פסיכולוגיה חיובית

פסיכולוגיה חיובית היא ענף בפסיכולוגיה, והיא עוסקת בחקר האושר והשגשוג האנושיים. בניגוד לפסיכולוגיה הטיפולית הקלאסית, שהתמקדה בזיהוי פתולוגיות נפשיות ובטיפול בהן, פסיכולוגיה חיובית אינה עוסקת בטיפול בהפרעות נפשיות, אלא בניסיון למצוא ולטפח נקודות חוזק (תכונות חיוביות וכישרונות) ובהפיכת חיים נורמטיביים למספקים יותר^[1]. כלומר, זו גישה פסיכולוגית מניעתית שעוסקת בטיפוח חוסן נפשי ובצמיחה בקרב האוכלוסייה הכללית ו"הבריאה", ולא רק בקרב הפונים לטיפול בשל קשיים והתמודדות נפשית.

למרות הפופולריות של הפסיכולוגיה החיובית, ישנה ביקורת גוברת על הרלוונטיות שלה, על התרומה שלה ועל התוקף המדעי שלה.^[2]

היסטוריה

פרופ' מרטין סליגמן, פסיכולוג יהודי-אמריקאי, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית

רקע

ערך מורחב – אושר

האושר האנושי והדרך להשגתו היו מושא מרכזי לעיון הפילוסופי בתקופות השונות במהלך ההיסטוריה. תפיסות פילוסופיות שונות לגבי אושר עלו בין השאר ביוון העתיקה, ביהדות ובנצרות.

בעת החדשה, עם התגבשות השיטה המדעית ובהשפעת עידן הנאורות, התגבשה התפיסה הפילוסופית התועלתנית, שעל פיה יש להפעיל כלים של מדע אמפירי על האושר, כדי לבחון מה הן פעולות מוסריות. פילוסופים תועלתנים כמו ג'ון סטיוארט מיל האמינו כי פעולות מוסריות הן כאלה שגורמות אושר רב יותר לאנשים רבים יותר, אך במאה ה-19 ספגה תפיסה זו ביקורת רבה, בין השאר בגלל הקושי המעשי להשתמש בכלים אמפיריים למדידת חוויית האושר.

במאה ה־20, עם התפתחות תחום הפסיכולוגיה, החלו פסיכולוגים לחקור את האושר. פסיכולוגים הומניסטים הפכו את האושר ואת השגתו למושאים העיקריים של גישתם.

תחום הפסיכולוגיה החיובית

הופעתה של הפסיכולוגיה החיובית כתחום חדש בפסיכולוגיה מיוחסת לשנת 1998, כאשר מרטין סליגמן בחר בה כנושא מרכזי בתקופת כהונתו בנשיאות האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. עם זאת, הביטוי עצמו נטבע זמן רב קודם לכן, בספרו של אברהם מאסלו משנת 1954, "מוטיבציה ואישיות"^[3]. בעקבות התפתחות המחקר, תאוריות העוסקות באושר ובשגשוג אנושי, שפותחו על ידי פסיכולוגים הומניסטים, כמו מאסלו, קארל רוג'רס ואריך פרום, אוששו על ידי מחקרים אמפיריים – למשל בתחום תאוריית ההגדרה העצמית^[4].

התפתחות הגישה בשנות האלפיים חלה על רקע עלייה בשיעורי הדיכאון באוכלוסייה^[5] והגברת החשיבות והמודעות לנושא, בין השאר על ידי ארגון הבריאות העולמי, שדירג אותה בשנת 2013 כמחלה השלישית בשכיחותה בעולם^[6]^[7], והעריך בשנת 2017 שדיכאון הוא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בעולם^[8]. גישתה המניעתית של הפסיכולוגיה החיובית באה לקדם חוסן נפשי כדי להוריד את שיעורי הדיכאון באוכלוסייה, וזהו אחד הדגשים בגישה, אשר הרים את קרנה ועורר התעניינות בה בשנים האחרונות, בעיקר בארצות הברית ובמדינות המערב.

כינוס הפסיכולוגיה החיובית הראשון התקיים ב-1999, והכנס הבינלאומי הראשון התקיים בשנת 2009 בפילדלפיה על ידי IPPA, האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה חיובית שהוקמה בשנת 2007.

עם החוקרים העכשוויים של הפסיכולוגיה החיובית אפשר למנות, נוסף על סליגמן, גם את אד דיינר, מיהי צ'יקסנטמהיי, ס"ר סינדר, כריסטופר פטרסון, ברברה פרדריקסון, דונלד קליפטון, אלברט בנדורה, שלי טיילור, צ'ארלס קרבר, מייקל פ' שייר ויונתן הידט.

