פתיחת התפריט הראשי
בריגיטה טופט עוגנת בנמל אילת ולצידה אניית חיל הים מזנק, 1.3.1957

בריגיטה טופטדנית: Brigitte Toft) הייתה אוניית משא דנית שנחכרה על ידי חברת צים, אשר עברה לראשונה את מצרי טיראן בדרכה לאילת, לאחר נסיגת צה"ל מסיני בחודש מרץ 1957 וביולי אותה שנה עברה את תעלת סואץ בדרכה לחיפה אך העיתונאי הישראלי רפי נלסון, שהיה על סיפונה, נעצר על ידי המצרים.

באביב 1957, עם השלמת נסיגת צה"ל מסיני ועזה, נותר לממשלת ישראל לראות אם יישמר חופש השיט במצרי טיראן. ישראל החליטה להעביר במְצרים מטענים על גבי ספינות זרות שאינן נושאות דגל ישראל. הראשונה הייתה "בריגיטה טופט" שנחכרה על ידי חברת צים. הספינה השתייכה לחברת הספנות "יוטלנד" שבבעלותו של הדני יאנס טופט, שהעניק לה את שמה של בת אחותו אינגה טופט. ספינה אחרת ה"אינגה טופט" נשאה את שמה של בת משפחה אחרת.

הבריגיטה טופט בת 3,500 טון הטעונה במטען של חמניות ובוטנים ליצור שמן עברה ב-24 במרץ 1957 את המצרים ללא הפרעה והגיעה ב-25 במרץ לנמל אילת. ספינה של חיל הים יצאה לקראתה ועל סיפונה הציר השוודי בישראל, עיתונאים ישראלים ועיתונאי חוץ. עם עלותם לאונייה הוזמנו לתאו של הקברניט האנס לולק להרמת כוסית. הקברניט סיפר כי הספינה הפליגה מנמל קייפטאון בדרום אפריקה, עגנה בדרכה בג'יבוטי והגיעה למצרי טיראן בשעת ערב מוקדמת, אך הקברניט העדיף לעבור במצרים רק למחרת באור יום. אנשי צוות הספינה הוזמנו לקבלת פנים בבית החייל באילת.

מאילת הפליגה הספינה לנמלי אפריקה ואסיה כשהיא נושאת מטען של מלט ואשלג. חופש השיט במצרי טיראן הפך לעובדה. המצרים נשארו פתוחים בערבותה של ארצות הברית למעבר ספינות וסחורות לישראל במשך עשר השנים שלאחר מכן.

באחת מהפלגותיה הסדירות של הספינה לנמלי אסיה, בעת שהגיעה לנמל רנגון, פרקה בו מטען של מלט והעמיסה מטען של אורז, פרצה בה ב-21 במאי 1957 דליקה. במשך 7 שעות עמלו הכבאים להשתלט על האש וחדר המכונות של הספינה נפגע קשות.

תקרית רפי נלסוןעריכה

  ערך מורחב – משפטו של רפי נלסון אילון

הספינה המשיכה לעגון במשך כחודשיים בנמל רנגון לצורך תיקונים ובאמצע חודש יולי הפליגה בדרכה לנמל חיפה דרך תעלת סואץ. שלטונות מצרים לא עיכבו את הספינה בעברה בתעלה ב-22 ביולי ואנשי רשות התעלה אף אמרו לקברניט כי לא ימנעו את מעברן בתעלה של ספינות זרות שנחכרו על ידי ישראל להעברת סחורות פרטיות לישראל. אנשי משטרה ומכס מצריים עלו על הספינה וערכו בה חיפוש מדוקדק לראות אם אין כלי נשק וציוד צבאי. משהללו לא נמצאו קראו המצרים לעיתונאי ישראלי, רפי נלסון, שהפליג בספינה בכיסוי של איש צוות, לחדר האוכל של הספינה שם נחקר על ידי הקצינים המצרים. השיחה הייתה ידידותית, אך כעבור שעתיים קיבלו הקצינים הוראה להוריד את נלסון מן האונייה. הקברניט מחה על כך אך המצרים הודיעו לו כי אינם מוכנים להרשות לישראלי לעבור בתעלה אך הוא יוחזר לאונייה ביציאתה מן התעלה בפורט סעיד. למרות זאת הוחזק נלסון במעצר כעשרים יום ושוחרר רק ב-14 באוגוסט 1957 ונמסר לידי נציגי ישראל במעבר הגבול לרצועת עזה. נלסון סיפר כי עבר עינויים בעת מעצרו במצרים. בחקירתו נתברר כי מסר סודות צבאיים למצרים והוא הועמד לדין, וב-11 בפברואר 1960 נדון למאסר על תנאי של שנתיים ולתשלום קנס של 1,000 לירות.

ביולי 1957, בעת מעצרו של נלסון, עורר דבר המעצר סערה בינלאומית. האיגוד הבינלאומי של עובדי התחבורה פרסם בלונדון הודעה כי הוא "מודאג מאד" מהידיעות שמצרים עצרה ימאי ישראלי, שעבר בתעלת סואץ על סיפון אונייה דנית. ההודעה הוסיפה ואמרה כי הסיבה האמיתית למעצר הייתה כדי למנוע מישראל מלהכריז כי ישראלי עבר בתעלה. בסיום הודעה נאמר "יש להצטער על צעדה זה של ממשלת מצרים, ולמסקנות הנובעות מצעד זה יתנגדו כל יורדי הים בכל חלקי העולם החפשי".

לאחר תקרית זאת לא הייתה הבריגיטה טופט מעורבת יותר בכל אירוע חריג.

קישורים חיצונייםעריכה