תעלת סואץ

תעלת מים במצרים שמקשרת את הים התיכון לים האדום

תעלת סואץערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה. אורכה 162.5 ק"מ והיא נמתחת בין הערים פורט סעיד ופורט פואד בצפון, לבין העיר סואץ בדרום, ולאורכם של שלושה ממחוזות מצרים: פורט סעיד, אסמאעיליה וסואץ. רוחבה של התעלה נע בין 250 ל-500 מטרים, ועומקה בין 10 ל-20 מטרים.

תעלת סואץ בתצלום לווין של נאס"א ב-2015, לפני חפירת הנתיב המקביל מהאגם המר הגדול עד אל קנטרה
מפה מוגדלת
מיקום התעלה. התעלה חוסכת את הקפת יבשת אפריקה
ספינת מלחמה אמריקנית משייטת בתעלה
פירוט מעבר האניות בתעלה, עיתון החבצלת, ספטמבר 1871
חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בתעלה, 15 דצמבר 1979

חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להימנע מהצורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.

התעלה מהווה כיום את קו הגבול בין יבשת אסיה ליבשת אפריקה. בין מלחמת ששת הימים (1967) ועד מלחמת יום הכיפורים הייתה התעלה גם קו הגבול בין ישראל למצרים. ישראל עזבה את האזור בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים שנחתם ב-1974. ב-6 באוגוסט 2015 נחנכה תעלת סואץ החדשה המקבילה לתעלה הקיימת ואורכה 72 ק"מ.[1] בכך מתאפשרת תנועה דו-סטרית של אוניות. תקוות המצרים שהתעלה הכפולה תניב הכנסה של כ-13 מיליארד דולר בשנה, כפליים מן ההכנסה הנוכחית ותייצר "מיליון" (לדברי נשיא מצרים א-סיסי) משרות חדשות.

כריית התעלהעריכה

בתוואי התעלה היו כבר ניסיונות קודמים לכריית מעבר ימי. אולם התעלות שנחפרו נסתמו בחול. הרומאים עשו שימוש באזור למעבר של סירות קטנות וקראו לו תעלת הפרעונים.

כריית התעלה הנוכחית החלה ב-25 באפריל 1859 ונמשכה 10 שנים עד 1869. הכרייה נוהלה על ידי חברה צרפתית בראשותו של פרדיננד דה לספס עבור ממשלות מצרים וצרפת. על-פי הערכות שונות, כמיליון וחצי פועלים מצרים הועסקו בעבודות הבנייה וכ-125,000 מהם מתו תוך כדי העבודות, בעיקר מכולרה. החיבור הימי בין מפרץ סואץ לים התיכון נוצר ב-15 באוגוסט 1869. התעלה נחנכה בטקס חגיגי בהשתתפות נציגים רמי מעלה מכל העולם ב-16 בנובמבר 1869, ונפתחה רשמית לשיט ב-17 בנובמבר במשט חגיגי בן שלושה ימים מפורט סעיד לפורט איברהים שבסואץ. בראש המשט, שכלל 68 כלי שיט מכל העולם, עמדה ה"איגל" הצרפתית, ועל סיפונה הקיסרית אז'ני דה מונטיז'ו, אשתו של נפוליאון השלישי. מאוחר יותר מכרה ממשלת מצרים את חלקה בתעלה לממלכה המאוחדת הבריטית, על מנת להחזיר הלוואות בינלאומיות. כתוצאה מכך, נכנסו כוחות בריטים לאזור ב-1882 על מנת לשמור על האינטרסים הבריטיים, והחלה ההגמוניה הבריטית על מצרים. ב-1888, אמנת קושטא קבעה שתעלת סואץ[2] תשרת באופן שווה את כל המדינות גם בזמן מלחמה. ב-1936, בריטניה ומצרים חתמו על הסכם שיאפשר נוכחות של הצבא הבריטי בתעלה למשך 20 שנים.

התעלה ומלחמות ישראל ומצריםעריכה

בתחילת שנות ה-50, עם התקרבות המועד לסיום תקופת ההסכם האנגלו-מצרי, נערכו שיחות בין הבריטים לבין המצרים בנוגע להמשך נוכחות הצבא הבריטי. לבסוף הכוחות הבריטים נסוגו ב-18 ביולי 1956.