טענות מרכזיות

על פי התפיסה המקובלת בפסיכולוגיה החיובית, ההשפעה על האושר מתחלקת, בממוצע, בערך כך^[9]^[10]^[11]: כ-50% תלוי בגנטיקה, כ-40% תלוי בגישה, כ-10% תלוי במאורעות החיים (למעט מקרים של טראומות קשות שמשפיעות באופן דרמטי יותר^[9]). התוצאות נשענות בין היתר על פרסומיה של הפסיכולוגית, סוניה ליובומירסקי, ועל מחקרים שונים שבוצעו על תאומים יתומים שאומצו על ידי בתים שונים^[9]. בהתאם לתוצאות אלו שואפת הפסיכולוגיה החיובית להקנות לאנשים כלים למצות ככל האפשר בתחושת האושר שלהם את ה-40% שתלויים בגישה.

על פי מרטין סליגמן, ישנם שלושה עמודי תווך באושר, אשר חופפים בחלקם ומשמשים גם כחלוקה במחקר הפסיכולוגיה החיובית^[12]:

מחקר החיים הנעימים (The Pleasant Life) בוחן כיצד חוויות חיוביות של בני האדם יוצרות תחושות נעימות, כמו שמחה, הנאה, סיפוק או אופטימיות בחייהם.
מחקר החיים הטובים (The Engaged Life) בוחן כיצד איתור תכונות חיוביות והעצמתן מגבירים את היכולת של בני האדם ליצור בחייהם תחושת עניין ומשמעות.
מחקר חיים בעלי משמעות (The Meaningful Life) בוחן כיצד חיזוק יכולתם של בני אדם למצוא משמעות בפעולות ובמעשיהם היומיומיים מוביל לתחושה שהחיים בעלי משמעות, ולהגברת הרצון לחוות את החיים.

סקירת מחקרים מהעשור השני של המאה ה-21 הראתה את החשיבות הפיזיולוגית, החברתית והאישית של האושר. על פי הממצאים במחקרים שונים, עלייה בחוויית האושר האישית הגבירה את היכולת לעבד מידע, את רמת השליטה העצמית, את מהירות ההחלמה מכאבים, את הצלחתן של מערכות יחסים, את ההצלחה המקצועית ואת הבריאות הגופנית והנפשית במגוון פרמטרים^[12].

מתאמים בין תחומים שונים לאושר

המחקר של הפסיכולוגיה החיובית שואף למצוא מתאמים בין אושר לבין אספקטים שונים בחיים.

המחקר העדכני לשנת 2016 מצא מתאמים גבוהים בין אושר לבין מספר פרמטרים, והם: יחסים קרובים ונעימים עם אנשים אחרים, תפיסת הערך העצמי, יכולת הכרת התודה, תחושת אופטימיות לגבי העתיד, השקעת זמן בעשייה בעלת תחושת משמעות ושכיחות יחסי מין^[12].

המחקר מצא מתאמים בינוניים בין אושר לבין כמות חברים, מצב נישואין, אמונה דתית, תרבות פנאי, בריאות גופנית ושליטה בחיים, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית קיימת אך לא דומיננטית^[12].

המחקר מצא מתאמים נמוכים בלבד בין אושר לבין מגדר, גיל, מוצא אתני, מראה חיצוני וגובה ההכנסה הכספית, כך שההשפעה של כל אחד מהם על חוויית האושר האישית נחשבת לזניחה במחקר^[12].

יישום

פרקטיקות להגברת האושר

הפסיכולוגיה החיובית מנסה לאפיין פרקטיקות שונות שתרגולן עשוי לסייע, באופן סטטיסטי, להגברת חוויית האושר האישית.

הפרקטיקה המזוהה ביותר עם הפסיכולוגיה החיובית עוסקת בהכרת תודה, ומבוססת על מחקר של מרטין סליגמן שהשווה בין שתי קבוצות של אנשים שסובלים מדיכאון. כדי לטפל או להקל בסבלם, משתתפי הקבוצה הראשונה במחקר הלכו לטיפול פסיכולוגי, כאשר משתתפי הקבוצה השנייה במחקר התבקשו לכתוב, בכל יום, 3 דברים עליהם הם מכירים תודה. לאחר 30 יום, נמצא על פי המחקר, כי מבחינה קלינית, מצבם של משתתפי הקבוצה השנייה, שכתבו הכרת תודה, היה טוב יותר ממצבם של משתתפי הקבוצה הראשונה, שהלכו לטיפול פסיכולוגי. לאחר מספר שבועות נוספים של הכרת תודה וטיפול פסיכולוגי, נמצא כי מבחינה קלינית, התאזן מצבם של משתתפי שתי הקבוצות^[12].

