד ישיבה, התמנה לרב ודיין בקהילת פולדה. בפולדה נשא את צפורה, בתו של אלחנן משה עמנואל. הקים בפולדא ישיבה, בין השאר בסיועו של הרב קלמן כהנא, ממנה השתלשלה לימים ישיבת קול תורה בראשותו בירושלים.[1]

בליל הבדולח נשרף בית הכנסת שבעירו. ספר תורה ששרד נשמר בביתו כל השנים. במלחמת העולם השנייה נשלח לבוכנוואלד, יחד עם בנו יונה. אשתו פעלה לשחרורו. אחיה, מרדכי עמנואל (אביו של יונה עמנואל), השיג מסמך מזויף שאיפשר את שחרורו. במחנה בוכנוואלד נדר שאם יצא חי, יעלה לארץ ישראל ויקים בה ישיבה. עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בשכונת נחלת אחים. הוא נסע לחו"ל להעלות את אמו הישישה והיא נפטרה בירושלים ונקברה בשייח' באדר.

בירושלים פגש את הרב יחיאל מיכל שלזינגר, והם חברו יחד והקימו את ישיבת קול תורה, עבור צעירים משארית הפליטה של יהדות גרמניה. ישיבה זו הייתה הראשונה בארץ שבה התנהלו לימודי הקודש בעברית מקרב הישיבות החרדיות אשכנזיות.

נפטר בירושלים בט"ו בשבט תשכ"ז (26 בינואר 1967) בגיל 81[2] מלבד תפקידו בישיבה שימש גם כפוסק הלכה. נכדו, אברהם אריה, בנו של הרב אלחנן קונשטט, הוציא ספר שמקבץ שו"תים שעליהם ענה הרב ברוך. הספר נקרא "יענה ברוך".

בנו, הרב אלחנן משה קונשטט, התמנה תחתיו. חתנו הוא הרב קלמן כהנא.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אלחנן בלומנטל, בכל דרכיך דעהו, ירושלים תשנ"ה, עמ' 19
  2. ^ נפטר הגאון ר' ברוך קונשטט ראש ישיבת קול תורה, הצופה, 27 בינואר 1967