פתיחת התפריט הראשי

ג'ון סמית' (פוליטיקאי)

ביוגרפיהעריכה

סמית' נולד וגדל בסקוטלנד. למד באוניברסיטת גלאזגו כלכלה ומשפטים ועסק בעריכת דין. ב-1983 הוענק לו תואר פרקליט הכתר (Queen's Counsel).

ב-1956 הצטרף סמית' למפלגת הלייבור. בשנת 1970 נבחר לפרלמנט הבריטי מטעם מחוז בחירה בסקוטלנד,[דרושה הבהרה] וכיהן בו עד סוף חייו. ב-1971 הצביע בפרלמנט בעד הצטרפות בריטניה לאיחוד האירופי, תוך הפרת המשמעת הסיעתית בעניין זה. הוא כיהן כסגן שר בשנים 1974 עד 1978, ואז מונה כשר המסחר בממשלתו של ג'יימס קלהאן - השר הצעיר ביותר בה. הוא כיהן בתפקיד עד בחירות 1979, שבהן הפסיד הלייבור למפלגה השמרנית.

מראשית שנות השמונים ועד 1987 שימש סמית' בממשלות הצללים של הלייבור כשר האנרגיה, שר התעסוקה ושר המסחר והתעשייה. לאחר הפסדו של הלייבור בבחירות 1987 היה לשר האוצר בממשלת הצללים של ניל קינוק. בשנים שלאחר מכן נבחר פעמיים לאיש השנה בפרלמנטריזם הבריטי.

מנהיג הלייבור והאופוזיציהעריכה

ב-1992 התפטר ניל קינוק מראשות מפלגת הלייבור, בעקבות ההפסד לשמרנים בבחירות הכלליות באותה שנה. סמית' נבחר תחתיו למנהיג המפלגה והאופוזיציה. הוא הספיק לכהן בתפקיד 21 חדשים בלבד. במהלך כהונתו הקצרה הביא למתן זכות הצבעה לכל חברי המפלגה בבחירת מנהיגה והתחייב שממשלת לייבור עתידית תביא להקמת פרלמנט לסקוטלנד (דבר שהוגשם על ידי ממשיכיו). מפלגתו צברה בימי מנהיגותו תמיכה ציבורית ולסמית' היה סיכוי של ממש להפוך לראש הממשלה לאחר הבחירות הבאות - דבר שיורשו טוני בלייר זכה לו.

סמית סבל מהתקף לב בשנת 1988. למרות שאימץ לאחריו דיאטה חריפה ועיסוק בספורט לקה ב-12 במאי 1994 בהתקף לב שני וחריף ונפטר בגיל 55. הוא נקבר באי לונה בסקוטלנד. בטקס זיכרון שנערך לו ביולי 1994 במנזר וסטמינסטר השתתפו 2,000 איש. בית מטה מפלגת הלייבור נקרא על שמו.[1]

סמית' היה נשוי ואב לשלוש בנות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בניין זה איננו משמש יותר את המפלגה.