פתיחת התפריט הראשי
רפי נלסון ורחל הרמתי, 1987
רפי נלסון, אילת 1966

רפי נלסון אילון (30 באוקטובר 19306 בפברואר 1988) היה דמות ידועה בבוהמה הישראלית, בעליו של הכפר של רפי נלסון בטאבה, שהיה מוקד חיי בוהמה מסוף שנות ה-60 עד סוף שנות ה-80. המקום היה סמל של מין חופשי, מריחואנה ושיזוף בערום.

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

נולד בשם רפאל רוזנצוויג. מאוחר יותר עברת את שמו לאילון. בקרבות מלכיה, במהלך מלחמת השחרור, שבהם השתתף, איבד את אחת מעיניו. מחבר ששכב לצידו זכה בכינוי "נלסון", כיוון שגם האדמירל הבריטי הוריישו נלסון איבד את עינו בקרב בשנת 1794. ב-22 ביולי 1957 נעצר נלסון, שעבד כמלח[1] על סיפון האנייה הדנית "בריגיטה טופט" שעברה בתעלת סואץ, על ידי המצרים. נלסון נכלא באשמת ריגול לטובת ישראל, ושוחרר רק ב-14 באוגוסט באותה שנה, לאחר התערבות האו"ם. נלסון סיפר כי עבר עינויים בעת מעצרו במצרים. בחקירתו נתברר כי מסר סודות צבאיים למצרים; הוא הועמד לדין, וב-11 בפברואר 1960 נדון למאסר על תנאי של שנתיים ולתשלום קנס של 1,000 לירות.

ב-1959 פתח נלסון בר בשם סוף העולם בתוך דירת שיכון באילת. בהמשך נסגר המקום[2] ונפתח שוב כמועדון לילה באותו שם במבנה ייעודי תלת מפלסי[3]. בשנת 1961 עבד נלסון כמציל עירוני באילת[4].

בשנת 1964 ניהל לזמן מה את מועדות "מינוס 206" בטבריה[5][6].

כמו כן, עבד נלסון כעיתונאי וכאיש יחסי ציבור לפני שפתח את כפר הנופש. תדמיתו הציבורית של נלסון כנהנתן וכמאצ'ו עם אופנועו הענק והזקן התמידי, הפכה אותו לדמות ידועה בישראל. הוא פרסם את הבירה האמריקנית "באדוויזר". כמו כן, גילח את זקנו המפורסם בפרסומת לסכיני גילוח של חברת "בונד". בסוף שנות ה-50 נשא לאשה את לאה לוין, רקדנית צעירה. לשניים נולד בן. בני הזוג נפרדו בתחילת 1961.

הכפר של רפי נלסון היה למרכז לפעילויות מוזיקליות ותרבותיות רבות. בין השאר, הסרט "כץ וקרסו" (1971) צולם בכפר בו שיחק נלסון בתפקיד אורח, וכן שיחק בסרט "שלושה ואחת" (1975), סרט נוסף שצולם בכפר הנופש הוא סרטו של אסי דיין "עם ישראל חי" (1981).

ב-1984 עלה לכותרות לאחר שבשייט עם ספינתו "נלסוניקה" בתעלת סואץ נפתחה לעבר הספינה אש מצד חיילים מצרים. הספינה, ובה נוסעים ידועים נוספים ובהם דידי מנוסי ורחל הרמתי, נמלטה ללב ים ולא נפגעה, ובהמשך שבה לחופי ישראל.[7]

בשנת 1985 ביצע נלסון את שירם של דוד קריבושי ואלו אבידר "טאבה סבבה", אותו אף ביצע בתוכנית סיבה למסיבה, בהנחיית מני פאר.

ב-1988 נפטר נלסון מהתקף לב ונקבר באילת. ב-1989 הוחזרה טאבה למצרים – החלק האחרון מחצי האי סיני שהעבירה ישראל למצרים – במסגרת הסכם השלום, והמקום נסגר. כיום, בסמוך למלון הילטון טאבה, קיים כפר נופש אחר תחת אותו שם. באלבומו השני של דויד ברוזה, "קלף" (1982), הופיע השיר "בלדה לנלסון"[8], שהלחין ברוזה למילים מאת יהונתן גפן.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהודה שיף ודני דור, חמישים לישראל, הוצאת גלי אלפא תקשורת, 1997
  2. ^ בלי משקפיים ורודות, על המשמר, 27 באפריל 1962
  3. ^ ושוב סוף העולם, מעריב, 13 באוקטובר 1961
  4. ^ רפי 'נלסון' הציל שניים מטביעה ביומו הראשון כמציל באילת, חרות, 23 באפריל 1961
  5. ^ מבקשים מביהמ"ש להפסיק חפירות המוביל המלוח, מעריב, 23 בינואר 1964
  6. ^ אבי אורלי, טבריה עיר נופש ומרפא, הבוקר, 31 בינואר 1964
    בבית המשפט המחוזי בחיפה, מעריב, 4 בנובמבר 1964
  7. ^ בצלאל רובין, "חיילים מצרים פתחו באש על ספינתו של רפי נלסון", 11 ביולי 1984, ידיעות אחרונות
  8. ^ מילות השיר "בלדה לנלסון"
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.