ג'אן קרלו מנוטי

ג'אן קרלו מנוטי
**Gian Carlo Menotti**
לידה	7 ביולי 1911; Cadegliano Viconago, איטליה
פטירה	1 בפברואר 2007 (בגיל 95); מונטה קרלו, מונקו
מקום קבורה	Yester Parish Church, Gifford
מוקד פעילות	רומא
מקום לימודים	מכון קרטיס למוזיקה, הקונסרבטוריון של מילאנו
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	איטלקית
בן או בת זוג	סמואל בארבר
צאצאים	פרנסיס מנוטי
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1946); מדליית ג'ורג' פיבודי (1987); פרס דונלדסון (1949); פרס פיבודי (1951); פרס האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות (1945); מפקד מסדר האמנויות והספרות (21 בפברואר 1997); פרס מרכז קנדי (1984); אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2 בנובמבר 1981); פרס פיבודי (1951); פרס פוליצר למוזיקה (1950); פרס פוליצר למוזיקה (1955) ;
	פרופיל ב-IMDb

ג'אן קרלו מנוטי (באיטלקית: Gian Carlo Menotti;‏ 7 ביולי 1911 – 1 בפברואר 2007) היה מלחין אמריקני יליד איטליה.

ביוגרפיה

מנוטי נולד למשפחה עשירה באיטליה וכבר בילדותו גילה כישרונות מוזיקליים. בשנת 1923 החל ללמוד בקונסרבטוריון ורדי במילאנו ולמד בו עד 1928. תוך כדי לימודיו השלים כתיבת שתי אופרות ובילה שעות רבות באופרה של מילאנו.

ב-1928 לאחר שאביו נפטר לקחה אותו אימו לארצות הברית ורשמה אותו ללימודים במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה. מנוטי למד אנגלית וקומפוזיציה במכון קרטיס וב-1935-1936 כתב את האופרות ההיתוליות "אמליה יוצאת לנשף" ו"הבתולה הזקנה והגנב". " "אמליה יוצאת לנשף" זכתה להצלחה והוצגה במטרופוליטן אופרה בניו יורק.

בין השנים 1945 ו-1947 כתב מנוטי שלוש אופרות "המדיום" "הטלפון" ו"הקונסול". היצירות "המדיום" ו"הקונסול" זכו להצלחה גדולה וזיכו את מנוטי בפרסים רבים, בהם שני פרסי פוליצר למוזיקה, ובממון רב^[1].

ב-1951 מנוטי כתב את האופרה "אמל והמבקרים הליליים" (Amahl and the Night Visitors) עבור שידורי חג המולד של הטלוויזיה האמריקאית. זו הייתה האופרה הראשונה שנכתבה במיוחד לטלוויזיה, והיא שודרה לראשונה בערב חג המולד, 1951. זוהי אחת האופרות האהובות ביותר של מנוטי, והצגתה הפכה למסורת בחג המולד.^[2]. האופרה מספרת על אמל, שחוזה בביקור שלושת המלכים הבאים לבקר את ישו לאחר לידתו, בבית לחם.

בזכות הצלחתו הכלכלית רכש אחוזה גדולה בקרבת ניו יורק ושם התגורר ויצר יחד עם בן זוגו לחיים המלחין סמואל ברבר. ב-1958 הוא סייע לברבר בכתיבת הליברית לאופרה שלו "ונסה", שזכתה להצלחה רבה. מנוטי המשיך בכתיבת אופרות רבות ויצירות מוזיקליות אחרות ולאחר מותו של ברבר חזר לאיטליה לשמש מנהל תזמורת.

מנוטי נפטר ב-1 בפברואר 2007 במונקו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'אן קרלו מנוטי בוויקישיתוף

ג'אן קרלו מנוטי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'אן קרלו מנוטי, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'אן קרלו מנוטי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'אן קרלו מנוטי, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'אן קרלו מנוטי, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
ג'אן קרלו מנוטי, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'אן קרלו מנוטי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'אן קרלו מנוטי, באתר Discogs (באנגלית)
ג'אן קרלו מנוטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'אן קרלו מנוטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'אן-קארלו מנוטי (1911-2007), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אמיר מנדל, המדיום: יש כאלה שחושבים שזו אחת היצירות הגדולות של המאה ה-20, באתר הארץ, 24 במאי 2021
^ ביוגרפיה אודות ג'אן מונטי

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] אמיר מנדל, המדיום: יש כאלה שחושבים שזו אחת היצירות הגדולות של המאה ה-20, באתר הארץ, 24 במאי 2021

[2] ביוגרפיה אודות ג'אן מונטי

[1]

[2]


לידה	7 ביולי 1911 Cadegliano Viconago, איטליה
פטירה	1 בפברואר 2007 (בגיל 95) מונטה קרלו, מונקו
מקום קבורה	Yester Parish Church, Gifford
מוקד פעילות	רומא
מקום לימודים	מכון קרטיס למוזיקה, הקונסרבטוריון של מילאנו
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	איטלקית
בן או בת זוג	סמואל בארבר
צאצאים	פרנסיס מנוטי
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1946) מדליית ג'ורג' פיבודי (1987) פרס דונלדסון (1949) פרס פיבודי (1951) פרס האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות (1945) מפקד מסדר האמנויות והספרות (21 בפברואר 1997) פרס מרכז קנדי (1984) אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (2 בנובמבר 1981) פרס פיבודי (1951) פרס פוליצר למוזיקה (1950) פרס פוליצר למוזיקה (1955)
פרופיל ב-IMDb