בר רהב (26 ביוני 1993 - 19 ביולי 2014) היה שחקן נבחרת ישראל בכדורמים. נהרג במבצע צוק איתן.

בר רהב
בר רהב תמונה מופת פלוגתי.jpg
בר רהב מטקס סיום טירונות
לידה 26 ביוני 1993
ישראלישראל רמת ישי, ישראל
נהרג 19 ביולי 2014 (בגיל 21)
רצועת עזה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
תקופת שירות 20122014
דרגה סגן משנה  סגן משנה
תפקידים בשירות
קצין בחיל ההנדסה הקרבית
פעולות ומבצעים
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
תפקידים אזרחיים
שחקן נבחרת ישראל בכדורמים
הנצחה
ראו בגוף הערך

ביוגרפיהעריכה

רהב נולד וגדל ברמת ישי בנם של נעמה ואפי, בן בכור במשפחה של 4 אחים. הוא למד בבית ספר יסודי "ארזים", בחטיבת ביניים "היובל" ובתיכון בכפר הנוער ויצו נהלל. הוא החל ללמוד לשחות בגיל 6 והצטרף לקבוצת השחייה בקריית טבעון. בהמשך, הצטרף לקבוצת הכדורמים של קריית טבעון. בגיל 16 הצטרף לקבוצה הבוגרת, הקבוצה המובילה בישראל, ושיחק בליגה הלאומית בכדורמים. בעונת המשחקים 2010/2011 הוא זכה עם קבוצתו בדאבל (אליפות המדינה וגביע המדינה). הוא שיחק בנבחרת הנוער של ישראל[1] ובהמשך בנבחרת ישראל וייצג את המדינה בטורנירים בינלאומיים. הוא השתתף במוקדמות אליפות אירופה 2012 שנערכו בשנים 2010–2011 ואף הבקיע שער לזכותה.

במרץ 2012 התגייס לצה"ל לחיל ההנדסה הקרבית ובכך ויתר על האפשרות להיות ספורטאי מצטיין. ביוני 2014 סיים קורס קצינים בבה"ד 1.

בעת מבצע צוק איתן ב-19 ביולי 2014 נהרג סג"ם רהב מטיל נגד טנקים שפגע בזחל פומ"ה שאותו תיקן. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בקריית טבעון.

הנצחהעריכה

שלושה חודשים לאחרי נפילתו של רהב נערך בבריכת השחייה בקריית טבעון טורניר "בר במים", טורניר כדורמים. בינואר 2015 זכתה קבוצתו, הפועל קריית טבעון, בגביע המדינה שהוקדש לזכרו.

על שמו של רהב נקרא שביל הטיול סובב רמת ישי, אשר נסלל בשנת 2015.

המשפחה מקיימת פרויקט בשם "מטיילים עם בר" במסגרתו היא מזמינה אנשים להצטלם באתרים שאהבו עם שלט "מטיילים עם בר". את התמונה הם מוזמנים לפרסם בעמוד הזיכרון שהוקם לבר בפייסבוק " לזכרו של בר רהב". עד היום פורסמו מאות תמונות באתרים שונים ומגוונים בארץ ובעולם.

בטקס הפתיחה של המכביה העשרים שנערך ביולי 2017 קראו הוריו של רהב את תפילת "יזכור".

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בר רהב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כדורמים: ישראל גברה על שוויץ, באתר nrg‏, 10 באפריל 2010