בעקבות רצונו של גמאל עבד אל נאצר לגייס כספים לבניית סכר אסואן, הכריזה מצרים על הלאמת התעלה ב-26 ביולי 1956, ואסרה על אוניות ישראליות לעבור בה. בתגובה, תכננו הממלכה המאוחדת וצרפת את מבצע מוסקטר לכיבוש אזור התעלה בתיאום עם ישראל. על פי התכנון המוקדם בין הממלכה המאוחדת וצרפת, כבשה ישראל את חצי האי סיני ובתוך שבוע הגיעה עד לקו המים. לאחר כניסתה של ישראל למלחמה, פלשו כוחות צרפתיים ובריטיים למצרים על-פי ההסכם, וכבשו חלקים ממנה, כאשר מטרתם הייתה להחזיר לידם את השליטה בתעלה ולהפיל את שלטונו של נאצר. בתגובה, טיבעו המצרים אוניות בתעלה וחסמו אותה ומדינות ערב שיבשו את אספקת הנפט לעולם. כהמשך להשתלשלות האירועים, לחצה ארצות הברית מדינית וכלכלית על הממלכה המאוחדת לסגת ממצרים. לאחר סיום הקרבות הכריז האו"ם על תעלת סואץ כרכוש מצרים.

במרץ 1959 החלה מצרים להחרים סחורה ישראלית מאוניות שעברו בתעלה.[3]

בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967, נסגרה התעלה למעבר אוניות. בסיום המלחמה היוותה התעלה את קו הפסקת האש בין ישראל למצרים.

בתקופת מלחמת ההתשה התנהלו חילופי אש משני צידי התעלה, והוקמו מעוזים ישראלים כחלק מקו בר-לב בצידה המזרחי של התעלה.

בתחילת מלחמת יום הכיפורים צלח הצבא המצרי את התעלה לכיוון חצי האי סיני, ובעקבות זאת התנהלו קרבות קשים בין צה"ל לצבא המצרי. לאחר שצה"ל צלח אף הוא את התעלה לכיוון מערב, התנהלו קרבות קשים משני עברי התעלה. במהלך מלחמת יום הכיפורים נפלו או ננטשו כל המעוזים הישראלים לאורך תעלת סואץ, למעט מעוז בודפשט שהיה על שפת הים התיכון. כחלק ממבצע אבירי לב, נחסמה התעלה לחלוטין על ידי גשר יבשתי שנבנה על ידי חיל ההנדסה.

תעלת סואץ נפתחה מחדש למעבר אוניות רק ב-1975, בעקבות ביצוע הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים שנחתם ב-1974, ובמסגרתו נסוגה ישראל משתי גדות התעלה, הוצבו כוחות שמירת השלום של האו"ם בחצי האי סיני, ולאחר שהתעלה נוקתה והורחבה, היא הוכשרה מחדש לשיט.
ב-30 באפריל 1979 הייתה אוניית צים א/מ אשדוד, בפיקוד רב חובל קרול מנדלוביץ, האניה הישראלית הראשונה החוצה את תעלת סואץ.[4]

התעלה במאה ה-21עריכה

מצרים חפרה תעלה מקבילה, להרחבת היקף השיט, במסגרת הפרויקט תעלת סואץ החדשה. זו נחנכה באוגוסט 2015.[5]

השיט בתעלה מתבצע בשיירות ואורך בין 11 ל-16 שעות, כשביום אחד עוברות בה כ-50 אוניות: שתי שיירות מדרום לצפון, ושיירה אחת בכיוון ההפוך. זמן היציאה של השיירות, מספר האוניות בשיירה והמרחק בין האוניות, מחושב בצורה כזאת שהן ישוטו ישירות ללא המתנה, ושיירות יחלפו זו על פני זו בקטע שבו יש שני נתיבים, ובאגם המר הגדול שגם בו מוקצים נתיבים צפונה ודרומה. מדי שנה עוברות בתעלה כ-20,000 ספינות בנפח מטען של כ-400 מיליון טונות, המהווים, נכון ל-2021, כ-12% מתנועת הספינות בעולם. התעלה מאפשרת מעבר ספינות בהדחק של עד 200,000 טון, עם שוקע גוף של עד 20 מטר. קיימות תוכניות להעמיק את התעלה כדי לאפשר מעבר אוניות אף בשוקע של 22 מטר בעתיד, דבר שיאפשר מעבר של מיכליות ענק בתעלה.[6]

ביולוגיים ימיים הביעו חשש שבעקבות העמקת התעלה יעברו מינים נוספים של בעלי חיים ימיים מהים האדום לים התיכון, ויגרמו להכחדה של מינים קיימים. כבר היום ידוע על מינים רבים של בעלי חיים שהיגרו צפונה דרך התעלה במה שקרוי הגירה לספסית. תופעת המדוזות המטרידה בחופי ישראל מציינת פן גלוי של ההגירה הזו.

חסימת תעלת סואץ על ידי אוניית המשא "אוור גיוון" ב-2021עריכה

  ערך מורחב – חסימת תעלת סואץ (2021)
 
תמונת לווין של האונייה "אוור גיוון" התקועה בתעלת סואץ (24 במרץ 2021)

ב-23 במרץ 2021, זמן מקומי 7:40 אוניית המכולות "אוור גיוון" (Ever Given), שאורכה כ־400 מטרים ורוחבה 59 מטר, נתקעה בעקבות איבוד יכולת הניווט שלה. האונייה הייתה בדרכה ממלזיה להולנד. האונייה שנבנתה בשנת 2018 שייכת לחברת Evergreen שמושבה בטייוואן.

התקלה נגרמה מהרוחות העזות שהגיעו למהירות 74 קמ"ש ומסופות החול באזור שגרמו לה לעלות על החול בשני קצותיה כשחרטומה פגע בגדה אחת וירכתיה פגעו בגדה השנייה. האנייה שקעה במים של התעלה, ונטתה הצדה.[7] בעקבות היתקעותה לרוחב התעלה במקטע הדרומי של התעלה, שאינו מחולק לנתיבים צפונה ודרומה, תעלת סואץ נחסמה.[8]

הנזקים הכלכליים להם גרמה בלימת האוניות נאמדה ב-9.6 מיליארד דולר ביום. רשות תעלת סואץ הודיעה כי היא השעתה זמנית את הניווט בנתיב הסחר העמוס,[9] שמונה ספינות גוררות פעלו לחלצה, בסיוע כלים הנדסיים שהורידו את מפלס החול בגדות התעלה[10] ב-25 במרץ תמונות לוויין[11] הראו על פקק של כ-200 ספינות בסואץ בזמן שנמשכו המאמצים לחלץ את האונייה החוסמת.[12][13]

לאחר שישה ימים צוותי החילוץ שחררו את האנייה.

איומים ביטחונייםעריכה

לאחר ההפיכה במצרים ב-2011, החלו גורמי טרור וג'יהאד להתפשט בחצי האי סיני, עובדה המשפיעה על ביטחון אזור התעלה. ב-2 בספטמבר 2013 הודיעה רשות תעלת סואץ המצרית כי בלמה ניסיון של ארגון טרור לפגוע בתנועת הספינות בתעלה.[14]

תחליףעריכה

 
המסלול דרך תעלת סואץ (באדום) והמסלול האלטרנטיבי הצפוני (בכחול)

בשל עלות המעבר הגבוהה בתעלה נעשה שימוש גובר במעבר הצפון-מזרחי, המתאפשר לאחר שקרחונים נסוגו וכתוצאה מכך פתוח המעבר מספר רב יותר של חודשים בשנה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Admiralty Sailing Directions: Red Sea And Gulf Of Aden Pilot (NP64), 19th Edition 2018

United Kingdom Hydrographic Office Taunton, Somerset, UK, ISBN 9780707745220, Pg63.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תעלת סואץ בוויקישיתוף


הערות שולייםעריכה

  1. ^ רועי קייס, "החלום המצרי" מתגשם: תעלת סואץ 2, באתר ynet, 17 ביולי 2015
  2. ^ מפת תעלת סואץ, סוף המאה ה- 19. מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  3. ^ מיטען שלישי הוחרם, מעריב, 26 במרץ 1959
  4. ^ הילל ירקוני, 75 שנות ספנות עברית בארץ ישראל הוצאת אפי מלצר, 2005, עמ' 274.
  5. ^ זווית - סוכנות ידיעות לסביבה ומדע, ‏תעלת סואץ 2.0, באתר "הידען", 10 באוגוסט 2015
  6. ^ רויטרס מצטט הודעה של מנהל החברה הממשלתית המצרית שמפעילה את התעלה
  7. ^ פקק בים: אנייה נתקעה וחסמה את תעלת סואץ, באתר "סרוגים", 24 במרץ 2021
  8. ^ דין שמואל אלמס, ‏תיעוד: חילוץ האונייה התקועה בתעלת סואץ, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2021
  9. ^ שני אשכנזי, ‏הפקק הימי מתארך, וכוחות הגרירה עדיין מנסים לחלץ את הספינה התקועה בסואץ, באתר גלובס, 25 במרץ 2021
  10. ^ ספינה נתקעה בתעלת סואץ. החילוץ עשוי להימשך שבועות הארץ, 25 במרץ 2021
  11. ^ תמונות לוויין חדשות מתעדות את פקק התנועה העצום שנוצר סביב תעלת סואץ החסומה רוטר.נט 26 במרץ 2021
  12. ^ סוכנויות הידיעות, פקק של 200 ספינות בסואץ: "האונייה תקועה כמו לווייתן על החוף", באתר ynet, 25 במרץ 2021
  13. ^ מבזקי חדשות ליום 28 במרץ 2021 אתר נציב נט
  14. ^ מצרים: סיכלנו ניסיון פיגוע בתעלת סואץ, העולם הערבי בעברית