מחקרים נוספים מנסים לבחון את האפקטיביות של תרגילים נוספים, הנפוצים בטיפולי פסיכולוגיה חיובית, דוגמת הכרת תודה בכתב לאנשים שונים, תיאור אירועים בחיינו בהם מובלטות התכונות החיוביות שלנו, כתיבה יומית של מעשים למען הזולת, ביטוי רגשות חיוביים כלפי חברים וקרובים ועוד^[12].

אפיון תכונות חיוביות

ספר שימושי שכותרתו Character Strengths and Virtues (אנ'), בקיצור CSV, מהווה את הניסיון הראשון של קהילת המחקר לזהות ולהגדיר מהן התכונות והמאפיינים הפסיכולוגיים החיוביים עבור בני אדם. בדומה ל-DSM של הפסיכולוגיה הכללית, ה-CSV נותן מסגרת תאורטית העוזרת לפתח יישומים מעשיים עבור הפסיכולוגיה החיובית. הספר מגדיר שישה סוגי תכונות חיוביות המורכבות מעשרים וארבעה מאפיינים אישיותיים.

מאחורי קטלוג ה-CSV עומדת ההנחה כי שש התכונות הללו נחשבות טובות על ידי רוב מוחלט של התרבויות האנושיות בכל מקום ובכל זמן, וכי התנהגות על פי תכונות אלו מובילה להגדלת האושר. הרעיון בדבר תכונות טובות אוניברסליות יוצא במידה מסוימת כנגד טענת הרלטיביזם המוסרי.

ארגון התכונות החיוביות והמאפיינים האישיותיים הוא כדלהלן:

1. חכמה וידע: יצירתיות, פתיחות מחשבתית, אהבת לימוד, נקודת מבט.

2. אומץ: גבורה, דבקות במטרה, יושרה, חיוניות.

3. אנושיות: אהבה, טוב לב, אינטליגנציה חברתית.

4. צדק: אזרחות, הוגנות, מנהיגות.

5. איפוק: סלחנות וחמלה, ענווה, זהירות, שליטה עצמית.

6. התעלות: יופי ומצוינות, הכרת תודה, תקווה, הומור, רוחניות.

הספר מסכם את המחקר שערכו פיטרסון וסליגמן שבסיומו פיתחו כלי מחקר בשם VIA – (אנ')Values in Action שמהווה כיום כלי האבחון המקיף ביותר בפסיכולוגיה חיובית^[^{דרוש מקור]}.

יישום מעשי של הפסיכולוגיה החיובית כולל סיוע בזיהוי הכוחות החיוביים אצל אנשים וארגונים, ושימוש בהם כדי לשמר ולהגדיל את מצב הרווחה שלהם. מטפלים ויועצים שונים משתמשים בשיטות אלו כדי לשפר את חייהם של אנשים שאינם בהכרח סובלים מהפרעות נפשיות.

ביקורת

למרות הפופולריות של גישת הפסיכולוגיה החיובית בקרב הציבור, יש כלפיה ביקורת לא מעטה בקרב הקהילה המדעית.^[2] הביקורת מתייחסת למספר נושאים:

הפסיכולוגיה החיובית לוקה בחסר מבחינת ההמשגה התאורטית שלה.^[2]
שיטות המחקר וכלי המדידה בתחום הם בעייתיים.^[2]
יש הרואים בפסיכולוגיה החיובית פסאודו־מדע מכיוון שהעדויות האמפיריות אינן די חזקות וניסיונות לשחזר ממצאים של מחקרים בתחום אינם מוצלחים.^[2]
הגישה לא מחדשת רבות לתחום הפסיכולוגיה והיא מבדלת את עצמה מהגישות המרכזיות בפסיכולוגיה.^[2]

ראו גם

לקריאה נוספת

הפסיכולוגיה של האושר – ספר על פסיכולוגיה חיובית מאת ד"ר אורי נויבירט, הוצאת פוקוס, 2020
תורת הגוף והנפש: כיצד ויסות רגשות תורם לבריאות, לחוסן ולרווחה נפשית על פי הרב קוק, הפסיכולוגיה החיובית ו-CBT - ספר מאת הפסיכולוג ד"ר אורי נויבירט, הוצאת פוקוס, 2022

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פסיכולוגיה חיובית בוויקישיתוף

