גלפירה

נסיכה מקפקודיה

גְלָפִירָהיוונית: Γλαφύρα;‏ 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס (אנ'),[1] מלך קפדוקיה האחרון.

גלפירה
Γλαφύρα
איור משנת 1553
איור משנת 1553
לידה 35 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 (בגיל 41 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יובה השני
ארכלאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייה

עריכה

גלפירה נולדה במחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס. היא נישאה לאלכסנדר, בנם של הורדוס ומרים החשמונאית, ולזוג נולדו שלושה ילדים: טיגראנס החמישי, מלך ארמניה (אנ'), אלכסנדר (אנ'),[2] ובת נוספת. בשל התנהגותה היהירה, שאולי נבעה מהיותה בת למשפחת מלוכה, גלפירה הייתה שנואה על חברים אחרים בבית הורדוס.[3] בתקופה זו נחקרה על ידי הורדוס על דבר ידיעתה על "מזימה שנחרשה" עליו.[4] לאחר שהורדוס הוציא את אלכסנדר להורג, הוא שלח אותה בחזרה לממלכת אביה, יחד עם הנדוניה שלה.[2][5] ילדיה מאלכסנדר "עזבו את מנהגי היהודים ושמירתם מיד עם הולדתם ועברו למנהגי האבות של ההלנים".[6]

גלפירה פגשה את יובה השני,[7] מלך מאוריטניה בערך בשנת 2 לספירה. אשתו של יובה השני, קלאופטרה סלנה השנייה נפטרה בשנת 6 לספירה, וגלפירה נישאה לו. יוסף בן מתתיהו כתב כי יובה נפטר וגלפירה האלמנה שבה לבית אביה, שם פגשה את ארכלאוס, נשיא יהודה, שהיה בנו של הורדוס מאשתו מלתקי השומרונית.[8] אולם מאחר שיובה מת רק בשנת 23 לספירה, מסתבר כי גלפירה לא התאלמנה אלא יובה כנראה גירש אותה,[9] ככל הנראה בשנת 7 לספירה.[דרוש מקור] ליובה וגלפירה לא היו ילדים משותפים.

גלפירה חזרה ליהודה ונישאה לארכלאוס, לאחר שהתגרש בשל כך מאשתו מרים.[7][8] מאחר שגלפירה ילדה לאחיו ילדים, הנישואים היו בניגוד לחוקי הייבום.[10][11] זמן קצר אחרי נישואים אלו, נפטרה גלפירה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גלפירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כג, פסקה א.
  2. ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כח, פסקה א.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כד, פסקאות ב-ג.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק י, פסקה ז, סעיף 331-328.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה א, סעיף 11.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 141.
  7. ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק ז, פסקה ד.
  8. ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק יג, פסקה ד, סעיף 350.
  9. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים (תרגום אולמן, הערות מאת ישראל שצמן), הערה לסעיף 115.
  10. ^ על פי ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ט"ז; פרק כ', פסוק כ"א.
  11. ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, הערות לפרק 13, הערה 32, עמ' 497.