ג'ון סמית' (פוליטיקאי)

ג'ון סמית' (אנגלית: John Smith; ‏13 בספטמבר 193812 במאי 1994) היה פוליטיקאי בריטי, שכיהן כמנהיג מפלגת הלייבור משנת 1992 ועד למותו.

ג'ון סמית'
John Smith
לידה 13 בספטמבר 1938
Dalmally, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1994 (בגיל 55)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה מפלגת הלייבור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אליזבת סמית, הברונית סמית מגילמורהיל (5 ביולי 1967, 196712 במאי 1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג מפלגת הלייבור
18 ביולי 1992 – 12 במאי 1994
(שנה)
חבר הפרלמנט ה-48 של הממלכה המאוחדת
3 במאי 1979 – 13 במאי 1983
(4 שנים)
חבר הפרלמנט ה-49 של הממלכה המאוחדת
9 ביוני 1983 – 18 במאי 1987
(4 שנים)
חבר הפרלמנט ה-50 של הממלכה המאוחדת
11 ביוני 1987 – 16 במרץ 1992
(4 שנים)
חבר הפרלמנט ה-51 של הממלכה המאוחדת
9 באפריל 1992 – 12 במאי 1994
(שנתיים)
חבר הפרלמנט ה־45 של הממלכה המאוחדת
18 ביוני 1970 – 8 בפברואר 1974
(3 שנים)
חבר הפרלמנט ה־46 של הממלכה המאוחדת
28 בפברואר 1974 – 20 בספטמבר 1974
(205 ימים)
חבר הפרלמנט ה־47 של הממלכה המאוחדת
10 באוקטובר 1974 – 7 באפריל 1979
(4 שנים)
מזכיר מדינה לענייני עסקים ואסטרטגיה תעשייתית של ממשלת הצללים של האופוזיציה הבריטית
26 באוקטובר 1984 – 13 ביולי 1987
(שנתיים)
Peter Shore
Bryan Charles Gould
4 במאי 1979 – 24 בנובמבר 1982
(3 שנים)
Stanley Orme, Baron Orme
Peter Archer, Baron Archer of Sandwell
מנהיג האופוזיציה
18 ביולי 1992 – 12 במאי 1994
(שנה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבתו של סמית' בסקוטלנד

ביוגרפיה

עריכה

סמית' נולד וגדל בסקוטלנד. למד באוניברסיטת גלאזגו כלכלה ומשפטים ועסק בעריכת דין. ב-1983 הוענק לו תואר פרקליט הכתר (Queen's Counsel).

ב-1956 הצטרף סמית' למפלגת הלייבור. בשנת 1970 נבחר לפרלמנט הבריטי מטעם מחוז בחירה בסקוטלנד,[דרושה הבהרה] וכיהן בו עד סוף חייו. ב-1971 הצביע בפרלמנט בעד הצטרפות בריטניה לאיחוד האירופי, תוך הפרת המשמעת הסיעתית בעניין זה. הוא כיהן כסגן שר בשנים 1974 עד 1978, ואז מונה כשר המסחר בממשלתו של ג'יימס קלהאן – השר הצעיר ביותר בה. הוא כיהן בתפקיד עד בחירות 1979, שבהן הפסיד הלייבור למפלגה השמרנית.

מראשית שנות השמונים ועד 1987 שימש סמית' בממשלות הצללים של הלייבור כשר האנרגיה, שר התעסוקה ושר המסחר והתעשייה. לאחר הפסדו של הלייבור בבחירות 1987 היה לשר האוצר בממשלת הצללים של ניל קינוק. בשנים שלאחר מכן נבחר פעמיים לאיש השנה בפרלמנטריזם הבריטי.

מנהיג הלייבור והאופוזיציה

עריכה

ב-1992 התפטר ניל קינוק מראשות מפלגת הלייבור, בעקבות ההפסד לשמרנים בבחירות הכלליות באותה שנה. סמית' נבחר תחתיו למנהיג המפלגה והאופוזיציה. הוא הספיק לכהן בתפקיד 21 חדשים בלבד. במהלך כהונתו הקצרה הביא למתן זכות הצבעה לכל חברי המפלגה בבחירת מנהיגה והתחייב שממשלת לייבור עתידית תביא להקמת פרלמנט לסקוטלנד (דבר שהוגשם על ידי ממשיכיו). מפלגתו צברה בימי מנהיגותו תמיכה ציבורית ולסמית' היה סיכוי של ממש להפוך לראש הממשלה לאחר הבחירות הבאות – דבר שיורשו טוני בלייר זכה לו.

סמית סבל מהתקף לב בשנת 1988. למרות שאימץ לאחריו דיאטה חריפה ועיסוק בספורט לקה ב-12 במאי 1994 בהתקף לב שני וחריף ונפטר בגיל 55. הוא נקבר באי לונה בסקוטלנד. בטקס זיכרון שנערך לו ביולי 1994 במנזר וסטמינסטר השתתפו 2,000 איש. בית מטה מפלגת הלייבור נקרא על שמו.[1]

סמית' היה נשוי ואב לשלוש בנות.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ון סמית' בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בניין זה איננו משמש יותר את המפלגה.