פתיחת התפריט הראשי

בריאות הנפש הוא תחום העוסק בתחושה הפסיכולוגית של רווחה נפשית של האדם, ובקיומן או היעדרן של הפרעות נפשיות; באיכות המצב הנפשי, הרגשי או באיכות יכולת התפיסה.

מאפייניםעריכה

המונח "בריאות נפש" אינו זהה למונח "רפואת נפש" (פסיכיאטריה), העוסק רק בהיבטים הקליניים של בעיות נפשיות, והוא עשוי להיות קשור לאיכות חיים. בפסיכולוגיה חיובית או בהוליזם, למשל, המונח משקף גם את יכולתו של הפרט ליהנות מחייו; ובאיזון הנדרש בין פעילויות שונות של הפרט להשגת חוסן נפשי. ארגון הבריאות העולמי קובע כי אין הגדרה מקובלת של בריאות הנפש, והדבר שונה מתרבות לתרבות; ולעיתים גם בין יחידים וגישות שונות בפסיכולוגיה.

היסטוריה והתפתחותעריכה

בימי הביניים, הובילו רופאים ערביים את הטיפול בהפרעות נפשיות, וקשרו בין רוחניות לבין מצב בריאות הנפש. הפסיכיאטר אייזק ריי, שהיה אחד ממקימי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, פיתח את הנושא והגדיר "היגיינה נפשית" כיכולת לשמור על הנפש חסינה מפני אירועים שפוגעים בה.

רווחה נפשיתעריכה

  ערך מורחב – רווחה נפשית

רווחה נפשית או מיטביות (באנגלית: Well being או Wellness) הוא מושג בפסיכולוגיה המתאר את הערכתו הסובייקטיבית של האדם את בריאותו הנפשית. זו המידה שבה תופס האדם את האיכות הכוללת של חייו כחיובית ורצויה.

מושג הרווחה הנפשית מבוסס על תפיסות הפסיכולוגיה ההומניסטית, שיצאה נגד יצירת תובנות על נפש האדם מתוך מונחים של חולי, והעדיפה להתמקד במימוש והרחבה של אנושיות האדם ופיתוח המשאבים האנושיים הגלומים בו לכיוון של התפתחות ויצירה. הרווחה הנפשית מתמקדת בתפקוד התקין של האדם. גישה זו מוליכה לחיפוש אחר מקורות הכוח, התפוקות החיוביות והתמודדויות יעילות עם המציאות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.