מאמרים על פסיכולוגיה חיובית, באתר פסיכולוגיה עברית
פסיכולוגיה חיובית – לפיתוח חוסן נפשי וחיים בעלי משמעות, אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, 2010
מאגר מחקרים על פסיכולוגיה חיובית, אתר מרכז מיטיב
המרכז לפסיכולוגיה חיובית, באוניברסיטת פנסילבניה
איך להתקרב לאושר דרך חמש שאלות?, טל בן שחר מתארח בפודקאסט "חושבים טוב" של יהודית כץ
פסיכולוגיה חיובית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Compton, William C, (2005). "1". An Introduction to Positive Psychology. Wadsworth Publishing. pp. 1–22. ISBN 0-534-64453-8.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Llewellyn E. van Zyl, Jaclyn Gaffaney, Leoni van der Vaart, Bryan J. Dik, Stewart I Donaldson, The critiques and criticisms of positive psychology: A systematic review, The Journal of Positive Psychology, 2023-02-23, עמ' 1–30 doi: 10.1080/17439760.2023.2178956
^ 'Motivation and Psychology' – כותרת הפרק האחרון בספר: "לקראת פסיכולוגיה חיובית"
^ Patterson, T.G.; Joseph, S. (2007). "Person-centered personality theory: Support from self-determination theory and positive psychology". Journal of Humanistic Psychology. 47 (1): 117–139. doi:10.1177/0022167806293008.
^ ארגון הבריאות העולמי: עלייה ב-18% בשיעור הסובלים מדיכאון בעולם בעשור האחרון, באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל
^ שירות הידען, ‏ארגון הבריאות העולמי מעריך שבשנת 2020 דיכאון ידורג כמחלה השנייה בחומרתה אחרי מחלות לב, באתר "הידען", 15 בנובמבר 2007
^ דיכאון: גל רודף גל, באתר zap doctors
^ ד"ר איתי גל, הפנים של הדיכאון: התמונות האחרונות של 5 אנשים שהתאבדו, באתר ynet, 2 באוקטובר 2017
^ ¹ ² ³ יהודית כץ, פרופ׳ יורם יובל- אילו פעילויות מפתיעות משפיעות על האושר, דקה 14:30
^ ד"ר דליה רזינצקי: חדר כושר לאושר – מדוע אושר זה עניין של תרגול?
^ נטלי סמסון, פסיכולוגית חיובית ממכון מיטיב, באתר מיינדסט
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה״ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחה, הקדמה – פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?, באתר הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, סיכום מחקרים החל מדקה 9:14

[1] Compton, William C, (2005). "1". An Introduction to Positive Psychology. Wadsworth Publishing. pp. 1–22. ISBN 0-534-64453-8.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)

[:2-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Llewellyn E. van Zyl, Jaclyn Gaffaney, Leoni van der Vaart, Bryan J. Dik, Stewart I Donaldson, The critiques and criticisms of positive psychology: A systematic review, The Journal of Positive Psychology, 2023-02-23, עמ' 1–30 doi: 10.1080/17439760.2023.2178956

[3] 'Motivation and Psychology' – כותרת הפרק האחרון בספר: "לקראת פסיכולוגיה חיובית"

[4] Patterson, T.G.; Joseph, S. (2007). "Person-centered personality theory: Support from self-determination theory and positive psychology". Journal of Humanistic Psychology. 47 (1): 117–139. doi:10.1177/0022167806293008.

[5] ארגון הבריאות העולמי: עלייה ב-18% בשיעור הסובלים מדיכאון בעולם בעשור האחרון, באתר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל

[6] שירות הידען, ‏ארגון הבריאות העולמי מעריך שבשנת 2020 דיכאון ידורג כמחלה השנייה בחומרתה אחרי מחלות לב, באתר "הידען", 15 בנובמבר 2007

[7] דיכאון: גל רודף גל, באתר zap doctors

[8] ד"ר איתי גל, הפנים של הדיכאון: התמונות האחרונות של 5 אנשים שהתאבדו, באתר ynet, 2 באוקטובר 2017

[:1-9] ¹ ² ³ יהודית כץ, פרופ׳ יורם יובל- אילו פעילויות מפתיעות משפיעות על האושר, דקה 14:30

[10] ד"ר דליה רזינצקי: חדר כושר לאושר – מדוע אושר זה עניין של תרגול?

[11] נטלי סמסון, פסיכולוגית חיובית ממכון מיטיב, באתר מיינדסט

[:0-12] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ מרב ברקבי שני, דוקטורנטית, מנהלת ביה״ס לפסיכותרפיה התנהגותית קוגנטיבית, מכון פסגות והאוניברסיטה הפתוחה, הקדמה – פסיכולוגיה חיובית: למה ואיך?, באתר הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה, סיכום מחקרים החל מדקה 9:14

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]