פתיחת התפריט הראשי
גלפירה, 1553

גְלָפִירָה (Glaphyra; ? - נפטרה בשנת 7) הייתה נסיכה קפדוקית.

גלפירה נולדה במאה הראשונה לפנה"ס. אביה היה ארכלאוס (אנ'),[1] מלך קפדוקיה האחרון.

גלפירה נישאה לאלכסנדר, בנם של הורדוס ומרים החשמונאית, ולזוג נולדו שלושה ילדים:[דרוש מקור] שני בנים- טיגרנס (הראשון) מלך ארמניה ואלכסנדר,[2] ובת. בשל התנהגותה היהירה, כבת למשפחת מלוכה, גלפירה הייתה שנואה על חברים אחרים בבית הורדוס.[3] בתקופה זו נחקרה על ידי הורדוס על דבר ידיעתה על "מזימה שנחרשה" עליו.[4] לאחר שהורדוס הוציא את אלכסנדר להורג, הוא שלח אותה בחזרה לממלכת אביה, יחד עם הנדוניה שלו.[2][5] ילדיה מאלכסנדר "עזבו את מנהגי היהודים ושמירתם מיד עם הולדתם ועברו למנהגי האבות של ההלנים".[6]

גלפירה פגשה את יובה השני,[7] מלך מאוריטניה בערך בשנת 2. אשתו של יובה השני, קלאופטרה סלנה השנייה נפטרה בשנת 6, וגלפירה נישאה לו, אולם הנישואים לא החזיקו מעמד והם התגרשו בשנת 7.[דרוש מקור] על פי יוסף בן מתתיהו, יובה נפטר והיא נותרה אלמנה ושבה לבית אביה.[8]

גלפירה חזרה ליהודה ונישאה לנשיא יהודה ארכלאוס שהיה בנו של הורדוס מאשתו מלתקי השומרונית, לאחר שהתגרש בשל כך מאשתו מרים.[7][8] מאחר שגלפירה ילדה לאחיו ילדים, הנישואים היו בניגוד לחוקי הייבום.[9] זמן קצר אחרי נישואים אלו, נפטרה גלפירה.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כג, פסקה א.
  2. ^ 2.0 2.1 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כח, פסקה א.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כד, פסקאות ב-ג.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק י, פסקה ז, סעיף 331-328.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה א, סעיף 11.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 141.
  7. ^ 7.0 7.1 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק ז, פסקה ד.
  8. ^ 8.0 8.1 יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק יג, פסקה ד, סעיף 350.
  9. ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, הערות לפרק 13, הערה 32, עמ' 497.