ברט איסטון אליס
ברט איסטון אליס (אנגלית: Bret Easton Ellis, נולד ב-7 במרץ 1964) הוא סופר אמריקאי.
 | |
| ברט איסטון אליס, 2010 | |
| לידה |
7 במרץ 1964 (בן 56) לוס אנג'לס, ארצות הברית  |
|---|---|
| עיסוק |
סופר, תסריטאי, מחבר רומנים, פודקאסטר, עיתונאי, כותב סיפורים קצרים, מפיק בפועל |
| מקום לימודים |
בנינגטון קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה |
סאטירה |
| יצירות בולטות |
Less Than Zero, American Psycho (book) |
| שנות הפעילות |
1985–הווה (כ־36 שנים) |
| הושפע מ |
אונורה דה בלזק, דון דלילו, ויליאם פוקנר |
| האתר הרשמי | |
| חתימה |
 |
  | |
תולדות חייועריכה
ברט איסטון אליס נולד להורים אמידים בלוס אנג'לס, קליפורניה. הוריו התגרשו ב-1982, ולדבריו של אליס, הוא סבל מהתעללות מצד אביו.
ב-1985 פרסם אליס את הרומן הראשון שלו, פחות מאפס, המתאר את חייהם של ילדי עשירים בלוס אנג'לס מנקודת מבטו של קליי, תלמיד קולג' החוזר לעיר לחופשת חג המולד. הספר מכר כ-50 אלף עותקים בשנה הראשונה לצאתו. ב-1987 פרסם רומן שני, חוקי המשיכה, העוסק בחייהם של תלמידי קולג' בניו המפשייר ובמערכות היחסים ביניהם.
ב-1991 פרסם אליס את הרומן פסיכופת אמריקאי, שגיבורו הוא פטריק בייטמן, ברוקר ניו יורקי צעיר ועשיר, המתגלה כאנס וכרוצח סדרתי. הוצאת הספרים סיימון אנד שוסטר, שהייתה אמורה לפרסם את הספר, דחתה את כתב היד. הספר, שפורסם לבסוף בהוצאת רנדום האוס, גרר מחאות מצד ארגונים פמיניסטיים ונוצריים בשל תכניו הקשים, ומכירתו הוגבלה במספר מדינות, כגון גרמניה, אוסטרליה וניו זילנד.
ב-1994 פורסם המלשינים, קובץ סיפורים קצרים המתרחשים בלוס אנג'לס, שחלקם נכתבו על ידי אליס עוד בתקופת לימודיו בקולג'. ב-1998 פרסם אליס את הרומן "גלאמוראמה".
ב-2005 פרסם אליס את הרומן לונאר פארק, שהוצג כאוטוביוגרפיה שלו, אף שרבים מהפרטים הביוגרפיים בספר אינם מדויקים, ולמעשה מדובר בספר אימה בדיוני.
ב-2010 יצא לאור Imperial Bedrooms, ספר המשך לפחות מאפס, המתאר את חייהם הבוגרים של קליי וחבריו.
כתיבתועריכה
כתיבתו של אליס מתאפיינת בריאליזם, וספריו כוללים תיאורים רבים של יחסי מין, שימוש בסמים ואלימות, כולל מעשי אונס ורצח, הנכתבים לרוב בצורה לאקונית, לעיתים תוך שימוש בהומור שחור.
אליס נחשב לאחד הדוברים הבולטים של דור ה-X בשל העיסוק שלו בתחושת הניכור של צעירים אמריקאים, בעיקר ממעמד חברתי גבוה. מכתביו נרמזת ביקורת כלפי תרבות הצריכה והמדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית בארצות הברית, בייחוד בתקופת כהונתם של הנשיאים לשעבר רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב.
ספריו של אליס מכילים אזכורים רבים לתרבות הפופ ולמוזיקאים שונים, בהם דוראן דוראן, טוקינג הדס ואלביס קוסטלו. שמות הספרים פחות מאפס ו-Imperial Bedrooms לקוחים שניהם משירים של קוסטלו.
דמויות שונות בספריו של אליס הופיעו ביותר מספר אחד. לדוגמה, גיבור פסיכופת אמריקאי, פטריק בייטמן, מופיע לראשונה בספרו הקודם של אליס, חוקי המשיכה, בו מופיעה שוב גם דמותו של קליי, גיבור פחות מאפס.
התייחסויות בתרבות הפופולריתעריכה
פחות מאפס, חוקי המשיכה, פסיכופת אמריקאי והמלשינים עובדו לסרטי קולנוע.
סטיבן וילסון, סולן להקת פורקיופיין טרי, אמר כי Fear of a Blank Planet, אלבומה של הלהקה מ-2007, הושפע עמוקות מהרומן לונאר פארק.
השיר "(Song For Clay (Disappear here" של להקת בלוק פארטי נקרא על שמו של גיבור פחות מאפס, והשיר "Patrick Bateman" של להקת מאניק סטריט פריצ'רס נקרא על שמו של גיבור פסיכופת אמריקאי. שמו של אליס נזכר בשירים "Obsessions" של להקת סווייד ו-"The Booklovers" של להקת דיוויין קומדי.
ספריועריכה
- פחות מאפס (1985) תורגם לעברית על ידי דן טברסקי בהוצאת מודן
- חוקי המשיכה (1987)
- פסיכופת אמריקאי (1991) תורגם לעברית על ידי דן שדור בהוצאת שדוריאן
- המלשינים (1994) תורגם לעברית על ידי טל גולדשמיד בהוצאת כנרת
- גלאמוראמה (1998)
- לונאר פארק (2005) תורגם לעברית על ידי רונית ליברמנש בהוצאת בבל
- Imperial Bedrooms (2010)
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ברט איסטון אליס (באנגלית)
ברט איסטון אליס, ברשת החברתית פייסבוק
ברט איסטון אליס, ברשת החברתית טוויטר
ברט איסטון אליס, ברשת החברתית אינסטגרם- שלומציון קינן, "אמריקן פסיכו" - יאפי רוצח באמריקה פגאנית, באתר ynet
- נועה מנהיים, איך עיניתי למוות כלב קטן, (על פסיכופת אמריקאי), באתר ynet
- דן שדור, איסטון אליס כותב את ספרו האחרון, באתר nrg
