בריאן וייס

פסיכיאטר יהודי-אמריקאי

בריאן לזלי וייסאנגלית: Brian Leslie Weiss; נולד ב-1944 בניו יורק) הוא פסיכיאטר יהודי-אמריקאי המכהן כראש המחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים "הר סיני" במיאמי שבפלורידה. שימש כפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג. נחשב מחלוצי המטפלים בהיפנוזה ככלי לגישה אל זכרונותיהם של מטופליו מגלגוליהם הקודמים.

בריאן וייס
Brian Weiss
לידה 6 בנובמבר 1944 (בן 79)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מיאמי עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
www.brianweiss.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

וייס סיים את בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל ב-1970, התמחה ברפואה פנימית במרכז הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק, וחזר לייל להתמחות של שנתיים בפסיכיאטריה.

שחזור גלגול הנשמות

עריכה

ב-1988 פרסם את ספרו "Many Masters, Many Lives", שתורגם לעברית בשם: "שורשים ושיעורים בזמן". הספר פורס את רעיונותיו של וייס בדבר שחזור גלגולים, באמצעות תיאור טיפול בחרדותיה של מטופלת צעירה, קתרין, אשר במהלך טיפול היפנוטי תיארה מציאות של גלגולים קודמים שחוותה. במהלך התיאורים הללו הבין וייס כי קיים קשר בין התיאורים שהיא מתארת למחלות והסימפטומים שיש לה מגיל ילדות, ובעזרת מידע זה נרפאה כליל מאותם סימפטומים. עד לטיפול בקתרין היה וייס אתאיסט, לא האמין ולא עסק כלל בשחזור גלגולים.

וייס מתאר כי במהלך הטיפול סיפרה לו קתרין, באמצעות מה שכינתה "מדריך רוחני", פרטים אודות בנו שנפטר בגיל שבועות ספורים מסיבוך בלב, והגורמים לפטירתו, וכן על אביו המנוח, כולל שמו היהודי והעובדה שבתו קרויה על שמו - פרטי מידע שלטענת וייס לא היו מתועדים בשום מקום ושאף חבריהם הקרובים לא ידעו עליהם.

לאחר מכן החל וייס להתמקצע בתרפיית שחזור גלגולים בעזרת היפנוזה. בספריו המאוחרים יותר, "ריפוי בנבכי הזמן" ו"רק האהבה היא ממשית" (שהפך לרב מכר בארצות הברית ותורגם לעברית), מרחיב וייס את רעיונותיו לגבי שחזור גלגולים. על פי גישה זו, הטיפול הנפשי והפיזי במטופל תלוי בחוויותיו בחייו הקודמים, ולא רק בחייו הנוכחים. וייס טוען כי מאז 1980 טיפל בכ-4,000 מטופלים באמצעות שיטה זו, שקנתה לה אוהדים והמשיכה להתפתח עם השנים.

וייס התארח בתוכניות טלוויזיה ורדיו שונות בארצות הברית, כגון תוכניותיהם של לארי קינג ואופרה וינפרי, שבהן הוא מתאר את רעיונותיו.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה