פתיחת התפריט הראשי

ברניקי (בת שלומית)

בתם של שלומית, אחות הורדוס, מלך יהודה, ושל בעלה השני, קוסטובר

ברניקי הייתה בתם של שלומית, אחות הורדוס, מלך יהודה, ושל בעלה השני, קוסטובר.[1]

היא נישאה לבן דודה אריסטובולוס,[2] בנו של המלך הורדוס ממרים החשמונאית. מאריסטובולוס נולדו לה אגריפס הראשוןהורדוס (מלך כלקיס)הרודיאס, מרים ואריסטובולוס הצעיר.[3]

יוסף בן מתתיהו מספר שאריסטובולוס היה מזלזל בברניקי ומטיח בה שמוצאה ממשפחה פשוטה, שאינה משפחת מלוכה.[4] גם גלפירה, אשתו של אלכסנדר, גיסה, ובעצמה בתו של מלך, בזה לברניקי והייתה ממורמרת על כך ששתיהן משתייכות לאותו מעמד.[5] ברניקי בכתה על עלבונה בפני אמה, ושלומית, מתוך שנאתה לבני מרים, לא הרשתה לבתה להפגין חיבה לאריסטובולוס בעלה, אלא פיתתה אותה לדווח לה כל מה שנאמר ביניהם. כך הפכה את ברניקי לאויבת לבעלה, וכדי לגרום לאמה קורת-רוח, סיפרה לה שגיסה, אלכסנדר, ומקורביו, מתרברבים ומבטיחים שכאשר אריסטובולוס ואלכסנדר יתפסו את המלוכה, ישלחו את אחיהם לעבוד כמזכירים בכפרים ואת אמותיהם לעבוד ליד הנול עם השפחות.[6] שלומית דיווחה על כך להורדוס, ובשנת 7 לפנה"ס, כאשר שלושת בניו היו עדיין תינוקות, הוצא אריסטובולוס להורג על ידי אביו.[7]

לאחר שהוציא את אריסטובולוס להורג, השיא הורדוס את ברניקי לתאודיון, אחיה של דוריס, אשתו הראשונה.[8] מאוחר יותר הוצא גם תאודיון להורג באשמת קשירת קשר נגד הורדוס. בעקבות זאת, עברה ברניקי לרומא, שם נהנתה מחסדי בית המלוכה הקיסרי. ברומא, הייתה ברניקי מקורבת לאנטוניה הצעירה, אשתו של דרוסוס, ובעזרתה הפך גם בנה, אגריפס, לידידה של אנטוניה. יוספוס מספר שכל עוד הייתה ברניקי בחיים, נמנע אגריפס מלנהוג על פי טבעו כ"מפזר מתנות", כדי לא להכעיס אותה, ורק לאחר מותה כילה את כספו.[9] על שמה קרוי רחוב ברניקי בירושלים, אשר באחד מגני הילדים שבשנת 2015 נתגלה בו מקווה בן 2,000 שנה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 133.
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כג, פסקה א, סעיף 446; קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק ד, פסקה א, סעיף 98-97; ספר 17, פרק א, פסקה א, סעיף 9.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כח, פסקה א, סעיף 552; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה ב, סעיף 12; ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 136.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כד, פסקה ג, סעיף 478.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק ז, פסקה ב, סעיף 193.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כד, פסקה ג, סעיף 479; קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק ז, פסקה ג, סעיפים 205-201.
  7. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 134.
  8. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק כח, פסקה א, סעיף 553; פרק ל, פסקה ה, סעיף 592; קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק ד, פסקה ב, סעיף 70.
  9. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ו, פסקה א, סעיפים 145-143.